תלמוד בבלי

<< · תענית · יד ב · >>

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

גזר תלת עשרה תעניות ולא איעני סבר למיגזר טפי אמר ליה ר' אמי הרי אמרו אין מטריחין את הצבור יותר מדאי אמר ר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד אלא הכי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים תניא נמי הכי כשאמרו שלש וכשאמרו שבע לא אמרו אלא לגשמים אאבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו לימא תיהוי תיובתיה דר' אמי אמר לך רבי אמי תנאי היא דתניא אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי רשב"ג אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא היכי נעביד כיחידים דמינן או כרבים דמינן כיחידים דמינן ובשומע תפלה או כרבים דמינן ובברכת השנים בשלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה מיתיבי אמר רבי יהודה גאימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן אמר ליה מתניתא רמית עליה דרבי רבי תנא הוא ופליג מאי הוי עלה רב נחמן אמר בברכת השנים רב ששת אמר בשומע תפלה והלכתא בשומע תפלה:

בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת:

איבעיא להו היכי קתני בב' מטין עם חשיכה ובה' כל היום מפני כבוד השבת או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין כל היום כולו תא שמע דתניא דבשני מטין עד הערב ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד היה לו אצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ואינו חושש:

עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין ובנטיעה:

תנא הבבנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו אי זו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבוורנקי של מלכים:

ובשאילת שלום:

תנו רבנן וחברים אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששואלין מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין כבני אדם הנזופין למקום עד שירחמו עליהם מן השמים אמר ר' אלעזר זאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון שנאמר (יהושע ז, י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך ואמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב שנאמר (מלכים ב ו, ל) ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עובר על החומה וירא העם והנה השק על בשרו וגו' ואמר ר' אלעזר לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה משה ואהרן בנפילה יהושע וכלב בקריעה משה ואהרן בנפילה דכתיב (במדבר יד, ה) ויפל משה ואהרן על פניהם יהושע וכלב בקריעה דכתיב (במדבר יד, ו) ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם מתקיף לה ר' זירא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני אי הוה כתיב יהושע כדקאמרת השתא דכתיב ויהושע הא והא עביד ואמר ר' אלעזר לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה מלכים בקימה ושרים בהשתחויה מלכים בקימה דכתיב (ישעיהו מט, ז) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו


גזר תליסר תעניתא - כדאמרינן במתניתין (דף טו:) שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות ולשאר פורעניות עביד להו ולא לגשמים:

לגרמיה - לעצמו דרש שלא אמר אלא לפי שהוא לא היה רוצה להתענות:

לא שנו - דאין גוזרים יותר משלש עשרה:

כשאמרו - להתענות שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות:

לא מן השם הוא זה - שאין זה טעם שאין מניחין בשביל טורח אלא שכבר יצא זמנה של רביעה של יורה שהרי מרחשון עבר על כולן לסוף התעניות שמקצתן היו בכסליו כדקתני מתניתין ואיכא למשמע מדרבי שמעון דבשאר מיני פורעניות דכל שעתא הוי זימנייהו למיבטלי אפילו טפי גזרינן ורבי דאמר אין מטריחין סתמא אכולהו קאמר ואנא דאמרי כרבי:

ובשומע תפלה - אמרינן לשאילת מטר כיחיד השואל צרכיו בשומע תפלה דהא דאמרינן שאלה בברכת השנים אפי' ביחיד משום דזמן צבור הוא אבל במילתא אחריתי דהוי ליחיד ולא לצבור כהכא דבתקופת תמוז לאו זמן שאילת צבור הוא בשומע תפלה הוא דמדכר ליה ולא בברכת השנים כדאמרינן במסכת ע"ז (דף ח.) ובברכות (דף לא.) אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף מוקמינן והלכתא בשומע תפלה כך שמעתי:

אימתי - הוא סדר תעניות:

בזמן שהשנים כתיקנן - שהיא קציר בניסן וזריעה במרחשון ואין סדר השנים משתנה:

וישראל שרוין על אדמתן - שמנהג ארץ ישראל בכך:

הכל לפי השנים - אם צריכה אותה שנה למטר כגון שנה שחונה שצריכה לגשמים הרבה:

לפי המקומות - כגון נינוה דאפי' בתקופת תמוז בעו מטרא. לא גרסינן לפי הזמן שלא ירדו עדיין גשמים:

בשני מטין עם חשיכה - ולא נועלין ולא פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוה ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:

מטין - שלא יראו בני אדם ויצטערו אלא לעת ערב פותחין מקצתן כדי שיהא להם מה לאכול בלילה:

או דילמא - פותחין כל היום והכי משמע מתניתין בשני מטין ובה' היה פתוח כדרכו כל היום לגמרי מפני כבוד השבת:

איצטבא - כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרשות הרבים ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך:

פותח כדרכו - אפי' בשני:

ה"ג תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה - בנין דקתני מתניתין לא בנין הצריך לו אלא בנין הצריך לשמחה דבדבר שמחה ממעטינן:

בית חתנות - לעשות חופתו:

אבוורנקי של מלכים - שכך היו נוהגין כשנולד בן למלך היו נוטעין אילן לשמו ויום שממליכין אותו עושין לו כסא ממנו לישנא אחרינא אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלך תחתיו ודומה לו בעירובין (דף כה:) ההוא אבוורנקא דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה:

של מלכים - דרך מלכים נוטעין אותו לצל הוא נוטעו כמו כן לצל היא והיא נטיעה של שמחה:

ששאל בשלום - תלמיד חכם מחזיר לו משום איבה ובשפה רפה:

אבל ומנודה חייבין בעטיפה - דכתיב ועל שפם יעטה במועד קטן (דף טו.):

רשאי ליפול על פניו - לבזות עצמו בפני הצבור שאם לא יענה יחרפוהו כך שמעתי אלא אם כן יודעין בו שהוא חשוב כיהושע שאמר לו הקב"ה קום לך למה זה אתה נופל על פניך:

אלא אם כן נענה - שיודעין הן שנענה כיהורם יהורם רשע היה אלא שהתענה על רעב שהיה בימיו ונענה דכתיב (מלכים ב ז) ויהי סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל:

לא הכל - נענין (בתפלה) ולא הכל נענין בקריעה דיהושע וכלב שלא היו חשובין כמשה ואהרן לא זכו ליענות אלא בקריעה ומקרא בעלמא קא דריש:

ויהושע בן נון - כתיב בתריה דההוא דויפל וי"ו מוסיף על ענין ראשון:

תוספות

עריכה


רבי יהודה נשיאה גזר תליסר תעניות. על שאר פורעניות ומיהו קאמר ליה רבי אמי דאין מטריחין דהכי נמי משמע דהוה אשאר מיני פורעניות מדמייתי עלה הא דקאמר רבי יוחנן ל"ש אלא לגשמים אבל לשאר מינים וכו':

שיצאה זמנה של רביעה. דזמן רביעה דיורה הוי במרחשון ויצא מרחשון:

שלח להו כיחידים דמיתו. פירוש ובשומע תפלה תאמרו תפלת תענית והא דיחיד אומר ותן טל ומטר בברכת השנים אע"ג שמתפלל בעצמו הואיל וזמן צבור הוא אבל בני נינוה הוו יחידים אפי' בתקופת תמוז צריכין למטרא:

הכל לפי השנים. אם צריכים אותה שנה גשמים שהיא שחונה ואם צריכים גשמים כבני נינוה שואלין ותן טל ומטר בברכת השנים:

עין משפט ונר מצוה

עריכה

פא א מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף א':

פב ב מיי' פ"ב מהל' תפלה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ב':

פג ג מיי' פ"ג מהל' תענית הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ט':

פד ד מיי' פ"ג מהל' תענית הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':

פה ה ו מיי' פ"ג מהל' תענית הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

פו ז מיי' פ"ה מהל' תפלה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קל"א סעיף ח':

ראשונים נוספים

 

 

 

קישורים חיצוניים

  1. ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל אחד בשבט אבל צ"ע דא"כ שנה משנתו כב"ש ואפשר דצ"ל ט"ו בשבט וצ"ע.
  2. ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל ובנטיעה היינו נטיעה של שמחה כגון אבורנקי וכו'.
  3. ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל אחד בשבט אבל צ"ע דא"כ שנה משנתו כב"ש ואפשר דצ"ל ט"ו בשבט וצ"ע.
  4. ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל ובנטיעה היינו נטיעה של שמחה כגון אבורנקי וכו'.