קטגוריה:דניאל ב ב

לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ

המלך מדבר על עצמו בגוף שלישי - וכך מילות המלך: "לִקְרֹא", "לְהַגִּיד" - זה לא מה שהמספר אומר אודות דברי המלך, אלא הם דברי המלך.

וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

לא ברור אם זה מה שהמלך פקד: שהם יבואו ויעמדו. או שזה המספר אומר לנו שכך קרה: הם באו ועמדו.

ניתן להבין שהיועצים האלה לא היו לפי המלך כל הזמן, וכאשר הוא היה צריך את דעתם, הם הובאו ועמדו לפניו.
המלך העדיף לספר פעם אחת, ולתת ליועצים זמן לחשוב ולתת לו עצה. כך גם פרעה עשה כאשר הוא חלם, ככתוב: "וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ; וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ" (ביאור:בראשית מא ח).

כאשר אחשורוש כעס על וושתי, הוא הזמין את "חֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים", הושיב אותם בסדר חשיבותם "וְהַקָּרֹב אֵלָיו, כַּרְשְׁנָא, שֵׁתָר, אַדְמָתָא, תַרְשִׁישׁ, מֶרֶס מַרְסְנָא, מְמוּכָן, שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי, רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (ביאור:אסתר א יד), ונתן לזוטר בשרים לדבר ראשון, כנהוג במקרים של חיים ומוות.

אצל פרעה ונבוכדנצר היועצים עמדו בקהל, והמלך הרשה לכל אחד להתחיל לדבר ולהיות הראשון. זה יוצר מצב שיועצים חוששים לדבר ראשון, כי אז כל השאר יתקיפו אותם וימצאו פגמים בהצעה. עדיף היה לסדר אותם בסדר נסיונם, וכך לתת הזדמנות לכל אחד לדבר לפי תור - מהזוטר לבכיר.