פתיחת התפריט הראשי


<< | ירושלמי · מסכת סנהדרין · פרק א · הלכה ב | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ב משנהעריכה

מכות בשלשה משום ר ישמעאל אומר בעשרים ושלשה עיבור החדש בשלשה עיבור השנה בשלשה דברי ר מאיר רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בשלשה מעוברת סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון ורבי יהודה אומר בחמשה חליצה ומיאונין בשלשה נטע רבעי ומעשר שני שאין דמי ידועין בשלשה וההקדשות בשלשה וערכים המיטלטלין בשלשה רבי יהודה אומר אחד מהן כהן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן דיני נפשות בעשרים ושלשה הרובע והנרבע בעשרים ושלשה שנאמר והרגת את האשה ואת הבהמה ואומר ואת הבהמה תהרוגו שור הנסקל בעשרים ושלשה שנאמר השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כן מיתת השור הארי הזאב והדוב והנמר והברדלס והנחש מיתתן בעשרים ושלשה ר ליעזר אומר כל הקודם להורגן זכה ר עקיבה אומר מיתתן בעשרים ושלשה

הלכה ב גמראעריכה

רבי אבהו בעי מכות בעשרים ושלשה פעמים שמת ממכותיו והרי יש בו דיני נפשות בר קפרא שמע כולהון מהדא יברכך ה וישמרך מיכן שמתחילין בשלשה יאר ה פניו אליך ויחנך מיכן שנושאין ונותנין בחמשה ישא ה פניו אליך וישם לך שלום מיכן שגומרין בשבעה רבי יהושע בן לוי שמע כולהון מהדא ויקח רב טבחים את שלשת שומרי הסף מיכן שמתחילין בשלשה וחמשה אנשים מרואי פני המלך מיכן שנושאין ונותנין בחמשה ושבעה אנשים רואי פני המלך מיכן שגומרין בשבעה א"ר יונתן מיכן לסנהדרין גדולה של כל ישראל ויקח שר הטבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן הרי שנים ושבעה אנשים מרואי פני המלך הרי תשעה וששים איש מעם הארץ הרי שבעים חסר אחד ומן העיר סריס אחד הרי שבעים אית תניי תני שבעים ואחד ויקח רב הטבחים את שלשת שומרי הסף ושבעה מרואי פני המלך וששים איש מעם הארץ ומן העיר לקח סריס אחד הרי שבעים ואחד ולמה קוריהו סריס שמסרס את ההלכה כתוב אחד אומר חמשה וכתוב אחד אומר שבעה להביא שני סופרי הדיינים לית כאן עיבור החדש אלא קידוש החדש שמואל אמר אין קידוש החדש פחות מעשרה חבירים מהו ליכנס לקידוש החדש אמר רבי הושעיה חבר הוינא ואעלי רבי שמואל בר רב יצחק לקידוש החדש ולינא ידע אין סלקית ממיניינא אין לא פשיטא דלא סליק למה בגין דהוה חתניה או משום שאין חבירין נכנסין לקידוש החדש א"ר כהנא חבר הוינא ואעלי רבי תנחום בר חייה לקידוש החדש וסלקית ממיניינא הדא אמרה שחבירים נכנסין לקידוש החדש חברים מהו ליכנס לעיבור שנה נישמעינה מהדא מעשה בר"ג שאמר יקרוני שבעה זקינים לעלייה ונכנסו שמנה אמר מי הוא שנכנס שלא ברשות עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר אני עליתי שלא ברשות הלכה נצרכה לי ונכנסתי לשאול עליה אמר לו רבן גמליאל ומה אלדד ומידד שכל ישראל יודעים שאילו הן שנים אמרתי שאתה אחד מהן ואפילו כן לא עיברוה בההוא יומא ואפלגינה במילי דאורייא ועברוה ביומא דבתרה תני סנהדרין שראו את ההורג אית תניי תני שנים נעשין עדים ומעידין בפני השאר אית תניי תני כולן עדים ומעידין בפני אחרים ר יהודה בר פזי בשם ר זעירא כשם שחולקין כאן כך חולקין בעדות החדש ויקום חד ויתיב חד ויקום חד ויתיב חד שנייא היא שאין העד נעשה דיין רב הונא ידע שהדו לחד בר נש אזל בעי מידון קומיה וכפר ביה א"ר שמואל בר רב יצחק בגין דאת ידע דר הונא אינשא רבה את כפר ביה מהו דייזיל ויסהוד עלך קומי בית דין חורין א"ל רב הונא ועבדין כן א"ל אין ושרא רב הונא גרמיה מן ההוא דינא ואזל ואסהיד קומי בית דין חורון תני ר שמעון בן יוחי וקדשתם את שנת החמשים שנים שנים אתה מקדש ולא חדשים והתנינן ראש בית דין אומר מקודש מהו מקודש מקויים תני לקידוש החדש מתחילין מגדול א"ר חייה בר אדא מתניתא אמר כן ראש בית דין אומר מקודש תני לעיבור החדש מתחילין מן הצד א"ר זבידא וההן ביתא דלרע לא נהגין כן ולא שמיע דמר ר חייה בר מרייה ורבי יונה רבי בא בר חייה בשם ר יוחנן לעיבור החדש מתחילין מגדול לעיבור שנה מתחילין מן הצד וכבר נכנס רבי יוחנן והיה קטן שבכולם אמרו לו אמור הרי השנה מקודשת בעיבורה אמר הרי השנה מקודשת בעיבורה א"ר יונתן ראה לשון שלימדנו בן הנפח אילו אמר בעיבורה הייתי אומר אילו אחד עשר יום שהחמה עודפת על לבנה אלא בעיבורה שהוסיפו לה חכמים שלשים יום ר יעקב בר אחא ר יסא בשם ר יוחנן לעיבור הולכין אחר המינוי לבית הוועד הולכין אחר הרגל והוא שיש כל אחד מדבר במקומו וחותם כגון ר חנינה פתח ר"י וריש לקיש חותמין ר בא בר זבדי פתח ר יסא ור אמי חותמין רבי חגי פתח רבי יונה ורבי יוסי חותמין ר כהנא אימני קומי רבי יעקב בר אחא ואעל רבי יעקב בר אחא קמיה מנייה לעיבורא אמר אכן מרה דשמעתא לא מקיים לה רבי חייה בר ווה הוה קאים מצלי עאל רב כהנא וקם ליה מן חורי מצלי חסל ר חייה ויתיב ליה בגין דלא מיעבר קומוי שרי רב כהנא מאריך בצלותיה כיון דחסל אמר כן אתון נהגן לציעורי רבכון א"ל רבי אנא מבית עלי קאתינא דכתיב בהו אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה בזבח ומנחה אין מתכפר אבל מתכפר בתפילה וצלי עלוי וזכה למיסב עד דאיתעבדון טופריי סומקין כהדא דקקה ריש לקיש אקדמון ליה חד סב בעיבור ואעלוניה מן ההוא תרעא דלהן אמר כן יהא בשכרן ולא שמיע דמר ר קריפסדא בשם ר יוחנן מעשה ועיברו את השנה שלשה רועי בקר חד אמר בכיר ולקיש באדר מינץ וחד אמר תור באדר בעריה ימות ובטול תינתא ישלח משכיה וחד אמר קדום באדר פח בלועך יפיק לקיבליה ונן חמיין הדין שתא ולית בה חד מינהון ועיברו השנה על פיהם א"ר חלבו ובית דין הסכים עמהן ולא כן אמר ר זעירא והוא שיהו הכל מודין מצד אחד כיון דאילין מודין לאילין ואילין לאילין כמי שכולם מודין מצד אחד וריש לקיש מקפיד על הדא מילתא חשש על מה דמר רבי לעזר דמר ר לעזר והיתה על ידי הנביאים החוזים שוא בסוד עמי לא יהיו זה עיבור ובכתב בית ישראל לא יכתבו זה המינוי ואל אדמת ישראל לא יבואו זה ארץ ישראל רבי לעזר כד סלק הכא אמר הא גביי חדא כד מינוניה אמר הא גביי תרי כד עאל לעיבורא אמר הא גביי תלת רבי בא בר זבדא בשם רב טעמא דרבי לעזר בי רבי צדוק בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו גם הם מקדשין אותו ר לעזר בשם ר חנינה מעשה בעשרים וארבע קריות של בית רבי שנכנסו לעבר שנה בלוד ונכנסו בהן עין רע ומתו כולם בפרק אחד מאותה שעה עקרוה מיהודה וקבעוה בגליל בעיון מיעקר אף אהן סימנא אמר לון רבי סימון אין אנו מניחין ביהודה אפילו זכר והרי מצינו שקידשו את השנה בבעלת הדא בעלת זימנין מיהודה וזימנין מדן אלתקא וגבתון ובעלת הרי הן מיהודה בעלה ועיים ועצם הרי מדן והרי מצינו שקידשו את השנה בבעלה מימר בתים מיהודה ושדות מדן רבי ירמיה בעא קומי ר זעירא ולוד לאו מיהודא היא א"ל אין ומפני מה אין מעברין בה א"ל שהן גסי רוח ומעוטי תורה הפיך אפוי וחמא רבי אחא ורבי יודה בן פזי אמר ליה איטה עבדתני מבזה רבנן על שלשה סימנין מעברין את השנה על אביב ועל התקופה ועל פירות האילן על שנים מעברין על אחד אין מעברין ואם עיברוה הרי זה מעוברת וכשהיה אביב אחת מהן היו שמיחין רשב"ג אומר אף על התקופה על שלש ארצות מעברין לשנה על יהודה ועל עבר הירדן והגליל על שתים מעברין על אחת אין מעברין ואם עיברוה אינה מעוברת וכשהיתה יהודה אחת מהן היו שמיחין מפני שהעומר בא ממנה אין מעברין לא מפני הצינה ולא מפני הגשמים ואם עיברוה אינה מעוברת אין מעברין לא מפני הגדיים ולא מפני הגוזלין ולא מפני החלב וכולם סעד לשנה ואם עיברוה מעוברת רבי ינאי אמר משום ר"ג שהיה אומר אימריא רכיכין וגוזלייא דקיקין ושפר באפוי ובאפי חבריי מוספא על שתא דא תלתין יומין תני אמר ר יודן מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו יושבין על גב מעלה בהר הבית ויוחנן סופר הלז יושב לפניהן אמר לו רבן גמליאל כתוב לאחנא בני דרומא עילאה ואחנא בני דרומא ארעייא שלמכון יסגא מודענא לכון דמטא זמן ביעורא לאפוקי מעשרייא מעומרי שיבלייא ולאחנא בני גלילא עילאה ובני גלילא ארעייא שלמכון יסגא מודענא לכון דמטא זמן ביעורא תפקון מעשרייא ממעטני זיתיא לאחנא בני גלותא דבבל בני גולתא דמדי בני גולתא דיוון ושאר כל גלוותא דישראל שלמכון יסגא מודענא לכון דאימריא רכיכין וגוזליא דקיקין וזימנא דאביבא לא מטא ושפר מילתא באפיי ואנפי חבריי מוספא על שתא דא תלתין יומין אין מעברין לשנה אלא אם כן היתה חסירה רוב החודש וכמה רוב החודש ששה עשר יום ר יהודה אומר שתי ידות החודש אחד ועשרים יום א"ר שמואל בר נחמן והוא שיקרב העומר סוף ניסן של תקופות א"ר יוסי עד הפסח אמר רב מתניה והוא שיטלו לולב בסוף תשרי של תקופות אין מעברין לשנה לא פחות מחדש ולא יותר על חדש ואם עיברוה אינה מעוברת אין מעברין לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עיברוה הרי זו מעוברת אימתי רגילין לעבר בערבי שביעיות ר זעירא בשם ר אבהו הדא דתימר עד שלא התיר ר ליקח ירק מחוץ לארץ לארץ אבל משהתיר ר ליקח ירק מחוצה לארץ לארץ היא שביעית שאר שני שבוע היה ר"מ אומר הרי הוא אומר ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם וגו והואיל והיתה השנה צריכה להתעבר מפני מה לא עיברה אלישע אלא מלמד שהיו שני רעבון והיו קופצים לגרנות אית תניי תני אין מעברין מפני הטומאה ר יוסי אומר מעברין שכן מצינו בחזקיה שעיבר מפני הטומאה שנאמר כי מרבית העם מאפרים ומנשה וישראל וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו לאמר ה הטוב יכפר בעד ר"ש אומר אע"פ שעיברו ניסן אין מעובר אלא אדר ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש עישה יחזקיהו לציבור לעשות פסח שני אית תניי תני מעברין מפני הטומאה אית תניי תני אין מעברין מאן דאמר אין מעברין מינה כי אכלו את הפסח בלא ככתוב ומאן דמר מעברין מה מקיים בלא ככתוב מפני שעיברו ניסן ואין מעברין אלא אדר ותייא כיי דמר ר סימון בר זביד גולגולת ארנן היבוסי מצאו תחת המזבח כתיב כל לבבו הכין לדרוש האלהים ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט ר סימון בר זביד ור שמואל בר נחמן חד אמר אפילו כמה עשה לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש וחד אמר אפילו כל מעשים טובים שעושין לטהרת הקודש לא יצא ידי טהרת הקודש כתיב ויחילו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחודש באו לאולם ה ויקדשו את בית ה לימים שלשה וביום ששה עשר לחדש הראשון כילו והלא ליום אחד היו יכולין לבער כל עבודה כוכבים שהיה שם א"ר אידי מפני צלמי כשדים שהיו חקוקים בששר ששה דברים עשה חזקיהו על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו שהיה גירר עצמות אביו על מיטת חבלים וכיתת נחש הנחושת וגנז טבלה של רפואות והודו לו סתם מי גיחון העליון וקיצץ דלתות ההיכל ועיבר ניסן בניסן ולא הודו לו אין מעברין קודם ר"ה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדוחק מעברין אחר ר"ה מיד אעפ"כ אינו מעובר אלא אדר רבי אומר ניסן לא נתעבר מימיו והתנינן אם בא החדש בזמנו אם בא לא בא רב אמר תשרי לא נתעבר מימיו והתנינן אם היה החדש מעובר אם היה לא היה וכשקידשו את השנה באושא ביום הראשון עבר ר ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היינו נוהגין כן ביבנה ביום השני עבר רבי חנניה בן רבי וסי הגלילי ואמר כר עקיבה אמר רבן שמעון בן גמליאל כך היינו נוהגין ביבנה ותתני קידשוהו בראשון ובשני רבי זעירא בשם רב חסדאי אותה השנה נתקלקלה מהו בראשון ומהו בשני רבא בשם רב שנה אחד ושנה שני והתני קידשוהו ביום הראשון וביום השני קידשוהו קודם זמנו או לאחר עיבורו יום אחד יכול יהא מקודש תלמוד לומר אותם אותם אלה הם מועדי אין אלה הן מועדי קודם לזמנו תשעה ועשרים יום לאחר עיבורו שנים ושלשים יום ומניין שמעברין את השנה על הגליות שגלו ואדיין לא הגיעו תלמוד לומר בני ישראל מועדי עשה מועדות שיעשו כל ישראל א"ר שמואל בר נחמן והן שהגיעו לנהר פרת אין מעברין את השנה אלא ביהודה ואם עיברוה בגליל מעוברת העיד חנינה איש אונו שאם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל אין מעברין אותה בח"ל ואם עיברוה אינה מעוברת אית חמי בגליל אין מעברין בחוצה לארץ מעברין בגליל אין מעברין ואם עיברוה מעוברת בחוצה לארץ אין מעברין ואם עיברוה אינה מעוברת ביכולין לעבר בארץ ישראל אבל בשאינן יכולין לעבר בארץ ישראל שמעברין אותה בחוצה לארץ ירמיה עיבר בחוצה לארץ יחזקאל עיבר בחוצה לארץ ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ חנניה בן אחי רבי יהושע עיבר בחוצה לארץ שלח ליה רבי שלשה איגרין גבי ר יצחק ורבי נתן בחדא כתב לקדושת חנניה ובחדא כתב גדיים שהינחת נעשו תיישם ובחדא כתב אם אין את מקבל עליך צא לך למדבר האטד ותהי שוחט ונחוניין זורק קרא קדמייתא ואוקדון תנייתא ואוקרון תליתא בעי מבסרתהון אמרין ליה לית את יכיל דכבר אוקרתנין קם ר יצחק וקרא באורייתא אלה מועדי חנניה בן אחי ר יהושע אמר אלה הם מועדי ה אמר לון גבן קם רבי נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר ה מנהר פקוד אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר ה מירושלם אמר לון גבן אזל קבל עליהן קמי רבי יהודה בן בתירה לנציבין א"ל אחריהם אחריהם א"ל לי נא ידע מה תמן מה מודע לי דאינון חכמין מחשבה דכוותי מכיון דלא ידעי מחשבה דכוותיה ישמעון ליה ומכיון דאינון חכמין מחשבה דכוותיה ישמע לון קם רכב סוסיא הן דמטא מטא והן דלא מטא נהגין בקילקול כתיב ואל יתר זקני הגולה אמר הקב"ה ביותר הם עלי זקני הגולה חביבה עלי כת קטנה שבארץ ישראל יותר מסנהדרין גדולה שבחוצה לארץ כתיב החרש והמסגר אלף ואת מר הכן רבי ברכיה בשם רבי חלבו ורבנן רבי ברכיה בשם רבי חלבו אמר החדש אלף והמסגר אלף ורבנן אמרי כולהן אלף רבי ברכיה בשם רבי אילו החבירים ורבנן אמרין אילו הבולבוטין רבי הושעיה כד הוה מקבל סהדיא בעיני טב הוה אמר לון הוו יודעין כמה עדות יוצא מפיכם כמה שכר בתים יוצא מפיכם א"ר אבונה ואין כיני אפילו בדיני נפשות בת שלש שנים ויום אחד בא עליה הרי זה בסקילה נמלכו בית דין לעברו ובא עליה אינו בסקילה א"ר אבין אקרא לאלהים עליון לאל גומר עלי בת שלש שנים ויום אחד נמלכו בית דין לעברו הבתולין חוזרין ואם לאו אין הבתולין חוזרין סמיכת הזקנים ועריפת העגלה בשלשה דברי רבי שמעון רבי יהודה אומר בחמשה מה טעמיה דר שמעון וסמכו שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן אחד הרי שלשה מה טעמיה דרבי יהודה וסמכו שנים זקני שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה ובעגלה ערופה מה טעמיה דר שמעון זקיניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי חמשה מה טעמיה דרבי יהודה זקיניך ושופטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שלשה אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בערופה דלא דריש ויצאו ונראין דברי רבי שמעון בסמיכה דלא דריש וסמכו אין תימר נראין דברי רבי יהודה בערופה כמו דודרש וסמכו ידרוש ויצאו אשכח תימר ויצאו שנים זקניך שנים ושפטיך שנים אין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי שבעה מה מקיים רבי שמעון זקיניך ושפטיך זקיניך שהן שופטיך תני רבי ליעזר בן יעקב אומר זקיניך זה בית דין הגדול ושפטיך זה מלך וכהן גדול תני הסמיכות בשלשה לא סמיכה היא סמיכות תמן קריי למנוייה סמיכותא א"ר בא בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו כגון רבי יוחנן בן זכיי מינה את רבי ליעזר ואת רבי יהושע ורבי יהושע את רבי עקיבה ורבי עקיבה את רבי מאיר ואת ר"ש אמר ישב רבי מאיר תחילה נתכרכמו פני ר שמעון אמר לו רבי עקיבה דייך שאני ובוראך מכירין כוחך חזרו וחלקו כבוד לבית הזה אמרו בית דין שמינה שלא לדעת הנשיא אין מינויו מינוי ונשיא שמינה שלא לדעת בית דין מינויו מינוי חזרו והתקינו שלא יהו ב"ד ממנין אלא מדעת הנשיא ושלא יהא הנשיא ממנה אלא מדעת ב"ד תני בראשונה היו כותבין שטרי חליצה במותב פלוני ופלוני חלצה פלנית בת פלוני לפלוני בר פלוני בפנינו דקרבת לקדמנא ושרת סיניה מעילוי ריגליה דימינא ורקת קדמנא רוקא סמיתחזי לנא על ארעא ואמרת ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו תני בראשונה היו כותבין שטרי מיאונין במעמד פלוני ופלוני מיאנה פלנית בת פלוני בפלוני בר פלוני בפנינו לא רעינא ביה לא שוייהנא ליה לא צבינא להיתנסבא ליה א"ר יוחנן הקדש שפדייו יותר על דמיו הרי זה פדוי ומעשר שני שפדייו יותר על דמיו הרי זה אינו פדוי מה בין הקדש מה בין מעשר שני א"ר לא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין ר יונה בעא כמאן דמר אינו כנכסיו ברם כמאן דמר כנכסיו הוא מה בין הקדש מה בין מעשר שני א"ר יוסי ולא כבר נאמר טעמא הקדש יש לו תובעין מעשר שני אין לו תובעין ר זירא בעא קומי רבי אמי נבדק אותו האיש ואמר לא נתכוונתי אמר ליה לכי בדק א"ר יוחנן הקדש שפדייו ולא הוסיף חומש הרי זה פדוי ומעשר שני שפדייו ולא הוסיף חומש אינו פדוי מה בין מעשר שני להקדש אמר רבי לא שכן אדם מצוי להיות מרבה בהקדישו רבי יונה בעי כמאן דמר אינו כנכסיו ברם כמאן דמר כנכסיו מה בין הקדש למעשר שני אמר רבי יוסי ולא כבר את אמר טעם שאדם מצוי להרבות בהקדישו תני ההקדישות בשלשה הדא דתימר במקדיש גוף השדה אבל אם אמר הרי עלי מנה להקדש נישמעינה מהדא ערכים המיטלטלין בשלשה וכי יש ערכים שאין מיטלטלין רבי יעקב בר אחא ר שמעון בר ווה בשם רבי חנינה האומר ערכי עלי ובא לסדרו מקרקע שמין לו בעשרה ממטלטלין בשלשה האומר ערכי עלי אינו כאומר דמי שדי עלי אבל אם אמר הרי עלי מנה להקדיש שמין לו בשלשה לכשיעשיר נידון בהשג יד תני העבדים והשטרות והמטלטלין אין להן איגרות בקורת רבי יודן בן פזי אמר אכרזה עולא בר ישמעאל אמר עבדים שלא יברחו השטרות והמטלטלין שלא יגנבו רבי בא בר כהנא בעא קומי רבי יוסי לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה אמר ליה אין והתנינן בקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן אמר ליה אכין אדם דכא בן חורין הוא חנניה בר שלמיה אמר בשם רב אתא עובדא קומי רבי ובעא למיעבד כרבנן א"ל רבי לעזר בן פרטא בן בן רבי לעזר בן פרטא רבי לא כן לימדתנו משום זקיניך אלא אם עשו איגרת ביקורת א"ל אין וחזר ועבד כר"ג פיס דיני נפשות בעשרים ושלשה ר אבהו שאל שור הנסקל כרבי מאיר מהו ליתן הכסף בשלשה ניסקל בעשרים ושלשה א"ל רבי יוסי בי רבי בון שור הנסקל כולו ממון הוא וגזירת הכתוב שיסקול אגנטוס הגמון שאל לרבי יוחנן בן זכאי השור יסקל וגם בעליו יומת אמר ליה שותף ליסטים כליסטים וכשיצא אמרו לו תלמידיו רבי לזה דחיתה בקנה לנו מה את משיב אמר להן כתיב השור יסקל וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כן מיתת השור הקיש מיתת בעלים למיתת השור מה מיתת בעלים בדרישה וחקירה בעשרים ושלשה אף מיתת השור בדרישה וחקירה בעשרים ושלשה