עץ חיים/שער הכללים/ה
פרק ה - מוחין וצלם דז"א
עריכהועתה נשלים לבאר הגדלות דז"א ומה שנזכר בזוהר בתר דינקת להו אתעברת מינייהו ובחינת המוחין שלו ובחינת הצלם. גם מה שנזכר בזוהר כי אבא ואמא ירתי תרין עטרין לבנייהו .
והענין הוא, דע כי בדיקנא דאריך אנפין יש תרין מזלות: מזל עליון "נוצר חסד" (שהוא תיקון ח'), ומזל תחתון "ונקה" (שהוא תיקון הי"ג). והנה אבא יונק ממזל ח' עליון ואמא ממזל תחתון. והנה בטש מזל עליון במזל תחתון. ומכח בטישה זו -- שאין אנו יכולים לפרש פירוש בטישה זו מה ענינה -- ואז יוצאין משם ה' חסדים ממזל עליון וה' גבורות ממזל תחתון. ואז מזל עליון נותן אותן הה' חסדים דיליה לאבא, ומזל התחתון נותן הה' גבורות דיליה לאמא. ואחרי שקבלו אבא ואמא חסדים וגבורות אלו מב' מזלות -- אז מזדווגים אבא ואמא ואז נותן אבא ה' חסדים לאמא ואז נכללין החסדים וגבורות במעי אמא.
והנה כאשר אבא ואמא מזדווגים, הנה זולת החסדים וגבורות שקיבלו כנ"ל, הנה אבא מוציא טיפה ממוחין שלו ונקרא "חכמה", ואמא מוציא הטיפה הנקרא "בינה". וכל אלו מתערבין במעי אמא והם י"ב בחינות -- חכמה ובינה, ה' חסדים, ה' גבורות. נמצא מאבא יצאה חכמה וה' חסדים, ומאמא יצאה בינה וה' גבורות. וכולם מתערבין במעי אמא. וזהו סוד בתר דינקת להו אתעברת מנייהו , פי' כי אחר היניקה מתעברת אמא ממוחין אלו של זו"ן. ואלו החסדים וגבורות הם ב' עיטרין הנזכר בזוהר דירית אבא ואמא לבנייהו.
והנה כאשר אמא יולדת מוחין אלו הם נעשין בחינת ד' מוחין, שהם: חכמה ובינה חסדים וגבורות. וזהו סוד ם' של צלם, כי אותיות "צלם" הם מתתא לעילא, ום' זו כנגד ד' מוחין, כי כל אחד מהם כלול מי'. ואח"כ אמא עלאה מלבשת וכוללת אלו הד' מוחין תוך נה"י שלה -- חכמה בנצח, בינה בהוד, חסדים וגבורות ביסוד. ומרכנת ומשפלת עצמה ונכנסת תוך ז"א עם המוחין האלו. כי ז"א אינו יכול לקבל מוחין אלו לרוב גדלות אורם אם לא אחר התלבשותם תוך נה"י אמא. ואז נכנסים נצח דאמא, ובתוכו מוח חכמה, בחכמה דז"א. והוד דאמא, ובתוכו מוח בינה, בבינה דז"א. ויסוד דאמא, ובתוכו מוח חסדים וגבורות, בדעת ז"א.
ונמצא כי קודם התלבשותם היו ד' מוחין (שהם סוד ם' דצלם), ואחר התלבשותם, שנכללו חסדים וגבורות ביסוד אמא, ונעשה ג' מוחין, שהם ל' של צלם הבאה אחר ה-ם', מתתא לעילא. ובחינת ל' זו הוא אחר התלבשות המוחין בנה"י דאמא. והנה אחר שנכנסו נה"י דאמא (ובתוכן המוחין כנ"ל) ונכנסו בראש ז"א -- אז נגמר צ' של צלם, כי שם הוא בחינת צ', כי מוחין אלו אינם נשארים ברישא רק בכל גופא מתפשטים, שהם חב"ד חג"ת נה"י -- הרי צ'. ומתחלה היה ו' קצוות ועל ידי מוחין אלו נגדל בבחינת צ' ע"י כניסת נה"י דאמא עם המוחין שבתוכם בתוך ז"א, וכנ"ל בסוד הגדלת השלישים של ז"א. ואותו הדרוש שייך עתה, כי ע" אלו המוחין הגדיל ז"א.
גם צ' של צלם באופן אחר כי עתה נעשה דיקנא דז"א בט' תיקונים.
ונבאר עתה ט' תקוני דיקנא מהיכן נעשו. והענין, כי הלא כבר ביארנו כי ג' מוחין חב"ד, נתלבשו תוך נה"י אמא, ואח"כ נתלבשו תוך הכלים של ג' ראשונות דז"א. הרי הם ט' בחינות. ומכחם יצאו ט' תיקוני דיקנא דז"א.
ואמנם כבר בארנו כי תרין עטרין דאבא ואמא הם ה' חסדים וה' גבורות שבתוך היסוד ונעשה דעת דז"א. והכוונה כי יסוד דאבא נק' חסד על שם שהוא מימינא, ויסוד דאמא נקרא גבורה על שם שהיא משמאלא. לכן נקראו חסדים וגבורות "תרין עטרין" ע"ש המקום שמהם יצאו. ודע כי מ"ש לפעמים מלכות דאבא או מלכות דאמא -- הפירוש כי עטרת דיסוד אבא (אשר הם סוד מילה ופריעה - יסוד ועטרה), הנה עטרה זו אנו קורין אותה מלכות דאבא. וביסוד אמא יש בה נקודה אחת הנקרא נקודת ציון. והב' עטרין הם מורישין לבניהם זו"ן כדי שיזדווגו יחדו.
וזהו סוד "בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו". ומ"ש "בעטרה" לשון יחיד ולא אמר "בעטרות" אחר שהם ב' עטרין -- הטעם לפי שהחסדים וגבורות תחילה הם נפרדין ונחלקין לב' מוחין בסוד ם' דצלם, ואחר שיתלבשו תוך נה"י של אמא אז נכללין החסדים וגבורות תוך יסוד אמא ונעשים חד מוחא, סוד ל' דצלם, ואז נקרא חד עטרה. וזהו "בעטרה שעטרה לו אמו" לשון יחיד.
וזה סוד ש' של תפילין, של ד' ראשין ושל ג' ראשין. שמתחלה היו ד' מוחין ואח"כ נעשו ג' מוחין לבד. וזהו סוד שהקב"ה מניח תפילין בכל יום, פי' שאבא ואמא לא מתפרשין לעלמין לתת חיות ומוחין (נ"א ומזון) לזו"ן כדי שיחיו העולמות. אמנם לתת להם עטרין כדי שיזדווגו זו"ן אינו תלוי אלא במעשינו הטובים ובתפלתנו וביחוד ק"ש, ואז מתעברת אמא ומעטרת לז"א בב' עטרין שהם סוד חסדים וגבורות. וזהו סוד שהקב"ה מניח תפילין:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |