קטגוריה:דניאל ב לז
נוסח המקרא
אנתה [אנת] מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך
אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ.
אנתה אַ֣נְתְּ מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתׇקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ׃
אנתה [אַ֣נְתְּ] מַלְכָּ֔/א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑/א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔/א מַלְכוּתָ֥/א חִסְנָ֛/א וְ/תָקְפָּ֥/א וִֽ/יקָרָ֖/א יְהַב־לָֽ/ךְ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מלך מלכיא" - מושל על כל מלכי האדמה
"די" - אשר אלהי השמים נתן לך מלכות חזקה תקיפה וחשובהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(לז) השאלות (לז - מה) למה האריך ותפס ג' לשונות חסנא תקפא ויקרא, וכן להבין כל פרטי המראה, ובפרט מה שהאריך להבדיל בין הרגלים ובין אצבעות הרגלים, ומי הוא החרס ומי הוא הברזל, שלא לחנם עשה שם אריכות גדול:
"אתה מלך, מלך המלכים," וחז"ל פי' שהוא קדש, ור"ל מלך שהמליך אותו מלך המלכים יתברך, ומפרש די אלהא שמיא וכו', באר לו כי הצלם בכללו מציין כל המלכות שיעמוד מעתה עד אחרית הימים, עד שתשוב המלוכה אל ה' לבדו הממליך מלכים, וכ"ז שימלוך הבשר ולא הרוח, מציירו בצלם אשר שקר נסכו ולא רוח בו, וכמו שהיה הצלם הזה מורכב מארבע מיני מתכיות זה גרוע מזה, כן יקומו ד' מלכיות שונות זה אח"ז, ובאשר יחס את הראש הזהב אל מלכות נבוכדנצר, באר לו הטעם, א] מצד שאנת הוא מלכא מלך מלכיא, שלזה נתייחס אל הראש באשר הוא מלך המלכים, כי עד עתה לא היה בעולם איש מולך בכפה וכל מלכות היה נפרד לבדו, ולא הצטרפו לקומה שלימה, ועתה כל המלכים עומדים תחתיו והוא הראש למו, ב] כמו שהראש משכן השכל והנשמה הרוחנית, כן זאת המלכות בא לו מה' אלהי השמים, וז"ש "די אלהא שמיא יהב לך". וכמו שהזהב יש לו יתרון על כל המתכיות בג' דברים, א] שהוא מתקיים יותר ואינו מקבל חלודה, כן יהב "חסנא", החוסן הוא דבר הקיים, ב] מצד חזקו מיתר המתכיות, עז"א "תוקפא", ג] מצד שויו וחשיבותו, עז"א "ויקרא":
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אַתָּה הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם נָתַן לְךָ אֶת הַמְּלוּכָה, אֶת הָעֹז וְאֶת הַתֹּקֶף וְאֶת הַכָּבוֹד.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב לז.
אַתָּה הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים
פתיחה
היינו מצפים שבפתיחה דניאל יודיע למלך 'אתה הוא ראש הזהב ...', אולם דניאל מתחיל בדברי כבוד עליונים.
דניאל מודיע למלך, שבעייניו המלך הוא "הַמֶּלֶךְ, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים". אתה הוא ראש וראשון לכל המלכים. דניאל נותן כבוד אדיר למלך, אבל מיד מגביל את הכבוד.
אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם
המילה "אֱלֹהִים" היא צורת רבים של אלוה. לנו ברור שיש אלוה אחד בלבד, אבל בגלל גודלו האין סופי הוא מופיע ברבים, בלתי מוגבל.
כאן דניאל משתמש במילים "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם", ולנו נראה שדניאל מתכוון לאלוהי ישראל. אולם אין ספק שאלוהי ישראל הוא גם האלוהים של כל היקום, ואינו מוגבל לעזור ולשרת רק את בני ישראל. המלך שמע את צורת הרבים של "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם", ואצלו זה כלל את כל אלי בבל, ששכנו בשמים.
בסוף הפתרון של דניאל, כאשר דניאל אומר: "יָקִים אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם מַלְכוּת" (ביאור:דניאל ב מד), ברור שמדובר באל אחד, האלוהים שיצר את עם ישראל ולימד אותו את תורתו, ואכן המלך נבוכדנצר מכיר ש"אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" הוא רק האל הזה, ואומר לדניאל: "אֱמֶת כִּי אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים" (ביאור:דניאל ב מז), במשמעות - אלוהיכם הוא מעל כל האלים האחרים. המלך לא עשה את הצעד האחרון בו הוא מודה שאין אלים אחרים, אלא רק אלוה אחד.
אֲשֶׁר אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם נָתַן לְךָ אֶת הַמְּלוּכָה, אֶת הָעֹז וְאֶת הַתֹּקֶף וְאֶת הַכָּבוֹד
דניאל מודיע למלך, אמנם אתה מלך המלכים, ויש לך כל העוז והכבוד, אבל כל זה בא לך מאלוהי השמים.
- גם אתה כפוף לאלוהים.
סביר שהמלך האמין שההצהרה הזאת היא נכונה וצודקת. הוא זכה בכוח בזכות אלוה שבשמים.
לא בטוח שדניאל והמלך חשבו על אותו אלוהים. גם אלוהי בבל היו בשמים ממעל.
דניאל בצורה זאת כופה על המלך לקבל את דבריו, כשם שהמלך קיבל את החלום שדניאל סיפר לו. דניאל טוען: 'אלוהים העניק לי את החלום' ואני משרת את אלוהים לספר לך את הפתרון.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ב לז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.