שולחן ערוך אבן העזר קסו

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קסו | >>

ראו סימן זה בתוך: טור אבן העזר · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org

מצות יבום שתלך היבמה אחר היבם, ושיקדשנה, ואם כונס בביאה באיזו ביאה היא נקנית
ובו תשעה סעיפים:
אבגדהוזחט
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

  • סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו

סעיף אעריכה

היבמה הולכת אחר היבם במקום שהוא שם, ובית דין נותנים לו עצה ההוגנת לשניהם, אם ליבם או לחלץ.

הגה: ודוקא שהיבם במקום דירתו, והוא במקום בית דין; אבל אם הלך למקום אחר, אין כופין היבמה לילך אחריו (נ"י סוף פרק זה בורר). וכן אם הוא דר בין הכותים או בין הדיוטות שאין יודעין סדר חליצה, אין לדינין לילך אחריו, אלא כופין אותו לילך למקום ועד, ויפטר יבמתו (הגהות אלפסי פ' מצות חליצה):

סעיף בעריכה

מן התורה אין צריך לקדשה, אלא בא עליה. וחכמים תקנו שלא יבא עליה עד שיקדשנה בפני עדים, בכסף או בשטר, והוא נקרא מאמר.

הגה: ואם קדשה בשטר, נמי מקרי מאמר (מ"מ פ"ב). ואפלו נתן לה פרוטה ואמר לה: הרי את מקדשת לי בזו ובקדושי אחי, הרי זו מקדשת, דהוי כמלוה ופרוטה (ריב"ש סימן קס"ב). וצריכה גם כן חפה אחר קדושין, כמו שאר אשה. ויכול לעשות מאמר על ידי שליח, כמו בשאר קדושין (שם סימן א').

ואם בא עליה בלא מאמר, קנה, ואין צריך לחזר ולקדש, ומכין אותו מכת מרדות. ודוקא שבא עליה בפני עדים:

סעיף געריכה

אין עושין בה מאמר, אלא מדעתה. וקטנה שנתאלמנה מהארוסין, אין עושין בה מאמר אלא מדעת אביה:

סעיף דעריכה

כותב לה כתבה, ואין נכסי היבם משעבדים לה, שכתבתה על נכסי בעלה הראשון. ואם אין לראשון נכסים, כתבתה על נכסי היבם:

סעיף העריכה

נולד לו בן ממנה, אין צריך לקרותו על שם אחיו המת:

סעיף ועריכה

כתבת יבמים צריכה שרטוט, מפני הפסוקים שכותבים בה. ועין בטור סימן זה טפס הכתובה:

סעיף זעריכה

הבא על יבמתו, בין בשוגג, בין לשם זנות, בין שאנסוהו כותים והדביקוהו ביבמתו בעל כרחו על ידי קשי, בין שהיה הוא מזיד והיא שוגגת או אנוסה, בין שהיתה היא מזידה והוא שוגג או אנוס, בין שהיא ערה או ישנה, קנה, אפלו בהעראה:

סעיף חעריכה

במה דברים אמורים, כשנתכון לשם ביאה בעלמא, ואפלו לא נתכון אלא לביאת בהמה. אבל אם לא נתכון לשם ביאה כלל, כגון שהוא ישן או שכור שאינו מכיר כלום, או שנתכון להטיח בכתל והטיח ביבמתו, או שנתקשה לאשתו ונפל מן הגג ונתקע ביבמתו, לא קנה. וכן אם הדביקוהו ביבמתו בלא קשוי, אלא באבר מת, לא קנה:

סעיף טעריכה

במה דברים אמורים שביאת שוגג קנה, ביבמתו שנפלה לו מן הנשואין. אבל אם נפלה לו מהארוסין, יש אומרים שלא קנה ליורשה ולטמא לה ולהפר נדריה, ויש מי שאומר דהוא הדין להעראה.

יש אומרים שהבא על יבמתו צריך לברך: "אשר קדשנו במצותיו וצונו על (ביאת) [בעילת] יבמה" (טור בשם העטור):