פתיחת התפריט הראשי

תלמוד בבלי

<< · יבמות · מו א · >>


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים

עובד כוכבים גופא לא קני ליה מאי דקני ליה הוא דמקני ליה לישראל וכיון דקדם וטבל לשם בן חורין אפקעיה לשעבודיה כדרבא דאמר רבא אהקדש חמץ בושחרור מפקיעין מידי שעבוד מתיב רב חסדא גמעשה בבלוריא הגיורת שקדמו עבדיה וטבלו לפניה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו קנו עצמן בני חורין לפניה אין לאחריה לא אמר רבא דלפניה בין בסתם בין במפורש לאחריה במפורש אין בסתם לא אמר רב אויא לא שנו אלא בלוקח מן העובד כוכבים האבל עובד כוכבים גופיה קני דכתיב (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה מזה ולא הם קונים מכם למאי אילימא למעשה ידיו אטו עובד כוכבים לא קני ליה לישראל למעשה ידיו ווהכתיב (ויקרא כה, מז) או לעקר משפחת גר ואמר מר משפחת גר זה העובד כוכבים אלא לאו לגופיה וקאמר רחמנא אתם קונין מהם אפילו גופיה פריך רב אחא אימא בכספא ובטבילה קשיא אמר שמואל זוצריך לתקפו במים חכי האי דמנימין עבדיה דרב אשי בעא לאטבולי מסריה ניהלייהו לרבינא ולרב אחא ברי' דרבא אמר להו חזו דמינייכו קבעית ליה רמו ליה ארויסא בצואריה ארפו ליה וצמצמו ליה ארפו ליה כי היכי דלא להוי חציצה צמצמו ליה כי היכי דלא לקדים ולימא להו לשם בן חורין אני טובל בהדי דדלי רישיה ממיא אנחו ליה זולטא דטינא ארישיה ואמרו ליה זיל אמטי לבי מרך א"ל רב פפא לרבא חזי מר הני דבי פפא בר אבא דיהבי זוזי לאינשי לכרגייהו ומשעבדי בהו כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא א"ל איכו שכיבי לא אמרי לכו הא מילתא טהכי א"ר ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהיב כרגא ר' חייא בר אבא איקלע לגבלא חזא בנות ישראל דמעברן מגרים שמלו ולא טבלו וחזא חמרא דישראל דמזגי עובדי כוכבים ושתו ישראל וחזא תורמוסין דשלקי עובדי כוכבים ואכלי ישראל ולא אמר להו ולא מידי אתא לקמיה דר' יוחנן א"ל צא והכרז על בניהם שהם ממזרים ועל יינם משום יין נסך ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה על בניהן שהם ממזרים ר' יוחנן לטעמיה דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ילעולם אין גר עד שימול ויטבול וכיון דלא טביל עובד כוכבים הוא ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר כועל יינם משום יין נסך משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב ועל תורמוסן משום בשולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה הא בני תורה שרי והאמר רב שמואל בר רב יצחק משמי' דרב לכל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי עובדי כוכבים והא תורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי ויש בו משום בשולי עובדי כוכבים ר' יוחנן כאידך לישנא סבירא ליה דאמר רב שמואל בר רב יצחק משמי' דרב מכל שאין עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת אין בו משום בשולי עובדי כוכבים וטעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי ת"ר גר שמל ולא טבל ר"א אומר הרי זה גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו וחכמים אומרים טבל ולא מל מל ולא טבל (מ)אין גר עד שימול ויטבול ורבי יהושע נמי נילף מאבות ור"א נמי נילף מאמהות וכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר והתניא ר"א אומר נמנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין א"ל ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר א"ל אע"פ שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה אלא

רש"יעריכה


עובד כוכבים גופא לא קני - עובד כוכבים לא קנאו לגופו של זה מתחלה כדאמר לקמן ולא הם קונים זה את זה:

הקדש חמץ ושחרור - עשה שורו אפותיקי והקדישו למזבח דהויא קדושת הגוף פקע שיעבודא דקמא אבל קדושת בדק הבית לא מפקעא כדתנן בערכין (דף כג:) מוסיף עוד דינר ופודה הנכסים כולן או אם עשה חמצו אפותיקי לעובד כוכבים והרי הוא מונח בידו של ישראל ובאו שש שעות של ערב הפסח פקע שיעבוד העובד כוכבים הואיל ולא הוי ממש דידיה וחייב זה לבערו:

ושחרור - עשה עבדו אפותיקי לחבירו ושחררו משוחרר ופקע ממונו של מלוה:

בבלוריא כו' לפניה אין - לפי שהן גרים והיא עובדת כוכבים והעובד כוכבים ישראל לא קני לגופיה:

לאחריה לא - אלמא גבי ישראל לא אמרינן קנה עבד עצמו בן חורין:

בין בסתם - שלא פירש הרי אנו טובלין לשם בני חורין:

במפורש - כדרב חמא בר גוריא דקתני וקדם וטבל לשם בן חורין:

אבל עובד כוכבים גופיה - עובד כוכבים שמכר עצמו לישראל קנהו ישראל לגופיה ואם קדם וטבל לשם בן חורין לא קנה עצמו בן חורין:

אלא עובד כוכבים מי לא קני ליה לישראל - למעשה ידיו והכתיב או לעקר משפחת גר ואמר מר משפחת גר זה העובד כוכבים:

אימא בכספא ובטבילה - לשום עבדות הוא דקאמר רחמנא ליקני אבל אם קדם וטבל לשם בן חורין ה"נ דבן חורין הוא:

לתקפו במים - כשמטבילו לשם יהדות לעבדות צריך שיתקפנו לתת עליו עול מלאכה במים כדי שתהא נראית כטבילת עבדות שאפילו יאמר הוא לשם בן חורין לא קנה עצמו בן חורין ולא יהא ממשות בדבריו:

בעי לאטבולי - לשם יהדות לעבד:

מינייכו קא בעינא ליה - אם יקדים ויאמר לשם בן חורין:

ארויסא - קביסטרי (קיביסטר"א: אפסר (חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)) :

וצמצמו - דחקוהו לקשור בצוארו משום לתוקפו במים:

ארפו ליה וצמצמו ליה - שהיה לו עניבה וכשרוצים מושכין ראש החבל והוא דוחק מאליו וכשאין מושכין רפוי והמים נכנסים על בשרו:

זולטא דטינא - כלי מלא טיט:

דיהבי זוזי לאינשי לכרגייהו - כשאין נותנין כסף גולגולת למלך תופסים אותם גבאי המלך והני דבי פפא עשירים היו ופורעים המס לגבאי המלך וקונין אותם לעבדים מהם ועובדי כוכבים היו אותן הנקנין וקא מיבעיא ליה אי הוי קנין דלכי נפקי מיניה ליבעי גיטא דחירותא או לא:

מוהרקייהו דהני - חותמן של אלו:

בטפסא דמלכא - שהן לו לעבדים:

טפסא - ארגז אשקרי"ן (אישקרי"ן: קופסה (בעיקר לתכשיטים)) בלע"ז:

ומלכא אמר כו' - הילכך מכר הוא ובעו גיטא דחירותא אי בעו לאיגיורי ולאשתרויי בבת ישראל:

לפי שאינם בני תורה - אתורמוסין קאי דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים כדמפרש לקמן אלא לפי שאינן בני תורה צא ואסור עליהן שלא יזלזלו בבשולי עובדי כוכבים:

ועל יינם משום יין נסך - דאע"ג דלא נגעי אלא כחו בעלמא הוא אסור משום לך לך אמרין לנזירא כו': תורמוס אינו עולה על שלחן מלכים:

באבותינו שמלו - בימי משה כשיצאו ממצרים ויצאו מכלל בני נח לקבל התורה ולקבל פני השכינה:

באמהות - נשותיהם שטבלו כדמפרש לקמן דאם לא טבלו במה נכנסו תחת כנפי שכינה:

משאי אפשר - אמהות אי אפשר למול:

אלא מן החולין - ולא מדמי מעשר שני דאכתי מעשר שני לא הוה:

אין בא אלא מן החולין - למעוטי מדמי מעשר שני:

ה"ג במנחות בהתודה (דף פב.) א"ל רבי עקיבא וכי דנין אפשר כו' - ומאן דגריס רבי יהושע קשיא האמר רבי יהושע דנין מאמהות:

משאי אפשר - מפסח מצרים דהאי דלא בא מן המעשר דאי אפשר הוא דאכתי מעשר לא הוה:

תוספותעריכה


הקדש חמץ ושחרור. מפורש בהשולח (גיטין דף מ:):

כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לאו. מספקא ליה אי דינא דמלכותא דינא או לא ואע"ג דלא קני גופיה הכא קני או דלמא הכא נמי לא קני אלא למעשה ידיו ובנכריותן מיירי אם היו באין להתגייר:

רבי יוחנן כאידך לישנא ס"ל. אומר ר"ת דכולהו מודו דכשנאכל כמות שהוא חי דאין בו משום בישולי עובדי כוכבים דאמר באין מעמידין (ע"ז דף לח.) דאיכא בינייהו דגים קטנים ארזי ודייסא היינו דברים שאין עולים על שלחן מלכים ואין נאכלים כמות שהן חיין ולא נקט כמה דברים הנאכלים כשהן חיין ועולים על שלחן מלכים כמו פירות וגבינה וכיוצא בהן והא דאסר רבי יוחנן התם ביצה אע"ג דראוי לגומעה חיה אין זו אכילה חשובה דהכי נמי בשר מליח מותר לטלטלו בשבת (שבת קכח.) דחזי לאכילה ואפ"ה יש בו משום בישולי עובדי כוכבים:

אמר ליה ר' עקיבא וכי דנין אפשר

עין משפט ונר מצוהעריכה

קיג א מיי' פ"ז מהל' ערכין הלכה יד , ומיי' פ"יח מהל' מלוה ולוה הלכה ו והלכה ז , וסמג עשין צד , טור ושו"ע חו"מ סי' קיז סעיף ז:

קיד ב מיי' פ"ח מהל' עבדים הלכה טז , סמג עשין פז , טור ושו"ע חו"מ סי' קיז סעיף ו , טור ושו"ע יו"ד סי' רסז סעיף סח:

קטו ג מיי' פ"ח מהל' עבדים הלכה כא:

קטז ד מיי' פ"ח מהל' עבדים הלכה יט , ומיי' פ"יג מהל' איסורי ביאה הלכה יא:

קיז ה טור ושו"ע יו"ד סי' רסו סעיף ט:

קיח ו מיי' פ"א מהל' עבדים הלכה ג , סמג עשין פג:

קיט ז ח מיי' פ"יג מהל' איסורי ביאה הלכה יא , טור ושו"ע יו"ד סי' רסז סעיף ט:

קכ ט מיי' פ"ה מהל' גזילה הלכה טז , ומיי' פ"א מהל' עבדים הלכה ח , סמג עשין עג , טור ושו"ע חו"מ סי' שסט סעיף יא:

קכא י מיי' פ"יג מהל' איסורי ביאה הלכה ו , סמג לאוין קטז:

קכב כ מיי' פ"יא מהל' מאכלות אסורות הלכה ג , סמג לאוין קמח , טור ושו"ע יו"ד סי' קכג סעיף א:

קכג ל מ מיי' פ"יז מהל' מאכלות אסורות הלכה יד , סמג לאוין קמב , טור ושו"ע יו"ד סי' קיג סעיף א:

(מ) [ מיי' פ"יג מהל' איסורי ביאה הלכה , סמג ל"ת קטז , טור ושו"ע יו"ד סי' רסח ]:

קכד נ מיי' פ"טז מהל' מעשה קרבנות הלכה טו: