תענית יד ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
גזר תלת עשרה תעניות ולא איעני סבר למיגזר טפי אמר ליה ר' אמי הרי אמרו אין מטריחין את הצבור יותר מדאי אמר ר' אבא בריה דרבי חייא בר אבא רבי אמי דעבד לגרמיה הוא דעבד אלא הכי אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו מן השמים תניא נמי הכי כשאמרו שלש וכשאמרו שבע לא אמרו אלא לגשמים אאבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו לימא תיהוי תיובתיה דר' אמי אמר לך רבי אמי תנאי היא דתניא אין גוזרין יותר משלש עשרה תעניות על הצבור לפי שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי רשב"ג אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה שלחו ליה בני נינוה לרבי כגון אנן דאפילו בתקופת תמוז בעינן מיטרא היכי נעביד כיחידים דמינן או כרבים דמינן כיחידים דמינן ובשומע תפלה או כרבים דמינן ובברכת השנים בשלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה מיתיבי אמר רבי יהודה גאימתי בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרוין על אדמתן אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן אמר ליה מתניתא רמית עליה דרבי רבי תנא הוא ופליג מאי הוי עלה רב נחמן אמר בברכת השנים רב ששת אמר בשומע תפלה והלכתא בשומע תפלה:
בשני מטין עם חשיכה ובחמישי כל היום מפני כבוד השבת:
איבעיא להו היכי קתני בב' מטין עם חשיכה ובה' כל היום מפני כבוד השבת או דילמא בשני מטין ובחמישי פותחין כל היום כולו תא שמע דתניא דבשני מטין עד הערב ובחמישי פותחין כל היום כולו מפני כבוד השבת היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל אחד היה לו אצטבא כנגד פתחו פותח כדרכו ואינו חושש:
עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין ובנטיעה:
תנא הבבנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה אי זהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו אי זו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבוורנקי של מלכים:
ובשאילת שלום:
תנו רבנן וחברים אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששואלין מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש והן מתעטפין ויושבין כאבלים וכמנודין כבני אדם הנזופין למקום עד שירחמו עליהם מן השמים אמר ר' אלעזר זאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע בן נון שנאמר (יהושע ז, י) ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך ואמר ר' אלעזר אין אדם חשוב רשאי לחגור שק אלא אם כן נענה כיהורם בן אחאב שנאמר (מלכים ב ו, ל) ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עובר על החומה וירא העם והנה השק על בשרו וגו' ואמר ר' אלעזר לא הכל בקריעה ולא הכל בנפילה משה ואהרן בנפילה יהושע וכלב בקריעה משה ואהרן בנפילה דכתיב (במדבר יד, ה) ויפל משה ואהרן על פניהם יהושע וכלב בקריעה דכתיב (במדבר יד, ו) ויהושע בן נון וכלב בן יפנה קרעו בגדיהם מתקיף לה ר' זירא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני אי הוה כתיב יהושע כדקאמרת השתא דכתיב ויהושע הא והא עביד ואמר ר' אלעזר לא הכל בקימה ולא הכל בהשתחויה מלכים בקימה ושרים בהשתחויה מלכים בקימה דכתיב (ישעיהו מט, ז) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו
רש"י עריכה
גזר תליסר תעניתא - כדאמרינן במתניתין (דף טו:) שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות ולשאר פורעניות עביד להו ולא לגשמים:
לגרמיה - לעצמו דרש שלא אמר אלא לפי שהוא לא היה רוצה להתענות:
לא שנו - דאין גוזרים יותר משלש עשרה:
כשאמרו - להתענות שלש ראשונות ושלש אמצעיות ושבע אחרונות:
לא מן השם הוא זה - שאין זה טעם שאין מניחין בשביל טורח אלא שכבר יצא זמנה של רביעה של יורה שהרי מרחשון עבר על כולן לסוף התעניות שמקצתן היו בכסליו כדקתני מתניתין ואיכא למשמע מדרבי שמעון דבשאר מיני פורעניות דכל שעתא הוי זימנייהו למיבטלי אפילו טפי גזרינן ורבי דאמר אין מטריחין סתמא אכולהו קאמר ואנא דאמרי כרבי:
ובשומע תפלה - אמרינן לשאילת מטר כיחיד השואל צרכיו בשומע תפלה דהא דאמרינן שאלה בברכת השנים אפי' ביחיד משום דזמן צבור הוא אבל במילתא אחריתי דהוי ליחיד ולא לצבור כהכא דבתקופת תמוז לאו זמן שאילת צבור הוא בשומע תפלה הוא דמדכר ליה ולא בברכת השנים כדאמרינן במסכת ע"ז (דף ח.) ובברכות (דף לא.) אם היה לו חולה בתוך ביתו מזכיר עליו בברכת החולים ולבסוף מוקמינן והלכתא בשומע תפלה כך שמעתי:
אימתי - הוא סדר תעניות:
בזמן שהשנים כתיקנן - שהיא קציר בניסן וזריעה במרחשון ואין סדר השנים משתנה:
וישראל שרוין על אדמתן - שמנהג ארץ ישראל בכך:
הכל לפי השנים - אם צריכה אותה שנה למטר כגון שנה שחונה שצריכה לגשמים הרבה:
לפי המקומות - כגון נינוה דאפי' בתקופת תמוז בעו מטרא. לא גרסינן לפי הזמן שלא ירדו עדיין גשמים:
בשני מטין עם חשיכה - ולא נועלין ולא פותחין הואיל ולאו לכבוד שבת הוה ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:
מטין - שלא יראו בני אדם ויצטערו אלא לעת ערב פותחין מקצתן כדי שיהא להם מה לאכול בלילה:
או דילמא - פותחין כל היום והכי משמע מתניתין בשני מטין ובה' היה פתוח כדרכו כל היום לגמרי מפני כבוד השבת:
איצטבא - כסא דהשתא אין החנות פתוחה לרשות הרבים ואם הוא פתוח אינו נראה כל כך:
פותח כדרכו - אפי' בשני:
ה"ג תנא בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה - בנין דקתני מתניתין לא בנין הצריך לו אלא בנין הצריך לשמחה דבדבר שמחה ממעטינן:
בית חתנות - לעשות חופתו:
אבוורנקי של מלכים - שכך היו נוהגין כשנולד בן למלך היו נוטעין אילן לשמו ויום שממליכין אותו עושין לו כסא ממנו לישנא אחרינא אילן גדול המיסך על הארץ לטייל המלך תחתיו ודומה לו בעירובין (דף כה:) ההוא אבוורנקא דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה:
של מלכים - דרך מלכים נוטעין אותו לצל הוא נוטעו כמו כן לצל היא והיא נטיעה של שמחה:
ששאל בשלום - תלמיד חכם מחזיר לו משום איבה ובשפה רפה:
אבל ומנודה חייבין בעטיפה - דכתיב ועל שפם יעטה במועד קטן (דף טו.):
רשאי ליפול על פניו - לבזות עצמו בפני הצבור שאם לא יענה יחרפוהו כך שמעתי אלא אם כן יודעין בו שהוא חשוב כיהושע שאמר לו הקב"ה קום לך למה זה אתה נופל על פניך:
אלא אם כן נענה - שיודעין הן שנענה כיהורם יהורם רשע היה אלא שהתענה על רעב שהיה בימיו ונענה דכתיב (מלכים ב ז) ויהי סאה סולת בשקל וסאתים שעורים בשקל:
לא הכל - נענין (בתפלה) ולא הכל נענין בקריעה דיהושע וכלב שלא היו חשובין כמשה ואהרן לא זכו ליענות אלא בקריעה ומקרא בעלמא קא דריש:
ויהושע בן נון - כתיב בתריה דההוא דויפל וי"ו מוסיף על ענין ראשון:
תוספות עריכה
רבי יהודה נשיאה גזר תליסר תעניות. על שאר פורעניות ומיהו קאמר ליה רבי אמי דאין מטריחין דהכי נמי משמע דהוה אשאר מיני פורעניות מדמייתי עלה הא דקאמר רבי יוחנן ל"ש אלא לגשמים אבל לשאר מינים וכו':
שיצאה זמנה של רביעה. דזמן רביעה דיורה הוי במרחשון ויצא מרחשון:
שלח להו כיחידים דמיתו. פירוש ובשומע תפלה תאמרו תפלת תענית והא דיחיד אומר ותן טל ומטר בברכת השנים אע"ג שמתפלל בעצמו הואיל וזמן צבור הוא אבל בני נינוה הוו יחידים אפי' בתקופת תמוז צריכין למטרא:
הכל לפי השנים. אם צריכים אותה שנה גשמים שהיא שחונה ואם צריכים גשמים כבני נינוה שואלין ותן טל ומטר בברכת השנים:
עין משפט ונר מצוה עריכה
מתוך: עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק א (עריכה)
פא א מיי' פ"ב מהל' תענית הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ו סעיף א':
פב ב מיי' פ"ב מהל' תפלה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ב':
פג ג מיי' פ"ג מהל' תענית הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ט':
פד ד מיי' פ"ג מהל' תענית הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':
פה ה ו מיי' פ"ג מהל' תענית הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':
פו ז מיי' פ"ה מהל' תפלה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' קל"א סעיף ח':
ראשונים נוספים
רבינו חננאל
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/תענית/פרק א (עריכה)
והנה עננו צעקה היא ואם תאמר שגם עננו התרעה היא נמצא עננו התרעה והיא הצעקה היכי קתני צועקין ולא מתריעין ושנינן תנאי היא יש תנא (שקירא) [שקורא] עננו התרעה דתנן בפירקין [דחסידא] (קרא) על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל הספינה המטרפת בים ר' יוסי אומר לעזרה אבל לא לצעקה והא הכא התרעה בשופר ליכא למימר דהא שבת היא ושופר בשבת אסור אלא לאו בעננו וקתני מתריעין בשבת ש"מ דקרי לעננו התרעה ש"מ הא דא"ר אמי אין מטריחין על הצבור יותר מדאי ואמרינן לגרמיה הוא דעביד כלומר לא היה יכול להתענות ובשביל עצמו אמר אין מטריחין דתניא כשאמרו י"ג תעניות לפי שאין מטריחין על הצבור לא אמרו אלא לגשמים בלבד אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו.
ומשני ר' אמי תנאי היא דתניא אין גוזרין על הצבור יותר מי"ג תעניות לפי שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי דברי רבי רשב"ג אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה.
בני נינוה בעו מר' אנן דאפילו בתקופת תמוז בעי' מטרא אנה נזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים או בשומע תפלה כיחיד ששואל צרכיו בשומע תפלה אמר להו בשומע תפלה כיחידים ואותבינן עליה א"ר יהודה אימתי שואלין הגשמים בפרקים הללו בזמן שהשנים כתיקונן וישראל שרוין על אדמתם אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן קשיא לרבי ודחי רבי תנא הוא וחולק על התנאים.
מאי הוה עלה ואסיקנא רב ששת אמר בשומע תפלה וקיי"ל כוותיה. ותוב לגבי איסורא הלכתא כרב ששת וזו איסורא היא:
פיסקא בשני מטין עם חשכה ומיבעיא לן ופשטנא ממתני' דתניא בשני מטין לעת ערב ובחמישי פותחין כל היום מפני כבוד השבת היו לו ב' פתחים פותח אחד ונועל א' היתה לו איצטבא כנגד פתחו פותח ונועל כדרכו ואינו חושש עברו אלו [י"ג תעניות] ולא נענו ממעטין במשא ומתן כו' בנין זה בנין של שמחה:
ירושלמי אריב"ל ל"ש אלא בנין של שמחה ממעטין אבל אם היה גוהה סותרו ובונה:
ת"ר חבירין אין שאילת שלום ביניהן עמי הארץ ששאלו מחזירין להן בשפה רפה ובכובד ראש. והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים כבני ניזופין עד שירחמו עליהם מן השמים.
א"ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו [יחיד בצבור וכן מפורש בתלמוד ירושלמי] [בפ"ב ה"ו] אא"כ נענה כיהושע בן נון שנאמר ויאמר ה' אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך וכן אין אדם חשוב רשאי לחגור שק על בשרו אא"כ נענה כיהורם שנאמר ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו וירא העם והנה השק על בשרו.
וא"ר אלעזר משה ואהרן בנפילה. יהושע וכלב בקריעה. ומסקנא יהושע הא והא קא עבד ועוד אמר מלכים בקימה שרים בהשתחויה ואני אומר צדיקים וישרים בשמחה שנא' אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה:
הדרן עלך מאימתי מזכירין
רבינו גרשום
מתוך: רבינו גרשום על הש"ס/תענית/פרק א (עריכה)
לא שנו שאין מטריחין יותר מדאי אלא לגשמים אבל לשאר פורעניות מתענין והולכין עד שיענו והאי דר' יהודה נשיאה שאר מיני פורעניות הוה:
שאין מטריחין את הצבור יותר מדאי דברי רבי אפילו בשאר מיני פורעניות ור' אמי דאמר כר' לא מן השם הוא זה כלומר לאו להכי הוא דבשאר מיני פורעניות אין מטריחין יותר מי"ג אלא לגשמים אין מתענין יותר מי"ג כבר יצאה זמנה של רביעה דבר"ח כסלו הוה ביום ראשון וגזרו תענית בשני ובחמישי ושני דהיינו ט"ו יום בכסליו ומתחיל השניות בשני וחמישי ושני הרי כבר יצא כל כסליו ועכשיו בר"ח טבת מתחילין הז' תעניות חמישי ושני בכל שבוע הרי יצאו בו' תעניות ג' שבועות וגוזרין בשביעי ביום שני בשבוע רביעי הרי יצא כל טבת וי"ג תעניות ואם היו גוזרין עוד תעניות לא היו יכולין לגזור בטבת דאין גוזרין בתחלה אלא ביום שני ושני דטבת כבר עבר אלא היה להם לגזור ביום שני שבשבט וכבר עבר מקצת שבט ובר"ח כבר יצא זמן רביעה וכבר יצאו רוב גשמי שנה דלהכי הוי[3] אמר בשבט ר"ה לאילן דכבר יצאו רוב גשמי שנה:
כיחידים דמין ובשומע תפלה ושואלים מטר כיחיד ששואל צרכיו בשומע תפלה א"ר יהודה אימתי סדר כל אילו התעניות הכל לפי השנים דשנה שחונה צריכה לרוב גשמים ושאינה שחונה אינה צריכה גשמים מרובים הכל לפי המקומות כגון נינוה שואלין הגשמים [בתקופת תמוז] ומדכולל הכי ש"מ דשואלין בצבור:
מטין עם חשכה לא נועלין ולא פותחין לא נועלין משום בני כפרים שבאין להספיק מים ומזון לאחיהם שבכרכין ולא פותחין הואיל דלאו לכבוד שבת הוא:
ובחמישי מותרין לפתוח לגמרי:
יש לו שני פתחים בשני פותח אחד לגמרי הואיל ונועל אחר ואם אין לו אלא פתח אחד ולפניו אצטבה פותח [ונועל] כדרכו לגמרי אפילו בשני הואיל ויש לפניו איצטבא דיש היכר. ה"ג תנא בנין בנין של שמחה כלומר הא דקתני ממעטין בבנין היינו בבנין של שמחה[4] אכוורנקי של מלכים שכשנולד בן נוטעין אילן אחד לשמו וכשמעמידין אותו למלך עושין ממנו כסא מלכות. ומנא לן דיהושע נענה דכתיב ויאמר ה' אל יהושע וגו' ויהושע ו' מוסיף על ענין ראשון דהא והא עבד בנפילה כמשה ובקריעה. לא הכל בקימה כלומר לעתיד לבוא שעומדין כנגד ישראל והא והא עביד קימה והשתחויה. ה"ג הכל לאורה ולא הכל לשמחה צדיקים לאורה ולזו לשמחה ישרים אף לשמחה דישרים עדיפי מצדיקים:
חידושי הריטב"א
רבי יהודה נשיאה גזר י"ג תעניתא ולא איעני סבר למגזר טפי: פי' ועל שאר צרות היה דלגשמים מפו' הוא במשנתי' שאין לגזור יותר מי"ג א"ל רבי אמי אין מטריחין על הצבור יותר מדאי דקסבר דגשמים ושאר צרות שוין בדבר זה ומה ששנו בגשמים י"ג תעניות בלבד אינו מפני שעבר זמן של רביעה אלא לפי שאין מטריחים על הצבור יותר מדאי ואמרי' בש"ס רבי אמי דעבד לגרמי' הוא דעבד אלא הכי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לא שנו אלא לגשמים אבל לשאר פורענות מתענין והולכין עד שיענו וה"פ הא דא"ר אמי שאף על צרות אין להתענות אלא י"ג תעניו' ועשה מעשה בדבר שיטת עצמו היא וסברא שלו ולא שיטת רבי יוחנן רבו כדאמר במס' משקין כי נח נפשייה דרבי יוחנן יתיב רבי אמי ז' ול' דהא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן דלשאר פורעניות מתענין והולכין עד שיענו וכדסבר רבי יהודה למעבד:
ותנ"ה כשאמרו שלש וכו' ואמרי' לימא תהוי תיובתיה דרבי אמי ומהדרי תנאי היא דתניא אין גוזרי' יותר מי"ג תעניו' על הצבו' שאין מטריחים על הצבור יותר מדאי דברי ר' ר"ג או' לא מן השם הוא זה אלא שכבר יצתה זמנה של רביע' פי' דרבי אמי דאמר כר' אבל אנן כרבי יוחנן קיימא לן דרביה דרבי אמי הוא וכן דעת רבי' אלפסי ז"ל ולדחות דברי רבי אמי הביא דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן ומאי דתניא כותיה ובמקומו' שלא יצאו זמן גשמים בי"ג תעניות הרי הוא כשאר צרות וגוזרים יותר ובמקום שאין זמן הרביעה כ"כ מחסרי' מן התעניו' ונוהגי' כחומרי תעניות של ברכו' והתרעות בב' ובה' ושני האחרונים ואחר שכדרכו דהא דרבי יהודה נשיאה על שאר צרות הות יש לנו לומר שהיתה צרה נמשכת כעין של גשמי' שהיה להם מתון שאלמלא כן מה ענין סדר של י"ג תעניות והלא מתריעי' על הצרות מיד ואינו נראה לומר כי אע"פ שמתריעי' מיד על שאר צרות מ"מ אין התעניות אלא בסדר של גשמים ג' ג' וז' ואח"כ חוזרי' לסדר כי ודאי לא נאמר סדר זה אלא בגשמים של רביעה ראשונה שיש מתון ולפי שהן מחמירין והולכין לפי מה שהשעה הולכת אלא מה שלמדנו מדברי רבי יהודה נשיאה שלא על סדר גשמים בלבד עושין כן אלא ה"ה על צרה כיוצא בה שהתחילה ואינה דחוקה בתחלתה ודוחק והולכ' יש להם לנהוג כסדר תעניות אלו אבל בצרה דחוקה שמתריעי' עליה מיד אין סדר זה אלא לנהוג ולגזור אותן הן ג' ג' או פחות כפי הצרה כי אם היא צרת היום למה גוזרין תעניות ג' אלא גוזרין כפי הזמן או גוזרין סת' ב' וה' עד שיענו תדע שאף בגשמים לא נאמר סדר תעניות אלא ברביעה ראשונה אבל בצמחים ששנו וכיוצא בו שמתריעי' מיד אין סדר זה נמצא' למד שדין גשמים ושאר צרות שוה בדבר זה.
שלחו ליה בני ננוה לר' כגון אנו שצריכין למטר ואפי' בתקופת תמוז היכי עבדי' שאלה בתפלה כיחידי' דמינן ובברכת השנים ושלח להו כיחידים דמיתו ובשומע תפלה רבי יהודה פליג עליה ואמר לענין שאלו בברכת השנים הכל לפי המקומו' הכל לפי הזמן ואמרי' מאי הוי עלה ואסיקנ' והלכתא בשומע תפלה והא דאמרי' במס' עובדי כוכבים ומזלות אם צריך לפרנסה אומרה בברכת השנים ה"מ לשאול בפרנסה לעצמו אבל שאלת גשמים שהוא צרכי רבים ופרנסתם שקבוע' בברכת השנים אין לומר אותה בברכ' השנים אבל בזמן שהוא הגון לכל ולא בזמן שהוא קשה לשאר רוב העולם כנ"ל וגרסי' בירושלמי וש"צ אמרה באותן שש שהוא מוסיף ע"כ ושמעי' מי' שיש כ"ד ברכות בח"ל שאין זה נוהג בא"י דהתם מניסן ואילך אין תועלת בגשמים ואינן צריכין למטר בתקופת תמוז.
הא דא"ר אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא א"כ נענה כיהושע: כבר פירשתי' במסכ' מגלה בס"ד שאינה אלא במתחנן על הצבור ובפני צבור דומיא כיהושע ומשום דלא תפיג דעתייהו דצבורא ואי אצלי אצלויי שפיר דמי והאידנא נהוג כ"ע מצלא אצלויי יצא ניסן וכו' הדא דתימא בשלא ירדו גשמים כבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הם ובהכי סליק פרקא.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה
- ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל אחד בשבט אבל צ"ע דא"כ שנה משנתו כב"ש ואפשר דצ"ל ט"ו בשבט וצ"ע.
- ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל ובנטיעה היינו נטיעה של שמחה כגון אבורנקי וכו'.
- ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל אחד בשבט אבל צ"ע דא"כ שנה משנתו כב"ש ואפשר דצ"ל ט"ו בשבט וצ"ע.
- ^ הערת המדפיס - אולי צ"ל ובנטיעה היינו נטיעה של שמחה כגון אבורנקי וכו'.