מ"ג דניאל ב א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבִשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֗יִם לְמַלְכוּת֙ נְבֻֽכַדְנֶצַּ֔ר חָלַ֥ם נְבֻֽכַדְנֶצַּ֖ר חֲלֹמ֑וֹת וַתִּתְפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וּשְׁנָת֖וֹ נִהְיְתָ֥ה עָלָֽיו׃
רש"י
"ותתפעם רוחו" - בפרעה נאמר ותפעם רוחו (בראשית מא) שלא נעלם ממנו אלא פתרון החלום וכאן שנעלם ממנו גם החלום נכפלה הלשון ותתפעם לשון פעימה והלימה ובחומש פירש"י ז"ל לשון נקיפה
"נהיתה עליו" - לשון שברון כמו (יחזקאל ו) הווה על הווהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ובשנת שתים" - אחר חורבן הבית ואחר שכבש כל העכו"ם ומלך עליהם חשב מחשבות מה שיהיה באחרית הימים ובא לו החלום וכמ"ש בפתרון החלום
"חלומות" - לפי שהיתה מענינים הרבה אמר חלומות
"ותתפעם" - נשימתו היתה מקשקשת בו כדרך החרד שלא יוכל לעצור הנשימה זמן מה והיא הולכת ובאה
"נהיתה עליו" - השינה נכרתה מעליו ולא היה יכול לישן עוד
מצודת ציון
"ותתפעם" - ענין הכאה וקשקוש וכן ויהי בבוקר ותפעם רוחו (בראשית מ"א) והוא מלשון פעמון המקשקש
"ושנתו" - מלשון שינה
"נהיתה" - ענין כריתה ושבירה כמו נהייתי ונחליתי (לקמן ח)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(א) השאלות (א) למה אמר חלומות בלשון רבים?, מ"ש ושנתו נהייתה משמע שנתהוה השינה וישן?,
"ובשנת שתים למלכות נבוכדנצר", אא"ל שהיה בשנת שתים, שאיך הוציאו דניאל וחברוהי לאתקטלא, והם לא השלימו עדיין חק למודם? ואיך אפשר שבשנת שתים פתר דניאל את החלום ונתגדל הוא וחבריו, הפך מה שנזכר בסימן הקודם שלא עמדו לפני המלך עד תום שנת שלש? ולכן צדקו דברי חז"ל שפירשו בשנת שתים למלכות הכללי של נבוכדנצר, שזה היה אחר חורבן הבית שאז כבש כל האומות ומלך בכפה, ואז חשב מחשבות לדעת מי ימלוך אחריו והודיעו לו את אשר יהיה באחרית הימים. "חלם נבוכדנצר חלומות," ר"ל שבחלום הזה היו חלומות הרבה, חלום הצלם, וחלום האבן ששבר את הצלם, ובאשר שכח את החלום לא זכר רק שחלם לו חלומות הרבה, וספר שזכר ממנו ג' ענינים, א] שחלם חלומות ולא ידע מה, ב] "ותתפעם רוחו," זכר שנפל עליו פחד ואימה בעת החלום, שזה סימן שלא היה רעיון רוח, רק חלום אמתי שהוא הפועל בנפש החולם להפיל עליו חרדה גדולה, ג] "ששנתו נהיתה עליו", ר"ל שאחרי החלום נשאר ישן ולא הקיץ משנתו ע"י החלום, ור"ל שחלום שאין בו ממש לא יעשה רושם בנפש, לא כן החלום הנבואיי יתפלצו עמודי גופו, אולם לפעמים יפול עליו אימה ורעדה בעת החלום על ידי תגבורת הדמים שיתקבצו במקום אחד, ויעשו רושם נורא לפי ההתפעלות שיתהוה עי"ז בגוף בעת השינה ובכ"ז אין בו ממש, אולם בזה יקיץ תמיד ע"י הפחד, ובמה שהתפעם רוחו ובכ"ז לא הקיץ משנתו, ידע שלא בא מסבת הדם או האדים או העילוף בשינה, רק ע"י חיקיו שנעשה בנפשו הרוחניית אשר ראתה חזיון עתידי מורה רע, וע"כ שם לבו לדעת את החלום: