פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מלוכה = משטר שבו האזרחים הם עבדיו של השליטעריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: מלוכה

מתקופת התנ"ך ועד ימינו יש ויכוחים על המלוכה - האם זה טוב או רע; אך במקרים רבים, בלהט הויכוח, שוכחים בכלל על מה מתווכחים - מה זו בכלל מלוכה? מה מייחד את המלוכה לעומת צורות משטר אחרות? האם כל הויכוח הוא על כך שלשליט יהיה תואר "מלך" ושיהיה לו כתר?! מובן שלא.

הרב יצחק אברבנאל, בהקדמתו לספר שופטים, מונה חמישה הבדלים בין מלך לבין שופט; במאמר זה נבדוק כל אחד מההבדלים ונראה האם ייתכן שהבדל זה הוא שעומד במוקד הויכוח.

1. ההבדל הראשון הוא שהמלך "נמשח בשמן" ; אך לא ייתכן שפעולת המשיחה, שהיא פעולה טקסית חד-פעמית, היא שגרמה לויכוחים כה רבים.

2. ההבדל השני הוא שהמלך "מתמנה בעיקר כדי להילחם ולנהל את המדינה" , והשופטים מתמנים בעיקר כדי לשפוט; אך הבדל זה אינו חד-משמעי, שכן גם המלכים עסקו במשפט (למשל דוד השתבח בכך שהיה "עושה משפט וצדקה לכל עמו") וגם השופטים נלחמו (בכל ספר שופטים).

3. ההבדל השלישי הוא שהמלך "מוגבל בתחומים מסוימים" , למשל אסור לו להרבות נשים וסוסים וכו'; אך כפי שכתב אברבנאל עצמו, מגבלות אלו נובעות מכך שהמלך אינו מוגבל בתחומים אחרים (כפי שנראה בהמשך); התורה לא הטילה מגבלות כאלו על השופט כי לא היה צורך בכך. כלומר, המגבלות המוטלות על המלך אינן חלק מההגדרה היסודית של מוסד המלוכה, ולא ייתכן שהן עמדו במוקד הויכוח.

5. ההבדל החמישי הוא שהמלך "מעביר את שלטונו לבניו אחריו" , כלומר, השלטון שומר על רציפות והמשכיות, ולא מסתיים עם סיום ה"פרוייקט" שלשמו נבחר המלך (בדומה לכך פירשו שד"ל בפירושו לדברים יז,  שמריהו טלמון ו רינה בויאר ). אך בהגדרה זו יש שתי בעיות:

  • על-פי ההלכה ( רמב"ם, הלכות מלכים א:ט ): " "ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל - ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם..." ", כלומר - העברת השלטון לבנים אינה ייחודית למלוכה. יכול להיות גם שופט שמעביר את משרתו לבניו, כמו שהציעו לגדעון (שופטים ח כב), וכמו שעשה שמואל (שמואל א ח א). ראו מה הקשר בין בניו של שמואל לשיטת המשטר?
  • היו אנשים שנקראו "מלכים" למרות שלא העבירו את השלטון לבניהם, כמו מלכי אדום (בראשית לו), אבימלך מלך שכם (שופטים ט) וכו', כלומר - העברת השלטון לבנים אינה תנאי הכרחי למלוכה.

4. לכן נראה לי שההבדל העיקרי הוא ההבדל הרביעי - הסמכויות המיוחדות למלך, המפורטות ב" משפט המלך ", שבסופו נאמר "ואתם תהיו לו לעבדים". כלומר - מלך הוא "שליט ששולט בנתיניו, כמו שאדון שולט בעבדיו" ; ויש לו סמכות לגבות מסים ולגייס לצבא בכפיה (ראו גיוס חובה וצבא קבע בתנ"ך ).

אם כך, הויכוח על המלוכה הוא למעשה ויכוח על סמכויות השלטון: מי שרוצה מלך בשר ודם, למעשה רוצה שליט בעל סמכויות מוחלטות, שכולנו עבדים שלו; ומי שמתנגד למלכות בשר ודם, רוצה שהשלטון יהיה בידי "שופטים ושוטרים", הכפופים לחוק בדיוק כמו כולנו, שהרי כולנו עבדים של ה'.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-03-06.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מלוכה - משטר שבו האזרחים הם עבדיו של השליט

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/mlk0