שולחן ערוך אבן העזר קסו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היבמה הולכת אחר היבם במקום שהוא שם, ובית דין נותנים לו עצה ההוגנת לשניהם, אם לייבם או לחלץ.

הגה: ודוקא שהיבם במקום דירתו, והוא במקום בית דין; אבל אם הלך למקום אחר, אין כופין היבמה לילך אחריו (נ"י סוף פרק זה בורר). וכן אם הוא דר בין הכותים או בין הדיוטות שאין יודעין סדר חליצה, אין לדיינין לילך אחריו, אלא כופין אותו לילך למקום ועד, ויפטר יבמתו (הגהות אלפסי פ' מצות חליצה):

מפרשים

בית שמואל

(א) אין כופין היבמה:    ובנ"י כתב אלא כופין אותו לבא אחריה משמע כיון שהלך ממקומו אין כופין אותו שיבא למקומו והיא תלך לשם אלא מוכרח לבא למקומה:

ט"ז

באר היטב

(א) דירתו:    מי שיש לו ב' מקומות לפעמים דר בזה ולפעמים דר בזה עיין במהר"ם מטראני ח"ב דף ס"א. ובמהר"ם גלאנטי סי' ט"ז. ובמהר"ם אלשיך סי' נו"ן ובכנה"ג בהגהת ב"י סעיף ה'.

(ב) היבמה:    אלא כופין אותו לבא אחריה נ"י. ומשמע כיון דהלך ממקומו אין כופין אותו שיבא למקומו והיא תלך לשם אלא מוכרח לבא למקומה ב"ש. אם היבם הלך למקום אחר והיה דעתו להשתקע ונתעכב שם יב"ח אעפ"י שעדיין לא העתיק דירתו מהעיר שיצא משם. היבמה הולכת אחריו למקום שהשתקע שם יב"ח מקור ברוך סי' י"ד ע"ש אם שלחו בעד היבם לבא לעיר היבמה. אם פירשו לו ע"מ שאין עליך לטול כלום מהוצאותיך ולא שכר טרחך אין היבמה חייבת ליתן לו כלום ואם לא פירשו אלא כתבו לו בסתם שיבא חייבת היבמה מן הדין לפרוע לו הוצאותיו ושכר טרחו כפי מה שיראו כראוי ליתן רשד"ם חא"ה סי' קי"ד ועיין בעבודת הגרשוני סי' י"ב אם מעכבים את היבם שלא יסע מעיר תוך ג' חדשים עד שיחלוץ או ייבם עיין כנה"ג בהגהת ב"י ס"י.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש