ביאור:מ"ג בראשית כז לז
וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו
עריכהויען יצחק. הנה עדיין היה לו מציאות לברכו אלא לצד שהכיר בו וידע כי הוא ראוי לקללה ואויב ליעקב חש לברכו כי הוא הפך מה שקדם לומר ליעקב אורריך ארור, ולזה היה מתנצל מעשו מלברכו. ולזה כפל לומר הכתוב ויען ויאמר לעשו פי' שמענה זה אינו אלא לאמר ואין כן הוא האמת בדעת יצחק:
הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ
עריכההן גביר. ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו:
הן גביר שמתיו לך. בברכתי. גם כן נתתי לו. בדבור.
וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו
עריכהואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. איננו ברכת "הוה גביר לאחיך" שכבר אמר: הן גביר שמתיו לך. אבל יתכן שיהיה הוא הגביר ולא יהיו הם עבדים, כענין כי יהודה גבר באחיו (דהי"א ה ב), אבל אמר "נתתי לו לעבדים" ממאמרו: וישתחוו לך בני אמך, כי הוא השתחואת העבד לאדוניו, כמו שאמר "יעבדוך עמים" ויכפול וישתחוו לך לאומים.
נתתי לו לעבדים. מה שקנה עבד קנה רבו:
הן גביר שמתיו לך. בברכתי. גם כן נתתי לו. בדבור.
וטעם ואת כל אחיו כטעם "אחיך" ו"בני אמך", יזכירם בלשון רבים לרמוז על כל זרעו של עשו. ורבי אברהם אמר בני הפילגשים:
ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. בני ישמעאל ובני קטורה ומלכי הגוים, כאמרו "יעבדוך עמים" (פסוק כט).
וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי:
עריכהולכה אפוא מה אעשה. איה איפה אבקש מה לעשות לך:
יש אומרים כי איפא עם אל"ף בסוף מלה אחת כמו עתה:
ולכה אפוא מה אעשה. אם כן מה אעשה לך, מה היא הברכה שתוכל להועיל לך.
ולכה איפה. ולכה כתיב בה"א מלא אמר לו יצחק לעשו לאחר שיעברו חמשת אלפים אז ימלוך מה אעשה לך שאז יתן הקב"ה נקמתו באדום:
ומה שנכתב ולכה בתוספת ה"א לרמוז על חמשה בנים שהיו לעשו, אליפז רעואל יעוש יעלם קרח, וע"כ אמר ולכה כלומר ולחמשה בנים שלך מה אעשה כבר נתתי אתכם לו לעבדים:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ג] מי איפה. שאל יצחק מי יהיה אפה בגיהנם ורוח הקודש משיבו הוא הצד ציד כלומר עשו והיינו דקאמר ליה יצחק לעשו ולכה איפה מה אעשה בני כלומר אתה עתיד להיות אפיה בגיהנם אם כן מה אעשה לך:
ולכה אפוא מה אעשה בני. הכתוב הזה יורה שיעקב נתברך בפסוק "ויתן לך" ברכה שלמה כוללת הגוף והנפש, כי דגן ותירוש ומשמני הארץ הם בפשטן בברכת הגוף והם רומזים ג"כ בברכת הנפש, שאילו היתה הכונה בדגן תירוש של שבעת עממין בלבד מדוע יאמר ולכה אפוא מה אעשה בני, כי בודאי גם לעשו ברך בטל השמים ומשמני הארץ, אלא הכונה שברכו ברכה כפולה בברכת הגוף והנפש ולא נשאר לעשו שלום: