תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חייא בר אבא הכהן
ר' חייא בר אבא הכהן
עריכה(ובירושלמי בשם ר' חייא בר בא או ווא).
האמורא הגדול הזה נקרא תמיד בבבלי בשם ר' חייא בר אבא כדי להבדילו מן ר' חייא ת"ח דרבי, ובירושלמי שר' חייא נקרא תמיד בשם ר' חייא רובא נקרא ר"ח בר אבא בשם סתם ר' חייא, ואך לפעמים כשאומר בירושלמי תני ר' חייא (והוא ר"ח רובא) אומר אח"כ אר"ח בר בא, כירושלמי ברכות פ"ו ה"א־לט:, וכן נקרא כמה פעמים בירושלמי בשם ר"ח בר ווא, וגם בבבלי לפעמים שהגרסא שלנו סתם ר' חייא והכונה על ר"ח בר אבא ונשמט בטעות תיבת בר אבא, מי הוא אבא אביו דעת סה"ד ומבוא הירושלמי קכח. שהוא אבי ר' שמן בר אבא יען ששניהם היו כהנים ושניהם עלו לא"י ושניהם היו תלמידי דר' חנינא, אבל מירושלמי מו"ק רפ"ג משמע שלא היה אחי רב שמן בר אבא שאמרו שם כשרצה רב שמן ב"א לירד לבבל ביקש מר' חנינא שיתן לו כתב א"ל למחר אני הולך אצל אבותיך יהו אומרין לי נטיעה אחת של חמדה שהיתה לנו בא"י התרתה לצאת לחו"ל, ואם רחב"א היה אחיו א"כ היה שני בניו בא"י.
והרב בעל משפחות סופרים ז: יאמר שאפשר שהיה בן "אבא" אבי אבא אבוה דשמואל, ולפי דעתו היו שלשה אחין אבא אבוה דשמואל ור' חייא בר אבא ורב שמן ברב אבא, וזה רחוק מן האמת כידוע שאבוה דשמואל היה בזמן רבי ואבא אביו עוד קודם רבי וא"כ איך אפשר שבנו ר' חייא ב"א יאריך ימים עד רבא כמפורש ברכות טו. וגיטין סג: שרבא שלח מבבל שאלה לשאול ממנו, וזה הוא לערך ק"נ שנה.
אך זאת ידוע לנו בבירור שהיה בבלי כמפורש שבת קה:, ב"ב קז:, בכורות יח. ובירושלמי ברכות פ"ו ה"א וסוף מעשרות, שביעית פ"א ה"ה, סוכה פ"ד ה"א, כתובות פ"ט ה"יא.
והיה כהן כמפורש ברכות פ"ג ה"א־כא. כי סליק דוקליטינוס מלכא ראו שר"ח בא בא מיפסע על קברים דצור (אע"פ שהיה כהן).
מי היו רבותיו בבבל לא נודע לנו כי כפי הנראה כשעלה לא"י היה עוד עול ימים, ואפשר שזכה לקבל מרב כדמצינו חולין צב. ר"ח בר אבא אמר רב, (ובסה"ד מביא גם מגיטין לח: אבל גרסא שלנו שם ר"ח בר אבין), וכן מצינו חולין נ: שאמר לדידי מפרשא לי מיניה דגניבא אמברא דנהדרעא (וידוע שגניבא היה בזמן רב), אבל מה שמצינו עירובין לב. יתיב ר"ח בר אבא ור' אסי ורבה בר נתן ויתיב רב נחמן גבייהו, זה היה אח"כ כשהיה רבות בשנים בא"י וחזר לבבל וכאשר נפרש לקמן.
וכשבא לא"י מצא עוד את גדולי אמוראי דור הראשון, כר' חנינא שזכה לשמשו כהוריות פ"ג סה"ד ר' חנניה (הוא ר' חנינא כדמובא שם בסמוך) הוה מיסתמיך בר' חייא בר אבא, וכן שימש את רי"בל כמפורש שבת פ"א רה"ב, קידושין פ"א ה"ז שרי"בל הוה מיסתמיך על כתפיה דר"ח בר בא – א"ל ולא כן אלפן רבי – א"ל חייא בני וכו', ר' חייא ב"א ארי"בל חולין צח., חלה פ"ב ה"א יומא ספ"ד, ר"ה רפ""ג, נזיר פ"ו ה"ט, ובקידושין ל. יסופר שרח"בא אשכחיה לרי"בל דשדי דיסנא ארישיה וקא ממטי לינוקא לבי כנישתא א"ל מאי כולי האי? א"ל ומי זוטר וכו'.
וכן מצינו רח"בא א"ר יונתן כסנהדרין ז., בכורות נה..
אבל את ראשי הדור הראשון שימש אך זמן קצר, כי בא לעת זקנתם, ואך ר' יוחנן היה רבו המובהק ששימשו ימים רבים וכדמצינו רח"בא אר"י כברכות ה. טי. לד: לה: מח. נג., שבת מה. פו: קה: קיד. קיח: קכג. קלא. קמז:, עירובין נד. סב. סג., פסחים יט: פו:, יומא לח: פד., ר"ה ט:, מגילה יט:, תענית יד: יח., חגיגה טז., מו"ק יט. כ. כא: כב:, יבמות יא: מד. מו: מז. עט. עט:, כתובות צו., נדרים פז:, נזיר כג: נח:, גיטין כג:, קידושין טו:, סב. סז: עא: עה. פ., סוטה ד:, ב"ק נז. סב: עה. קו: קיד: קיח:, ב"מ יב: יז לד. עח. פה., ב"ב י. לט. סט. פב. קג., סנהדרין ז: כט. לג: צא:, שבועות יח: לח:, ע"ז כה: לז: עה., זבחים כה: עח. קד. קטו: קיח., מנחות כט. נ:, חולין יח. יט. לב. פב. פה. צב. צג: קג., בכורות מה. נה., תמורה יב., נדה נז. סה:.
וברכות ה: יסופר שפ"א חלש רח"בא על לגביה ר' יוחנן, א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן, א"ל הב לי ידך יהיב ליה ידיה ואוקמיה, וב"ב לט. אשכחינהו ר"י בר' חנינא לתלמידיו של ר"י ר"ח בר אבא ור' אבהו, וברכות לח: ע"פ עדות ר' זירא שרח"בא דייק וגמיר שמעתא מר' יוחנן רביה, וכל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן, וכן שם לג: העיד ר"ז עליו ואמר נקיט דרח"בא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומא דמרא (ר"י) שפיר כרחבא דפומבדיתא.
והיה חביב על ר' יוחנן כ"כ עד שקראו בני כירושלמי ע"ז פ"ב ה"ח שרח"בא אזל לצור ואשכח לר' מנא בר תנחום שהתיר תורמוסין שלהן אתא לגבי ר"י וסיפר לו, א"ל ולא פגעת ביה (נידוי) א"ל אדם גדול הוא ויודע למתק את הים הגדול, א"ל לאו, בני חשבון מים הוא יודע, וב"ב רפ"ט בעון קומי ר"ח בר ווה איך שמעת מר"י א"ל אני לא שמעתי אלא נתן בר הושעיא בעי קומי ר"י. וכן קיבל מר"ל כדמצינו שאמר בשמו ירושלמי ברכות פ"ח ה"ב, חלה פ"ב ה"ג, מע"ש ספ"ה, מו"ק פ"ג ה"ה־יב: שם ה"ז, ובסה"ד כותב שלא מצינו שיאמר רחב"א בשם רש"בל, ובכתובות ח: מצינו שהיה מקרי – מתני בניה דר"ל, (ואין אנו צריכים לומר כדעת סה"ד שצ"ל ר"ח בר אדא ככתובות קיא:).
וכן מצינו ר"ח [בר אבא] א"ר אלעזר כירושלמי חלה פ"ג ה"ד, ובחגיגה פ"א סה"ז ר' חייא ור' אסי ור' אמי לא אתו לבי מדרשא דר' אלעזר ושאלן היכין היו א"ל גמלנו חסד עם גר.
וכן מצינו ר' חייא בר ווא בשם ר' אבא בר נתן יבמות פ"ד סה"א, רחב"א א"ר סימא סוטה יא., בשם ריב"ק ב"ק לח:.
בשם ר' לוי בר סיסי קה"ר פ"א־ד.
בעי קומי ר' מנא א) פסחים פ"ד רה"ט.
ומצינו חגיגה כה: שאמר משמיה דעולא וצ"ל ר"ח בר אמי או רב יהודה בר אמי כגרסת דק"ס.
והיה חשוב מאוד בעיני הנשיא ר' יהודה נשיאה השני כירושלמי חגיגה פ"א ה"ז כשהוצרך הנשיא לשלח ולראות ערי המדינה לתקן תקנות שלח את ר"ח בר אבא ור' אסי ור' אמי והם עברו וראו אם יש להם ספרין ומתגיינין, ומצינו שהיה בעיר גבלא כיבמות מו. ובעיר רומי (בא"י) כמע"ש פ"ד ה"א.
ובמשך הזמן הגדול שהיה יושב לפני ר' יוחנן ירד כמה פעמים לבבל כדמובא באגרת דרש"ג ח"ב פ"ג וז"ל ובתר דריהון (דרב ושמואל.) רנ ורב יהודה ורב חסדא ורב ששת בבבל, ורבנן אחריני דהוו סלקין ונחתין כגון עולא ור' חייא בר אבא וכו'.
והאמת כן הוא כמפורש בירושלמי מע"ש פ"ה ה"ג שהוצרך ר' חייא בר בא לצאת לחו"ל בגין דלא רצה ליקח מעשר, ובחגיגה פ"א ה"ח כשהלך לבקש פרנסה (בחו"ל) בקש מר' אלעזר שישתדל עבורו לפני ר' יודן נשיא שיתן לו אגרת של כבוד, והנשיא כתב עליו הרי שלחנו עליכם אדם גדול כיוצא בנו – או, מנו גדולתו שאינו בוש לומר לא שמעתי, וזה שמצינו עירובין לב: יתיב ר' חייא בר אבא ור' אסי ורבה בר נתן ויתיב רב נחמן גבייהו, וזה א"א להיות טרם שהלך ר"ח בר אבא לא"י כי אז עוד לא נולד ר"נ או שהיה ילד קטן, וידוע שר"נ לא היה בא"י מימיו, ולכן בע"כ צריכין אנו לומר שרח"בא ירד מא"י (אחרי היותו שם זמן רב) לבבל ואח"כ עלה לא"י, וכדמצינו שהיה בפטירת ר' יהודה נשיאה (שנפטר אחרי רב יהודה), כברכות פ"ג ה"א שדחף לר' זעירא וטימאו, (ונראה שמה שאמרו שבת ס: א"ר חייא אי לאו דקרו לי בבלאי שרי איסורי שרינא ביה טובא, וכמה בפמובדיתא אמרין – בסורא אמרין וכו', אר"נ בר יצחק וסימנך עד דאתא מפומבדיתא לסורא חסר תרתי, ופרש"י שר' חייא כשעלה מבבל לא"י בא דרך סורא מפומבדיתא, והקשה בספר שבע חכמות בערך פומבדיתא הלא ר' חייא היה מכפרי, ולי קשה עוד הלא בזמן כשעלה ר' חייא לא היתה סורא עוד מיושבת מבני ישראל עד שבא רב ויסד שמה ישיבתו הגדולה, לכן נראה שקאי על ר' חייא בר אבא ובאמת כשעלה פעם שנית לא"י אז היו כבר ישיבות גדולות גם בסורא גם בפמבדיתא).
וכן מצינו שירד פעם שנית לבבל בימי רבה כברכות טו. שא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן א"ל רבא ולא סבר לה מר וכו' (וגרסת דק"ס א"ל רבא וזה יותר נכון), וכן ר"ה כא. ר' איבו בר נגרי ור"ח בר אבא איקלעו לההוא אתרא (ובדק"ס איתא איקלעו לבבל) – שמע ר' יוחנן ואיקפד.
חבריו הגדולים, ר' אבא א), ואף שמצינו מגילה ל. ר"ח בר אבא א"ר אבא אמר רב, זה הוא יען שר' אבא עלה לא"י בסוף ימי ר' יוחנן כמה עשרות בשנים אחרי ר"ח בר אבא, והביא עמו הלכות רב וקיבל ממנו ההלכה הזאת, אבל מצינו ויק"ר פ"לג־ד שר' אבא אמר בשם ר"ח בר אבא.
ר' אבא בר זבדא היה גדול ממנו כר"ה פ"ב ה"ה שר' אבא בר זבדא פתח (הדרשה) ור' חייא [בר אבא] ור' אסי ור' אמי חתמין.
ר' אבהו כסוטה מ. ששניהם איקלעו לההוא אתרא ור' אבהו דרש באגדתא ור"ח בר אבא דרש בשמעתא, שבקו כו"ע לר"ח בר אבא ואזלי לשמוע דרשת ר' אבהו, וכדי להפיס דעתו פייסו ר' אבהו במשל נאה, ובכל יום היה המנהג שר"ח בר אבא היה מלוה לר' אבהו עד אושפיזא משום יקרא דבי קיסר, וההוא יומא אלויה ר' אבהו לר"ח בר אבא עד אושפיזיה.
ר' איבו בר נגרא היה חבירו כר"ה כא. ששניהם איקלעו לההוא אתרא וכו', ובסוטה י. מצינו שאמר משום ר"ח בר אבא.
ר' אמי ישב עמו אקילעא דר' יצחק בן אלעזר כמו"ק כ., ושקיל וטרי עמו כזבחים פה:, חולין יב: קג.
ר' אסי שניהם ישבו לפני ר' יוחנן ור"י קרו להו דרדקי כשבת קמה:, ושם עה: א"ר חייא ב"א ג' דברים סח לי ר' אסי משמיה דרי"בל, וישבו ביחד בבבל כעירובין לב:, ובמו"ק י. יג: ר"ח בר אבא ור' אסי תרוייהו משמיה דחזקיה ור"י אמרי, ובשבת לב: פליגי בה ר"ח בר אבא ור' יוסי (הוא ר' אסי שנקרא לפעמים בירושלמי בשם זה, ועיין בהגהות הגר"א א"הג ס"ה סק"ג), וביומא עג. יתיב ר"ח בר אבא וקאמר להא שמעתא דר' יוחנן, אהדרינהו ר' אמי ור' אסי לאפייהו, וביבמות עה: סבר ר"ח בר אבא לאכשורי א"ר אסי הכי ארי"בל וכו'.
ר' חנינא בר יוסף היה גדול ממנו כעירובין סה: שר"ח בר אבא ור' אסי ור' חנינא בר יוסף איקלעו לההוא פונדק – א"ל ר"ח בר אבא נסמוך לההוא פונדק – א"ל ר"ח בר אבא נסמוך על דברי זקן (הוא ר' חנינא בר יוסף) אתו ושאלון לר' יוחנן, ובירושלמי שם פ"ו ה"ד איתא ר' חייא ור' יסא ר' אימא סלקון לחמתא דגדר שאלון לר' חייא בר יוסף, וכן כלאים פ"ה ה"ד אמר בשם ר' חייא בר יוסף.
ר' תנחום בר חנילאי בזמנו כב"ק נה..
וכן ר' אבא בר ממל אף שמצינו אותו עוד בחיי ר'אושעיא כמבואר בערכו, אעפ"כ מצינו שבעי מר"ח בר אבא כב"ק יט., זבחים קה. לגרסת דק"ס ושיטה מקובצת, אותיב לר"ח בר אבא כב"ק לה: קו:, שבועות מ:.
ישיבתו ותלמידיו. כפי הנראה היה מקומו הקבוע בעיר צור כברכות פ"ג ה"א שאמרו ר"ח בר אבא היה מיפסע על הקברים בצור לראות דיקליטיאנוס מלכא, וכן מצינו שבת פ"ב ה"א שדרש בצור, ובתענית פ"א ה"ב, קידושין פ"ג ה"ג שר"ח בר אבא אתא מן צור ואמר משמיה דר' יוחנן, וכן צ"ל בפסחים פ"א ה"ח, ושם איתא בטעות מן צור, ועיין מנחות פה: תו"דה הלך לצור, ואפשר ששם יסד ישיבתו וכדמצינו סנהדרין כט. שאמר ר' חמא בר חנינא ב) "מפירקיה" דר"ח בר אבא שמיע לי, ועיין הוריות פ"ג ה"ד ונראה שצ"ל שם ר"ח רובא. והיו לו תלמידים הרבה.
אבא חליפא קרויא בעי מיניה ב"ב קכג.,
ר' אבא בר שמואל בעי מיניה זבחים קה.
ר' אבין ארח"בא קידושין עה:.
ר' אלכסנדרי ארח"בא נדרים מא..
באלי א"ל רחב"א אסברא לך תענית יח.
ר' ביסנא בשם ר' חייא תנחומא שמיני ונראה שהוא ר"ח בר אבא.
בנימין בר עשתור קומי בכורים פ"א ה"ד.
ר' ברכיה בשמו תנחומא הישן אחרי, ובתנחומא בובער יש ט"ס.
ר' הונא ב) בשמו תנחומא ויצא־ז, ובמו"ק כ. א"ל ר' יוחנן לרח"בא ולר"ה, וידוע שר"ה לא היה בא"י ולא ר"י בבבל, אך הוא ר"ה השני שהיה בא"י.
ר' זירא קראו מר כברכות ל: שא"ל מ"ט עביד מר הכי, הקשה לו ר"ז ב"ק קז:, ובגיטין לט. שאלו ר"ז בפירוש שמי לך או מכללא. וקרא לר"ז תרדא כזבחים כה: ור"ז אמר בשמו ברכות פ"ז ה"ג, שבת פ"טו ה"ג, ור"ז אמר עליו ברכות לג. נקוט דרח"בא בידך דדייק וגמיר וכו', אבל הוא החשיב גם את ר"ז וקראו מר כברכות כב.
ר' חנינא בר עגיל שאלו ב"ק נה..
חילפא בר אידי אמר בשמו ויק"ר רפ"טז (ושם ר' חייא).
ר' חמא בר חנינא תלמידו סנהדרין כט.
ר' יהושע בר נחמני בשמו ויק"ר פ"לג־ד.
ר' יונה ור' יוסי בשמו כלאים פ"א סה"א, ובויק"ר פ"לג־ד ר' יוסי בשמו.
ר' ירמיה יתיב קמיה חזי דקא מאריך טובא (באחד) א"ל לא צריכה כברכות יג: ור' ירמיה אמר לדידי מיפרשא לי מיניה דרח"בא כמגילה ד., אמר בשמו תענית פ"ד ה"ו, מו"ק פ"ג ה"ז.
ר' יעקב בר אחא בשמו ברכות פ"ג ה"ה.
רב כהנא ג) בירושלמי ר"ה פ"ב ה"ה יסופר שר"ח בר בא היה מתפלל ובא ר' כהנא ועמד להתפלל אחוריו ור"כ האריך בתפלתו ור"ח בר בא לא יכול לסיים תפלתו כדי שלא לעבור לפני המתפלל וכשסיים ר"כ תפלתו א"ל הכי הוא מנהג במקומכם? שקטן יצער לגדול ממנו? א"ל רבי! לא כן, אך אנא מבית עלי קאתינא ואתפלל אני שאאריך ימים והתפלל עליו ר"ח בר בא והאריך ימים רבים.
ר' לוי בר חייתא בשמו ויק"ר פ"לג־ד.
בר מרינא בריך קומי ברכות פ"ו ה"א־מ:.
ר' נחום בשמו ירושלמי רפ"ד.
סילני שאלו שביעית רפ"ג.
רבא. בגיטין סג: שהקשה לר"נ ושלחו לר"ח בר אבא והוא השיב להם נתיישב בדבר.
רבא בר שמואל משום ר' חייא (בר אבא) ברכות מ. בעי רבה בר שמואל מר"ח ב"א זבחים קה..
ר' שמואל בר יצחק בעי מיניה מנחות מז., וקראו רבי חולין צח..
שמעון קמטריא שאלו ברכות פ"ט ה"ב.
מקראיו הפרטים
עריכהר"ח בר אבא היה עני ולא רצה ליהנות מכבוד התורה וגם לא רצה ליקח מעשר, ואך יצא לחו"ל לבקש פרנסתו כירושלמי חגיגה פ"א ה"ח, ומרוב עניותו יצא במנעלים הממולאים כברכות מג:.
והיה חסיד גדול, וכאשר הבאנו לעיל שהתפלל על ר"כ שיאריך ימים וכן היה.
וב"ר פ"לא־יג שבימיו עלה גירא לא"י ועקר כל האלנות והתפלל רחב"א, וגעת אמו מן המדבר וירד לקולה. וכן מצינו שבת פ"ה ה"ו שאחיו ר' כהן רצה פלרוש לים ובקשו שיתפלל עבורו.
וכל מגמתו היה אך לגדל בניו לת"ת כקידושין ל. שלא טעם אומצא עד דמקרי לינוקא ומוספיה. וה' ברכו בבנים יקרים ת"ח כסנהדרין ע: שאמר לבניה אחריפו ופוקו (לענין עיבור החודש), וברכות לג: מתני ליה ר' חייא [בר אבא, ב"ח] לבריה, והיה לו בן בשם ר' אבא (ע"ש זקנו) כברכות ה. וכן צ"ל שם יד. (ושם איתא ר' אחא), ובירושלמי שבת פ"ג ה"ד ר' בא בר בריה ונראה שצ"ל בריה. ובנו ר' אבא קיבל הרבה ממנו כמבואר בערכו. ובויק"ר פ"כנג־ח מצינו ר' ירמיה בריה דר"ח בר אבא ונראה שהיה כתוב ב"ר והוא בשם ר'.
וכן מצינו רב כהנא בריה דרח"בא שבת פ"א סה"ד.
ר' נחמיה בריה דרח"בא ברכות פ"ג ה"א־יב:, ובנזיר פ"ז ה"א גרס ר' נחומי, ובסנהדרין פ"א ה"ב ר' תנחום בריה דרח"בא.
ומצינו שהיה לו אח בשם ר' כהן כדמובא לעיל, ובקה"ר פ"ג־ב גרס ר' נתן כהן. וכן היה לו אח בשם רבנאי כברכות כא:, כתובות כאף" ובסנהדרין עד: רב ינאי והיה כתוב רבינאי ונחלק לשנים, ובכתובות נ: ר' בנאי והוא רבינאי.
ר' חייא בר אבא האריך ימים רבים כמו שהבאנו לעיל כשבא לא"י זכה עוד לשמש את ר' חנינא ורי"בל ובימי רבא שהיה אז כבר מתלמידיו המובהקים דר"נ היה עוד חי כגיטין סג:, וכבר בארנו שר' חנינא נפטר לערך בסוף אלף הרביעי היינו תקנב לשטרות ור' חייא בר אבא היה אז לערך כבן כה' א"כ נולד לערך תקכז לשטרות, ורבא חי עד' שנה ונפטר תרסג לשטרות, ור"נ נפטר תרלא, וזה היה שנים הרבה קודם, כשישב רבא לפני ר"נ שהיה אז רבא לערך כבן כה' שנה ובשנת תריד היה עוד ר"ח בר אבא בחיים א"כ חי לערך קרוב לתשעים שנה. וזה מפורש שר' אסי מת קודם רח"בא כמו"ק פ"ג ה"ז כשנפטר ר' אסי הורי רח"בא לנעול בו ביום, וקיבל עליו אבילות ואכל בשר ושתה יין כברכות פ"ג ה"א־ב: ושם כשמת ר' חייא בר אבא קיבל ר' שמואל בר יצחק אביליו.