ירושלמי ברכות ג ה
<< | ירושלמי · מסכת ברכות · פרק ג · הלכה ה | >>
הקטע המקביל ב:
משנה · ירושלמי · בבלי
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
משנה
עריכההיה עומד בתפילה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר ירד לטבול אם יכול לעלות להתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים ויקרא. אבל לא יתכסה לא במים הרעים ולא במי המשרה עד שיטיל לתוכן מים. וכמה ירחיק מהם ומן הצואה? - ארבע אמות:
גמרא
עריכהמתניתא ברבים אבל בינו לבין עצמו יפסיק וכר"מ ברם כר' יהודה אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק כשאין לו מים לטבול אבל יש לו מים לטבול אף ר' יהודה מודה שהוא מפסיק.
חולה ששימש מיטתו - אמר רבי אמי : אם הוא גרם לעצמו -יטבול וימות; ואם באונס - אין מטריחים עליו. רבי חגי בשם רבי אבא בר זבדי : בין כך ובין כך אין מטריחים עליו.
חולה מרגיל צריך תשעה קבין בריא מרגיל צריך ארבעים סאה חולה מאונס אין מטריחים עליו בריא מאונס צריך תשעה קבין.
רבי זבדי בריה דרבי יעקב בר זבדי בשם רבי יונה : עיר שמעיינה רחוק הרי זה קורא את שמע ויורד וטובל ועולה ומתפלל. אם הוא אדם מסוים עשו אותו כמעיין רחוק:
פיסקא "ואם לאו יתכסה במים ויקרא": מתני' - בעכורים; אבל בצלולין - אסור. ואם הוא יכול לעבור ברגליו - יעבור.[1]
תני: "מרחיקים מצואת אדם ארבע אמות ומצואת כלבים ארבע אמות ובשעה שהוא נותן לעורות". רבי ירמיה בשם ר"ז : נבילה שנסרחה - צריך להרחיק ממנה ד' אמות. אמר רבי אבינא : ומתני' אמרה כן "וכמה ירחיק מהם ומן הצואה ארבע אמות". אמר רבי אמי אמר רבי שמאי : תפתר במשרה של כובסין. א"ל אמר ליה, אמר לו ר' מנא אם במשרה של כובסין הא תנינן "לא במים הרעים ולא במי המשרה":
תני קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשים מצואתו וממימי רגליו ד' אמות ואם אינו יכול לאכול כזית דגן אין פורשים לא מצואתו ולא ממימי רגליו ד"א בעון קומי רבי אבוה מפני מה פורשים מצואתו וממימי רגליו ארבע אמות אמר לון מפני שמחשבותיו רעות אמרין ליה ולא קטן הוא אמר לון ולא כתיב (בראשית, ח) כי יצר לב האדם רע מנעוריו א"ר יודן מנעריו כתיב משעה שהוא ננער ויוצא לעולם. ר' יוסי בר חנינא אמר מרחיקין מגללי בהמה ארבע אמות רבי שמואל בר רב יצחק אמר ברכים ובלבד בשל חמור ר' חייא בר אבא אמר בבא מן הדרך לוי אמר מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות ותני כן מרחיקין מצואת חזיר ארבע אמות ומצואת הנמייה ארבע אמות ומצואת התרנגולין ארבע אמות ר' יוסי בר אבון בשם ר' חונא ובלבד באדומים. תני מרחיקין מריח רע ארבע אמות א"ר אמי מסוף ריח רע ארבע אמות הדא דאמר לאחריו אבל לפניו עד מקום שעיניו רואות אותו כהדא ר' לייא וחבריא הוו יתבין קומי פונדקיא ברמשא אמרין מהו מימר מיליא דאוריתא אמר לון מכיון דאילו הוה ביממא הוינן חמיין מה קומינן ברם כדון אסור. תני גרף אחד של ריעי ואחד של מים צריך להרחיק ממנו ארבע אמות ושלפני המטה נתן לתוכו מים כל שהוא יקרא ואם לאו אל יקרא ר' זכאי אמר נתן לתוכו רביעית מים יקרא ואם לאו אל יקרא ומהו כדי רביעית רביעית בתוך רביעית אחד כלי קטן ואחד כלי גדול רשב"ג אומר של אחר המיטה יקרא ושלפני המיטה לא יקרא ר"ש בן אלעזר אומר אפי' טריקלין עשר על עשר לא יקרא עד שיכסנו או עד שיניחנו תחת המיטה ר' יעקב בר אחא בשם ר' חייא בר ווא הורי ר' חנינה תרתיה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר רבי בנימן בר יפת בשם ר' יוחנן צואה כל שהוא מבטלה ברוק ר' זעירא ר' יעקב בר זבדי הוו יתבין חמון ציאתה קם ר' יעקב בר זבדי רקק עלה א"ל ר' זעירא מן ימא לטיגנא. תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה מראשותי המיטה ואינו נותנה מרגלות המיטה ר' אבון בשם רבי חונא והוא שתהא המיטה גבוה עשרה טפחים ובלבד שלא יהו חבלי המיטה נוגעין בתיבה הורי ר' יסא במקומיה דרבי שמואל בר רב יצחק כהדא דר' חונא לא ישמש אדם מיטתו וספר תורה עמו בבית ר' ירמיה בשם ר' אבהו אם היה כרוך במפה או שהיה נתון בחלון שהוא גבוה עשרה טפחים מותר רבי יהושע בן לוי עושה לו כיליון לא ישב אדם על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו מעשה בר' אלעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש אם היה נתון ע"ג דבר אחר מותר עד היכן ר' אבא בשם ר' חונא טפח ר' ירמיה בשם ר' זעירא אפי' כל שהוא דייסקי שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי זה מפשילן מאחוריו ורוכב תפילין תולה אותן מראשות המיטה ואינו תולה אותם מרגלות המיטה ר' שמואל ר' אבהו ר' אלעזר בשם ר' חנינא רבי היה תולה את התפילין במראשות המיטה ר' חזקיה בשם ר' אבהו ובלבד דלא יעביד כהדין דייקלרא אלא תפילין מלמעלן ורצועות מלמטן. תנא ר' חלפתא בן שאול העוטש בתפילתו סימן רע לו הדא דאת אמר מלמטה אבל מלמעלה לא אתיא דמר ר' חנינא אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש ונותן ידיו על פיו אבל לא רוקק ר' יוחנן אמר אפילו רוקק כדי שיהא כוסו נקי לפניו אסור לאחריו מותר לימינו אסור לשמואל מותר הדא הוא דכתיב (תהילים, צא) יפל מצדך אלף כל עמא מודיי בההין דרקק איצטלין דהוא אסור ר' יהושע בן לוי אמר הרוקק בבית הכנסת כרוקק בבבת עינו ר' יונה רקק ושייף ר' ירמיה ר' שמואל בר חלפתא בשם ר' אדא בר אחוה המתפלל אל ירוק עד שיהלך ארבע אמות א"ר יוסי בי רבי אבון וכן הרוקק אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות תני המתפלל אל יטיל את המים עד שיהלך ארבע אמות וכן המטיל מים אל יתפלל עד שיהלך ארבע אמות א"ר יעקב בר אחא לא סוף דבר עד שיהלך ארבע אמות אלא אפי' שהא כדי הילוך ארבע אמות א"ר אמי אם אומר אתה עד שיהלך ארבע אמות יהא אסור אני אומר אחר בא והטיל שם רבי אבא בשם רב צואה עד שתיבש כעצם מים כל זמן שהן מטפיחין גניבא אמר מים כל זמן שרישומן ניכר שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה ר' ירמיה ר' זעירא בשם רב צואה אפי' עשויה כעצם אסורה שמואל אמר עד שיקרמו פניה שמעון בר ווא אמר בשם ר' יוחנן עד שיקרמו פניה אמר חזקיה ר' אבא מחמיר במים יותר מן הצואה א"ל ר' מנא מן הדא דגניבא א"ל אפילו עשויה כעצם אסורה מפני שמשמשה קיים [מים] אין משמשה קיים:
הערות
עריכה- ^ "ואם הוא יכול לעכור ברגליו - יעכור", ע"פ כת"י רומי