קטגוריה:בראשית כז לז
נוסח המקרא
ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני
וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי.
וַיַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַיֹּ֣אמֶר לְעֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥יו לָךְ֙ וְאֶת־כׇּל־אֶחָ֗יו נָתַ֤תִּי לוֹ֙ לַעֲבָדִ֔ים וְדָגָ֥ן וְתִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑יו וּלְכָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽי׃
וַ/יַּ֨עַן יִצְחָ֜ק וַ/יֹּ֣אמֶר לְ/עֵשָׂ֗ו הֵ֣ן גְּבִ֞יר שַׂמְתִּ֥י/ו לָ/ךְ֙ וְ/אֶת־כָּל־אֶחָ֗י/ו נָתַ֤תִּי ל/וֹ֙ לַ/עֲבָדִ֔ים וְ/דָגָ֥ן וְ/תִירֹ֖שׁ סְמַכְתִּ֑י/ו וּ/לְ/כָ֣ה אֵפ֔וֹא מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂ֖ה בְּנִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָׂו הָא רָב שַׁוִּיתֵיהּ עִלָּוָךְ וְיָת כָּל אֲחוֹהִי יְהַבִית לֵיהּ לְעַבְדִּין וּבַעֲבוּר וּבַחֲמַר סְעַדְתֵּיהּ וְלָךְ כְּעַן מָא אַעֲבֵיד בְּרִי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְאָתֵיב יִצְחָק וַאֲמַר לְעֵשָו הָא שַׁלִיט מִינִיתֵיהּ עֲלָךְ וְיַת כָּל אָחוֹי שִׁוִיתִי קוּמוֹי לְעַבְדִין וְעִיבּוּר וַחֲמַר סְעַדְתִּיו וְאָזִיל וְתִיטְרַד מִנִי דְמַה אַעֲבֵיד לָךְ בְּרִי: |
רש"י
"ולכה אפוא מה אעשה" - איה איפא אבקש מה לעשות לך
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה – אַיֵּה אֵיפֹה אֲבַקֵּשׁ מַה לַּעֲשׂוֹת לָךְ?
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך. היא ברכה שביעית, ולמה אומר תחילה? אמר לו: מלך שמתיו עליך, וברכותיך שלו הן; עבדא ומה דיליה – למריה.
ולכה אפוא מה אעשה בני. ברם לך פתא אפויה. ר' יוחנן אמר: הרף (ממני)[ממנו], שפורניותו אפוי לך בכל מקום. וריש לקיש אמר: הרף (ממני)[ממנו], שאף וחמה מסורין לו.
אמר לו הקב"ה: כך היית אומר, ולכה אפוא? אמר לו: יוחן (ישעיהו כו, י). אמר לו: רשע הוא! אמר לו: בל למד צדק, לא כבד את הוריו? אמר לו: בארץ נכחות יעול, עתיד לפשוט ידו בבית המקדש. אמר לו: אם כן, השפע לו טובה בעולם הזה, ובל יראה גאות ה' – לעולם הבא.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז לז.
וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי ?
יצחק גילה לעשו מה הוא נתן ליעקב. יצחק כבר אמר: "וָאֲבָרְכֵהוּ, גַּם בָּרוךְּ יִהְיֶה" (ביאור:בראשית כז לג) - כלומר, יצחק מדגיש שהוא אינו יכול לחזור בו.
יצחק מבקש עזרה מעשו ושואל אותו מה הוא יכול לתת לו עכשיו. כלומר, מה עשו מוכן לקבל? יצחק, בשאלתו הארוכה, גם השתהה עם מתן תשובתו כדי שיוכל להרהר בעניין.
יצחק מספר לעשו מה הוא נתן ליעקב בצוואתו
- "גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ" – אחיך יהיה הגביר בביתי, ואתה תהיה מתחתיו ותשמע לפקודותיו. כל רכושי יעבור רק אליו במותי.
- "אֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים" - יצחק מקודם אמר: "וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ", עכשיו הוא מפרש את דבריו ומסביר ש'השתחוות' משמעותה 'עבדות לאדון'. כך גם פירשו בני יעקב את חלומו של יוסף: "וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי", הרי הם ענו ליוסף: "הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ, אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ" (ביאור:בראשית לז ז). יצחק הוריש את המשפחה וכל הנפש ליעקב.
- "דָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו" – יצחק מודיע לעשו שהוא העניק את אדמתו ליעקב, כל השדות והמטעים שלו, אדמת כנען שהובטחה לו ולאברהם. כל היבול שיעקב יקבל יסמוך ויפרנס את צאצאיו. יצחק לא מדבר רק על יבול שנתי של השדות והמטעים, כי את אלה ניתן לגדל בכל מקום. בהמשך יצחק מברך את עשו ואומר: "הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ" (ביאור:בראשית כז לט), כלומר יהיה לך יבולים, אבל במקום אחר, לא פה, "[ב]מוֹשָׁבֶךָ".
- יצחק לא סיפר שהוא נתן ליעקב את הברכה: "אֹרְרֶיךָ אָרורּ, ומְּבָרְכֶיךָ בָּרוךְּ" - כך עשו לא ידע ולא היה כפוף לברכה הזו, הן לשטום זה כמו לארר ולקלל, ולרצוח זה יותר גרוע מלקלל.
רש"י מסביר שלעשו לא היתה סיבה להתאמץ ולאסוף רכוש כי מעכשיו כל רכושו שייך ליעקב, הרי הוא עבדו. אולם, לא נראה שהברכה התקיימה ושעשו נמנע מלאסוף רכוש. לעשו היה רכוש רב בהר שעיר, ולכן עשו סירב לקבל מתנות מיעקב ואומר: "יֶשׁ לִי רָב אָחִי" (ביאור:בראשית לג ט) וגם רכוש רב (בראשית לו ו).
יצחק לא ידע מה לתת לעשו כדי לרצות אותו כי לדעתו לא נשאר לו רכוש נוסף לתת, כדבריו: "וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי".
חוקי חמורבי
- חוקי חמורבי מספר - 117 איש בעל חוב יכול למכור את בנו לעבדות אך רק למשך שלוש שנים.
- חוקי חמורבי מספר - 165 אב יכול לתת מתנה כרצונו לבנו האהוב בשטר חתום או בנוכחות עדים.
- חוקי חמורבי מספר - 171 בן אמה יצא לחופשי במות אביו ולא יהיה עבד לאחיו.
כל שיצחק היה יכול לעשות לפי החוק זה למנות את בנו לגביר על אדמתו, צאנו וכל רכושו או להדיח בן מירושתו. לא היתה ליצחק רשות לשעבד בן אחד לאחיו. הדרך היחידה לכפות פעולה לא חוקית זה בכוח ואלימות.
יצחק רצה למנוע מלחמות בעתיד
לפי הבטחת אדוני לרבקה שני הלאומים יחיו אחד ליד השני וילחמו זה בזה, כדברי אדוני: "ולְּאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (ביאור:בראשית כה כג).
לפי ברכת יצחק, בנו המבורך יירש הכל: אדמה, רכוש, משפחה - והאח השני יהיה עבד או יאלץ לברוח לגלות. כנראה יצחק רצה למנוע את המלחמה בין הלאומים שיצאו מבניו.
אולם נבואת אדוני לרבקה התקיימה בסוף. יעקב גלה מכנען וחזר חזק ועשיר. עשו גלה מכנען והתנחל בהר שעיר, נחלתו. ואכן, בעתיד היו מלחמות בין האדומים לבני ישראל, שני הלאומים שהתפתחו מהאחים, עד שהאדומים התייהדו והפכנו לעם אחד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כז לז"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.