ירושלמי פסחים א ח
<< | ירושלמי · מסכת פסחים · פרק א · הלכה ח | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
אמר ר' מאיר מדבריהן למדנו ששורפין תרומה טהורה עם הטמאה בפסח אמר לו ר' יודה אינה היא המידה מודין רבי אליעזר ור' יהושע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה ועל מה נחלקו על התלויה ועל הטמאה שר' אליעזר אומ' תישרף זו לעצמה וזו לעצמה ור' יהושע אומר שתיהן כאחת
גמרא
מהו בפסח בארבעה עשר אמר ר"י מדברי רבי עקיבה מדברי רבי חנינה סגן הכהנים רשב"ל אמר מדברי ר' אליעזר ומדברי רבי יהושע א"ר זעירא קומי ר' יסי על דעתיה דר' יוחנן ניחא על דעתיה דר"ש בן לקיש מה בא ר' ליעזר ורבי יושוע לכאן אמר ליה תניין אינון ר' יוסי בשם רבי יוחנן הכל מודין בששה עשר ששורפין תרומה טהורה וטמאה ר' יוסי מקשי למה ר' יסי אמר אינה המידה רבי יסי דו שמע דאמר ר' יוחנן מדברי רבי עקיבה ומדברי רבי חנינא סגן הכהנים והוא שמע דבר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן ולא שמע דמר רבי יוחנן בין זה ובין זה דבר תורה והוא מקשי כשם שמותר לשרוף איסור תורה עם טומאת תורה שכן שורפין טומאת תורה עם טומאת תורה כך יהא מותר לשרוף איסור דבריהן עם טומאת תורה שכן שורפין טומאת דבריהן עם טומאת תורה אלא שנייא היא איסור שנייא היא טומאה ואמר רבי יסי בשם רבי יוחנן הכל מודין בששה עשר ששורפין תרומה טהורה וטמאה כשם שלא חלקת לנו בין איסור תורה לטומאת תורה שכן שורפין טומאת תורה עם טומאת תורה כך לא תחלוק לנו בין איסור דבריהן לטומאת תורה שכן שורפין טומאת דבריהן עם טומאת תורה אלא בין זה ובין זה דבר תורה אתא רבי חייה בר בא מן צוד ואמר מן שמיה דר"י בין זה ובין זה דבר תורה ואמרית יאות תמן טומאת תורה עם טומאת תורה ברם הכא פסול תורה עם טומאת תורה בגין כך רבי יוסי אמר אינה היא המידה וקשיא דרבי יוחנן על דרבי מאיר והדא דרבי יוסי אמר אינה היא המידה סבר בר קפרא כרבי שמעון בן לקיש דרבי שמעון בן לקיש אמר מדברי רבי אליעזר ורבי יהושע וקשיא דבר קפרא על דרבי יוסי והדא דרבי מאיר אמר מדבריהם למדנו אמר רבי אבין רבי מאיר כדעתיה דר' מאיר מחמיר מדבריהם כדברי תורה אין אשכחן דרבי מאיר מחמיר מדבריהן כדברי תורה אמר רבי חיננה כיי דתנינן תמן הרואה כתם הרי זו מקולקלת וחוששת משום זוב דברי ר' מאיר וכחמים אומרים אין בכתמים משום זוב תמן תנינן חבית של תרומה שנולד ספק טומאה רבי אליעזר אומר אם היתה מונחת במקום תרופה יניחינה במקום מוצנע ואם היתה מגולה יכסנה רבי יושע אומר אם היתה מונחת במקום המוצנע יניחנה במקום תרופה ואם היתה מכוסה יגלנה רבן גמליאל אומר אל יחדש בה דבר אמר רבי יוסה בי רבי בון מדברי שלשתן תלויה אסור לשורפה חברייא בשם רבי אלעזר חבית הראשונה כר' יוסי השנייה כרבי מאיר חברייא אמרין חבית הראשונה כרבי יוסי ולית רבי מאיר מודה בה חבית השנייה כרבי מאיר ולית רבי יוסי מודה בה אמר לון רבי יוסי חמון מה אתון אמרין חבית הראשונה כרבי יוסי ברם כרבי מאיר שורפין וכרבי שמעון שורפין וירבו רבי מאיר ורבי שמעון על ר' יוסה וישרוף ועוד שמעינן מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנין עובדא את קומיהן ואינון אמרון איזיל תלי הן אשכחנן דרבי שמעון אומר שורפין הדא דתנינן מודה ר' ליעזר לר' יושוע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה אמר רבי יוחנן ר' שמעון שנייא אין תימר לית לרבי מאיר תלויה והא תני תרומה תלויה טהורה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בזמנה א"ר עזריה קומי ר' מנא תיפתר בתלויה שאין דעתו להשאיל עליה אמר ליה וכן אמר רבי יוסי כל מה דאנן קיימין הכא בתלויה שאין דעתו להשאיל עליה אבל בתלויה שדעתו להשאיל עליה הרי זו טהורה ותני כן תרומה תלויה שאמרו טהורה היא הרי זו טמאה אם אמר הרי אני מניחה על מנת להשאיל עליה הרי זו טהורה מיי כדון אמר רבי יוסי בי רבי בון תיפתר שנולד לה ספק טומאה עם דימדומי חמה ולית שמע מינה כלום ואתון אמרין חבית הראשונה כרבי יוסי ולית ר' מאיר מודה בה והתני בד"א בבור שיש בו כדי להעלות אבל בבור שאין בו כדי להעלות אפי' כל שהוא אסור לטמאות ואין כר' מאיר היא בור שיש בו כדי להעלות והיא בור שאין בו כדי להעלות אפי' כל שהוא אסור לטמאות ועוד מן הדא דתנינן אמר לו רבי יוסי אינה היא המידה לית בר נש אמר אינה היא מכלל דו מודה על קדמייתא מיי כדון אמר רבי יוסי בי ר' בון תמן כדי לחוס על נכסיהן של ישראל והכא מאי אית לך אפילו הכא אינו מפסיד לישראל ממון שהוא צריך לשרוף עצים בפני עצמן וזו בפני עצמה להפסיד מרובה חשו להפסיד ממעט לא חששו א"ר חנניה קומי רבי מנא תיפתר כמאן דאמר מדברי ר' עקיבה מדברי רבי חנינה סגן הכהנים ולית שמע מינה כלום רבי זעירא רבי אילא תריהון בשם ר' אלעזר חבית הראשונה כרבי יוסה והשנייה בין כר"מ בין כר' יוסי א"ר זעירא קומי ר' מנא לית הדא פליגא על ר' יוסי א"ל ודלא כר' יוסי נימר ודלא כר"מ לפי שמצינו רבי יוסי שורף תלויה בכל מקום א"ר מנא אזלית לקיסרין ושמעית ר' זריקן בשם זעירא רבי מאיר שורף תלויה בכל מקום ואמרית לית אפילו כגון ההיא שהיא תלויה דבר תורה ואמר לו אין אנא פתר לה שנטמאת מדור עכו"ם מה בידך תני מדור עכו"ם תולין רבי יוסה בי רבי יהודה אומר שורפין רבי חונה בשם רבי זעירא רבי מאיר שורף תלויה בשאר ימות השנה והא תני כן תרומה תלויה טמאה שורפין אותה ערב שבת עם חשיכה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנה וישרוף בשחרית תיפתר שנתעצל ולא שרף תדע לך שהוא כן דתני טמאה לא משנתעצל ולא שרף אמר רבי אבא מרי אחוה דרבי יוסי תיפתר שנולד לה טומאה באותה שעה ולית שמע מינה כלום אמר רבי יוחנן רבי שמעון ורבי יושוע שניהן אמרו דבר אחד אמר רבי אילא רבי שמעון דבכורות ורבי יושוע דתרומות לא דין מודה לדין ולא דין מודה לדין אמר רבי זעירא מסתברא רבי שמעון יודה לרבי יושוע אמר רבי בון בר חייא לרבי זעירא על דעתך דתימר רבי שמעון יודה לרבי יהושע והא תנינן אבל היאך נשרף תלויה עם הטמאה מודה רבי ליעזר לרבי יושוע ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה וישרוף שתיהן כאחת טהורה היא דבר תורה את הוא שנגזרתה עליה שריפה טומאה מכל מקום לא נפסלה בהיסח הדעת לא כן אמר רבי יוחנן הסיע דבר תורה אחוזת דם כרבי שמעון תורה חבית השנייה כר"מ תורה אינו כן אלא משמרה הוא שלא תגע בטהרות אחרות התיב רבי יצחק בריה דרבי חייה כתובה הגע עצמך שהיתה נתונה על גבי הגחלים אמר ליה לכשיתננה אמר רבי מנא לרבי שמי אתון אמרין רבי שמעון יודה לרבי יושוע אפילו רבי יושוע לית הוא רבי יושוע אמר ליה תניין אינון תמן רבי מאיר בשם ר' יושוע ברם הכא רבי שמעון בשם רבי יושוע תמן תנינן הבכור שאחזו דם אפילו מת אין מקיזין לו את הדם דברי ר' יהודה וחכ"א יקיז ובלבד שלא יעשה בו מום אם עשה בו מום הרי זה לא ישחוט עליו ר' שמעון אומר יקיז אע"פ שהוא עושה בו מום ר' אבהו בשם ר' לעזר אתיא דרבי יודה כרבן גמליאל דרבנין כרבי אליעזר דר' שמעון כר' יושוע תני בשם ר"ש יקיז אף על פי שהוא מתכוין לעשות בו מום ואתיא כר' יושוע אחרייא א"ר בון בר חייה קומי רבי זעירא תיפתר בקדשים שהוא חייב באחריותן כר"ש ר' אבהו בשם ר"ש בן לקיש טעמא דר' יודה (דברים יב) לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים לא היתרתי לך את דמו אלא בשפיכה התיב ר' אבא מרי אחוה דרבי יוסה והכתיב אף בפסולי המוקדשין כן לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים אמר ר' חייה בר אחא להכשיר אית אמרת מה המים מכשירין אף הדם יהא מכשיר ר' אבהו בשם רבי יוחנן שניהן מקרא אחד הן דורשין (ויקרא כב) תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו ר' שמעון אומר בשעה שהוא לרצון אין את רשאי ליתן בו מום ובשעה שאינו לרצון אתה רשאי ליתן בו מום וחכמים אומרים אפילו כולו מומין אין את רשאי ליתן בו מום