פתיחת התפריט הראשי

ברכות לג א

תלמוד בבלי

<< · ברכות · לג א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

מחזיר לו א"ל לאו ואם היית מחזיר לו מה היו עושים לך א"ל היו חותכים את ראשי בסייף א"ל והלא דברים ק"ו ומה אתה שהיית עומד לפני מלך בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר כך אני שהייתי עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חי וקיים לעד ולעולמי עולמים על אחת כמה וכמה מיד נתפייס אותו השר ונפטר אותו חסיד לביתו לשלום:

אאפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק:

אמר רב ששת לא שנו באלא נחש אבל עקרב פוסק מיתיבי גנפל לגוב אריות אין מעידין עליו שמת נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו שמת שאני התם דאגב איצצא מזקי א"ר יצחק דראה שוורים פוסק דתני רב אושעיא המרחיקין משור תם חמשים אמה ומשור מועד כמלא עיניו תנא משמיה דר' מאיר ריש תורא בדקולא סליק לאגרא ושדי דרגא מתותך אמר שמואל הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו ת"ר מעשה במקום אחד שהיה ערוד והיה מזיק את הבריות באו והודיעו לו לר' חנינא בן דוסא אמר להם הראו לי את חורו הראוהו את חורו נתן עקבו על פי החור יצא ונשכו ומת אותו ערוד נטלו על כתפו והביאו לבית המדרש אמר להם ראו בני אין ערוד ממית אלא החטא ממית באותה שעה אמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערוד ואוי לו לערוד שפגע בו ר' חנינא בן דוסא:

מתני' ומזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים זושאלה בברכת השנים חוהבדלה בחונן הדעת ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה רבי אליעזר אומר בהודאה:

גמ' מזכירין גבורות גשמים מאי טעמא אמר רב יוסף מתוך ששקולה כתחיית המתים לפיכך קבעוה בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים מאי טעמא אמר רב יוסף מתוך שהיא פרנסה לפיכך קבעוה בברכת פרנסה הבדלה בחונן הדעת מ"ט א"ר יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה ורבנן אמרי מתוך שהיא חול לפיכך קבעוה בברכת חול א"ר אמי גדולה דעה שנתנה בתחלת ברכה של חול וא"ר אמי גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר (שמואל א ב, ג) כי אל דעות ה' וכל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו שנאמר (ישעיהו כז, יא) כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עושהו אמר רבי אלעזר גדול מקדש שנתן בין ב' אותיות שנאמר (שמות טו, יז) פעלת ה' מקדש ה' וא"ר אלעזר כל אדם שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו דעה נתנה בין שתי אותיות מקדש נתן בין שתי אותיות מתקיף לה רב אחא קרחינאה אלא מעתה גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר (תהלים צד, א) אל נקמות ה' אמר ליה אין במילתה מיהא גדולה היא והיינו דאמר עולא שתי נקמות הללו למה אחת לטובה ואחת לרעה לטובה דכתיב (דברים לג, ב) הופיע מהר פארן לרעה דכתיב אל נקמות ה' אל נקמות הופיע:

רבי עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית כו':

א"ל רב שמן בר אבא לר' יוחנן מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות נחזי היכן תקון א"ל בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס הענו חזרו וקבעוה בתפלה והם אמרו טהמבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס איתמר נמי אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס חזרו והענו קבעוה בתפלה והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס איתמר נמי רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס אמר רבא ומותבינן אשמעתין יטעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים כושאלה בברכת השנים מחזירין אותו לוהבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס לא תימא מפני שיכול לאומרה על הכוס אלא אימא מפני שאומרה על הכוס איתמר נמי אמר רבי בנימין בר יפת שאל ר' יוסי את ר' יוחנן בצידן ואמרי לה ר' שמעון בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן ואנא שמעית המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס או לא ואמר ליה צריך שיבדיל על הכוס איבעיא להו המבדיל על הכוס מהו שיבדיל בתפילה אמר רב נחמן בר יצחק מקל וחומר מתפלה ומה תפלה דעיקר תקנתא היא אמרי המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס המבדיל על הכוס דלאו עיקר תקנתא היא לא כ"ש תני ר' אחא אריכא קמיה דרב חיננא המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס ואם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו הא גופא קשיא אמרת המבדיל בתפלה משובח יותר ממי שיבדיל על הכוס אלמא תפלה לחודה סגי והדר תני אם הבדיל בזו ובזו ינוחו לו ברכות על ראשו וכיון דנפיק ליה בחדא אפטר והויא ברכה שאינה צריכה ואמר רב ואיתימא ר"ל ואמרי לה ר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו נכל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום (שמות כ, ו) לא תשא אלא אימא הכי אם הבדיל בזו ולא הבדיל בזו ינוחו לו ברכות על ראשו בעא מיניה רב חסדא מרב ששת טעה בזו ובזו מהו אמר ליה סטעה בזו ובזו חוזר לראש

רש"יעריכה


אבל עקרב פוסק - ונוטלו לפי שהעקרב מסוכן לעקוץ יותר משנחש מוכן לישוך:

אין מעידין עליו - לומר לאשתו מת בעליך להתירה לינשא פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלין אותו:

נחשים ועקרבים - או זה או זה מעידים עליו שמת אלמא מועד הנחש לישוך:

אגב איצצא - כשנפל עליהם ודחקם הזיקוהו:

שור תם - שלא נגח אדם:

מועד - שנגח ג' פעמים:

בדקולא - סל שתולין בו תבן בראשו ואוכל:

ושדי דרגא - לאו דוקא אלא כלומר הזהר ממנו הרבה:

ביומי ניסן - מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה דעתו עליו ונכנס בו יצר הרע:

ערוד - מן הנחש והצב בא שנזקקין זה עם זה ויוצא משניהם ערוד:

את חורו - שהוא יוצא משם:

ומת הערוד - מצאתי בה"ג אמרי במערבא כשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם ואם האדם קודם למים מת הערוד ונעשה נס לר' חנינא ונקבע מעין מתחת עקבו:

מתני' מזכירין גבורות גשמים - משיב הרוח שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח:

ושואלין - ותן טל ומטר לשון בקשה:

והבדלה בחונן הדעת - במוצאי שבת אתה חוננתנו:

גמ' מתוך שהיא חכמה - החכם יודע להבדיל בין קדש לחול ובין טמא לטהור:

בין שתי אותיות - בין שתי הזכרות:

במילתה מיהא גדולה היא - במקום שצריכה נקמה דבר גדול הוא:

שתי נקמות הללו למה - אחת לרעה להנקם מן העכו"ם שלא קבלו את התורה:

ואחת לטובה - כדאמרינן בבב"ק (דף לח.) מפארן הופיע והפקיר ממונן לישראל שור של ישראל שנגח שור של עכו"ם פטור:

הופיע - גלה והפקיר כשלא קבלו את התורה:

העשירו - לקנות יין:

קבעוה על הכוס - ואז נשתכח תקנת עזרא וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה:

בתחלה - כשעלו מן הגולה והיו דחוקים:

קדושות - קדוש היום:

מפני שיכול - משמע אם ירצה שלא לחזור ולהתפלל הא אם אמרה בתפלה א"צ לאומרה על הכוס:

ואנא שמעית - אני שמעתי:

חוזר לראש - לתפלה ולכוס:

תוספותעריכה


אבל עקרב פוסק. בירושלמי קאמר דאם היה נחש מרתיע לבא כנגדו פוסק לפי שבא כנגדו בכעס מתכוין להזיקו ומיהו לא מצינו אם פסק שיחזור לראש מדלא קאמר ואם פסק חוזר לראש אבל לתחלת ברכה מיהא יחזור ואם טעה בג' ראשונות או בג' אחרונות חוזר לתחלת הג' באבות בראשונות ובעבודה באחרונות כדאמרינן לקמן בפרקין (דף לד.):

עין משפט ונר מצוהעריכה

ל א ב מיי' פ"ו מהל' תפלה הלכה ט (סמג עשין יט) , טוש"ע או"ח סי' קד סעיף ג:

לא ג מיי' פי"ג מהל' גירושין הלכה יז (סמג לאוין ל) , טוש"ע אה"ע סי' יז סעי' כט:

לב ד ה (מיי' פ"ו מהל' תפלה , סמג עשין יט) , טוש"ע או"ח סימן קד סעיף ד:

לג ו מיי' פ"ב מה' תפלה הלכה טו , סמג שם , טוש"ע או"ח סי' קיד סעי' א:

לד ז מיי' שם הל' טו , סמג שם , טוש"ע או"ח סי' קיז סעי' א:

לה ח ט מיי' שם הלכה ד יב , סמג שם , טוש"ע או"ח סימן רצד סעי' א:

לו י מיי' פ"י שם הלכה ח , סמג שם , טוש"ע או"ח סי' קיד סעי' ה:

לז כ מיי' שם הל' ט , סמג שם , טוש"ע או"ח סי' קיז סעי' ד:

לח ל מיי' שם הל' יד , סמג שם , טוש"ע או"ח סי' רצד סעיף א:

לט מ טור או"ח שם:

מ נ מיי' פ"א מהל' ברכות הלכה טו , סמג עשין כז , טוש"ע או"ח סי' רו סעי' ו ובסי' רטו סעי' ד [רב אלפס לקמן פ"ח]:

מא ס שו"ע או"ח סי' רצד סעיף א: