עץ חיים/שער הכללים/י
פרק י - דרוש יעקב ומשה מיסוד דאבא עריכה
והנה כמו שבאירנו לעיל שיש צלם דאמא וב' אותיות ל"ם לראשו דז"א -- כך יש בחינת צלם אבא על ראש ז"א, והם סוד חכמה ובינה וב' עטרין מתלבשים בנצח-הוד-יסוד דאבא ונעשה מהם בחי' צלם דוגמת אמא ממש.
ואח"כ מתלבשים נה"י דאבא תוך נה"י דאמא באופן זה: כי בינה-דחכמה מתלבשת בנצח אמא, ובינה-דאמא בהוד אמא. נמצא שיש להם ב' בינות. וזהו סוד (ישעיהו כז, יא) "כי לא עם בינות הוא". וחכמה-דאמא תוך הוד אבא, וחכמה-דאבא בתוך נצח דאבא, והם ב' חכמות. וזהו סוד (משלי א, כ) "חכמות בחוץ תרונה". והה' גבורות דאבא הם חסדים דאמא, וה' גבורות דאמא נכנסין ביסוד אמא. וה' חסדים דאבא מן החסדים שלו, וה' חסדים דאמא (הנעשים גבורות דאבא) נכנסין ביסוד אבא הם ג"כ ב' דעות -- (ש"א ב, ג) "כי אל דעות ה'".
והנה נה"י דאבא מתלבשים בנה"י דאמא. והנה היסוד דאבא הוא דוכרא והוא ארוך, ויסוד דאמא הוא נוקבא והוא קצר. וא"כ כשמתלבש יסוד אבא ביסוד אמא -- נמצא כיון ששיעור יסוד אמא הוא שיעור שליש אחד, א"כ יוצא יסוד אבא חוץ ליסוד אמא שיעור ב' שלישים מגולים, ונמשך יסוד אבא עד סוף יסוד ז"א עצמו. וזהו סוד "הבל הבלים". פי', הבל הכולל ב' הבלים, כי הבל היוצא מיסוד דז"א הם ב' הבלים -- אחד שלו ואחד של יסוד אבא.
והנה מן האור הגדול של החסדים שבתוך יסוד אבא -- שמתלבש תוך הת"ת דז"א והוא אור מגולה -- בוקע ויוצא האור לחוץ לבטן ז"א מצד פנים דז"א ושם נעשה יעקב, לשון בקיעת אור, בסוד "אז יבקע כשחר אורך", והוא אותיות יעקב. וזהו "אך יצא יצא יעקב", כי ב' יציאות וב' בקיעות יש ליעקב -- א' הוא אור שבתוך היסוד אבא שבוקע היסוד ויוצא תוך ז"א. בקיעה ב' הוא שחוזר האור לבקוע ובוקע מבטן ז"א ויוצא לחוץ בפני ז"א, כי אחוריו של יעקב נגד פני הזעיר אנפין, מהחזה ולמטה.
וכן על דרך זה יצאה רחל מאחורי דז"א אחור באחור, מהחזה ולמטה, כי שם נשלם יסוד אמא והאור שלה יוצא לחוץ. והנה שם מ"ה מילוי דאלפין הוא בז"א. והנה א' שבמלוי וא"ו -- מקומה שם בשליש אמצעי של ת"ת דז"א תחת החזה, אחר שכלה יסוד אמא אז מתגלית א' זו, והוא אהי"ה בסוד "דם האדם באדם" (כמבואר אצלינו). ואהי"ה זו במילוי ההי"ן, שהוא קו אמצעי כנודע, והוא גי' קנ"א[1], ועם הכולל גימטריה קנ"ב, כי שם נעשה נקב, ויוצא אור לחוץ תוך ז"א מתוך יסוד דאמא. פירוש שני: כי שם זה של קנ"א שהוא גימ' קנ"ב הוא נוקב ויוצא אור לחוץ לרחל באחור ז"א, כי שם מקומה, והיא נקרא ה' תתאה. ואז נתחבר נקב זה עם ה' תתאה ונעשה 'נקבה' באחורי ז"א.
וכותל א' יש לשניהם לבד -- לכן צריכה נסירה. משא"כ ביעקב שיש לו כותל לבדו חוץ מכותל הז"א, ויש הפסק בין ז"א ליעקב. באופן שאור אבא היוצא לחוץ לז"א נקרא יעקב, אך ההארה שהיא יוצאת מיסוד אבא תוך בטן ז"א בפנים זהו סוד משה. וז"ש משה מלגאו ויעקב מלבר :
והנה ה' בחינות יש למשה:
- א' - הוא בדעת ז"א עצמו, כי שם יסוד אבא.
- ב' - בשליש עליון המכוסה, כי שם יותר מקום רחב בין הזרועות יותר מבדעת, ואז הוא בחינה ב' שמתפשט שם היסוד דאבא. וכנגד זו הבחינה נאמר במשה "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט", פי' כי שם בחינת סתר ומכוסה.
- בחינה ג' בשליש ת"ת האמצעי, אחר צאתו מיסוד אמא, ושם היתה נבואת משה. וז"ש בזוהר כי נבואת משה מן דכורא ושאר הנביאים מן נוקבא -- פירוש: כי משה מתנבא מיסוד אבא שבתוך ז"א ושאר הנביאים מיסוד אמא בהיותם תוך ז"א.
- בחינה ד' כשמגיע יסוד אבא תוך יסוד ז"א ואז הוא בחינת "שת". וזהו סוד (ישעיהו כ, ד) "וחשופי שת", פירוש: כי הוא שת מקום יסוד, כשמסירין הערלה מהיסוד שמתגלה ונתוסף [ס"א ונחשוף] האור אשר שם. וזהו "חשופי שת".
- בחינה ה' הוא הבל היוצא מיסוד אבא חוץ ליסוד ז"א, ושם הוא בחינת הבל.
וזהו סוד משה -- ר"ת מ'שה ש'ת ה'בל.
והנה הבל חטא שהביט בשכינה, פי' שהבל היה רוצה שאור היוצא מן יסוד אבא והוא בוקע ויוצא ליעקב, היה רוצה הבל להפכו לאחוריים ליתן לרחל הנקרא שכינה, וזהו "הציץ בשכינה" -- שרצה להאיר ולהציץ בשכינה מאותו אור הנוגע ליעקב:
- ^ אל"ף, ה"ה, יו"ד, ה"ה - ויקיעורך
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |