קטגוריה:בראשית יח כ
נוסח המקרא
ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד
וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד.
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
וַ/יֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַ/עֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְ/חַ֨טָּאתָ֔/ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יְיָ קְבִילַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה אֲרֵי סְגִיאַת וְחוֹבַתְהוֹן אֲרֵי תְּקֵיפַת לַחְדָּא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמַלְאֲכֵי שֵׁירוּתָא קְבֵילַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה דְאַנִיסִין מִסְכְּנִין וְגַזְרִין דְכָל דְיָהִיב פִּתָּא לְעַנְיָא יֵיקַד בְּנוּרָא אֲרוּם סַגִיאַת וְחוֹבַתְהוֹן אֲרוּם תַּקִיפַת לַחֲדָא: |
רש"י
"כי רבה" - כל רבה שבמקרא הטעם למטה בבי"ת לפי שהן מתורגמין גדולה או גדלה והולכת אבל זה טעמו למעלה ברי"ש לפי שמתורגם גדלה כבר כמו שפירשתי ויהי השמש באה הנה שבה יבמתך
[כא] ואחר כן תלכו. מפני שהמובן הוא "סעדו לבכם אחר תעבורו" שאחר שעברו יעשה להם סעודה, וזה אי אפשר, ולפיכך כתב 'ואחר כן' - אחר הסעודה תלכו. ומה שכתב 'תלכו' במקום "תעבורו" (קושית הרא"ם), כי העברה לא שייך רק כשהוא עובר ממקום למקום, ואחר שפירושו שאחר הסעודה ילכו מכאן - אם כן אין זה העברה, דהא זה התחלת הליכה, לפיכך קאמר 'אחר כן תלכו', ובא לשון העברה במקום לשון הליכה:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי רָבָּה – כָּל "רַבָּה" שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהֵן מְתֻרְגָּמִין "גְּדוֹלָה" אוֹ "גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת". אֲבָל זֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בָּרֵי"שׁ לְפִי שֶׁמְּתוּרְגָּם "גָּדְלָה" כְּבָר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה" (לעיל טו,יז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
אמר מה שראית השקפה לרעה, אל תתמה על החפץ. כי הנה "זעקת סדום ועמורה כי רבה". ולפעמים יקרה לא יהיו כל כך
חטאת החוטאים כצעקות שצועקים עליהם, אך בזה נהפוך הוא כי אם הזעקה רבה, והחטאת כבדה מאד על הזעקה:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מהחטא. גם אומרו כבדה מאד. נתכוין לומר שבזמן ההוא כל האומות גם כן מכעיסים היו במעשיהם אלא שאלו הפליאו לעשות, ולזה אמר כי רבה פי' טעם הקפדתי לא לצד כי הם לבד עלתה זעקתם לפני אלא כי רבה זעקתם מכל האומות. וכפל זעקתם וחטאתם כנגד ב' רשעיות הא' שהיו רעים לבריות וכמאמרם ז"ל (סנהדרין דף קט:) וכמעשה של ריבה, והב' רעים לשמים וכמו שגילו מעשיהם שרצו אחר משכב זכור עם המלאכים שבדמות אנשים והוצרך ה' להודיעו הפלגת רשעם להיותם מעשה ידיו:
עוד נתכוון ה' להפיג צינת דאגתו כי יאמר שנשתדל להציל אומה רשעה כל כך לזה אמר אליו כי רבה כי כבדה וגו' פי' מחדש היה הרשע שעליו מתחייבים ומקודם לא היו כל כך רשעים כשהצלת אותם:ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כ.
חַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד
אלוהים לא משתמש במילה "רשעים" כדי לתאר את התנהגותם של אנשי סדום, אלא כחוטאים. הם עוברים על חוק מסוים, אבל אלוהים לא מקבל את התנהגותם כרשעים כפי שאברהם חוזר ואומר.
מה היה חטאם?
אנשי סדום דרשו מלוט להוציא את אורחיו על מנת ש-"ונֵדְעָה אֹתָם" (ביאור:בראשית יט ה). בתגובה הציע להם לוט את שתי בנותיו הבתולות במקום, אך הם סירבו. מהמקרה מתעורר הרושם (שהושרש בעולם) שמדובר במעשה סדום, היינו משכב זכר. חז"ל הסבירו ש-"אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה ... אמרו וכי ... למה לנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו]" (סנהדרין קט א). כלומר, אנשי סדום מנעו מזרים לבוא לגור בעירם שהיתה כגן אלוהים, גן שאין טוב ממנו בעולם, ככתוב על ארץ סדום: "כְּגַן יְהוָה כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (ביאור:בראשית יג י), ולכן הם התעללו בזרים והפחידו אותם כדי שיברחו ולעולם לא ישבו.
הם פעלו לפי חוק בלתי-צודק שהם חוקקו לטובת עצמם, כולם ביחד, זקנים וצעירים. הם הפעילו חוק קשה נגד מהגרים זרים.
כדי לקבל מוסג, למרות שאין הוכחות איך אנשי סדום הוציאו לפועל את רשעתם, ניתן לחשוב שהם פעלו כמו האינקוויזיציה הספרדית ודאעש: בעינויים איומים, שמטרתם לשבור את העם ולכפות על אנשיהם, וזרים, בתחומי הארץ שבשליטתם, לקיים את חוקיהם.
מה היה החוק
אנשי סדום לא התקבצו כשהמלאכים הגיעו לעירם, אף לא כשלוט הזמין אותם לביתו רחץ את רגליהם והאכילם. הם התקבצו כאשר המלאכים התכוננו להישאר לישון בעיר ודרשו לחקור את האורחים.
שני הזרים הופיעו עם ערב ולוט הבין שהדבר יגרום לצרות, לכן הוא הזמינם לביתו: "סורּו נָּא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינו"ּ (ביאור:בראשית יט ב). הדגש כאן הוא על שהייה בבית במשך הלילה. לפי התנהגותו של לוט והתנהגות אנשי העיר ניתן להבין שרוב אנשי הסביבה ידעו את החוק האוסר לזרים ללון בעיר ונמנעו מלעברו אבל מדי פעם נקלע אדם לעיר ורצה ללון ולוט ידע את הצרות שגרמו אנשי העיר לזר. לוט לבטח לא האמין שהוא ייקלע למצב שבו הוא יאלץ להציע את בנותיו, ואנשי העיר יתקיפו את אורחיו ויעיזו לאיים עליו ועל משפחתו בגלל שהוא מרשה לעצמו להיות שופט ולעבור על החוק.
החוק היה למנוע ממהגרים לבוא לגור בסדום. הם לא רצו מתנחלים.[1]
אולם אנשי סדום הוציאו לפועל את החוק באלימות זבעתית, מעל ומעבר לנדרש. הם נהנו להתעלל, וזה היה חטאם.[2]
כידוע, תפקיד המלאכים היה לוודא שאנשי העיר הם חוטאים, ככתוב: "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂו כָּּלָה; וְאִם לֹא, אֵדָעָה" (בראשית יח כא). תוכניתם היתה ללון ברחוב כדי לעבור בכוונה על החוק בפומבי. כאשר הם הגיעו והוזמנו לביתו של לוט הם חששו שהם לא ייחשפו לחטאיהם של אנשי העיר, ולכן העדיפו לישון ברחוב כדי להרגיז את אנשי העיר, "ויַֹּאמְרו לֹּּא, כִּי בָרְחוֹב נָלִין" (בראשית יט ב). כלומר, זו היתה בחינה לראות מי הם הצדיקים בעיר ואם יש עשר צדיקים, וגם לראות מה יעשו אנשי העיר לזרים המחפשים מחסה בלילה.
המלאכים חיכו לראות מי מנכבדי העיר היושבים בשער העיר יבאו לעזרתם. לוט בא לעזור, אולם בצורה זו הוא מנע מאחרים לבוא לעזרת המלאכים, כך שלא היה ניתן לבדוק האם יש עשר צדיקים. בנוסף אם לוט ייקח את המלאכים לביתו לפני שאנשי העיר יראו אותם אולי אנשי העיר לא ידעו שהמלאכים נשארו לישון בעיר. לכן המלאכים סירבו במשך זמן רב, וכך התפרסם בעיר: שלוט לקח שני זרים הרוצים לישון ברחוב, לישון בביתו.
לאחר שנוכחו המלאכים שלוט עבר את הבחינה ושהוא צדיק אשר זכאי להצלה, הם הסכימו ללון בביתו ולהמשיך את הבחינה לרשעתם של אנשי העיר כאשר הם לנים אצל לוט במקום ללון ברחוב. כאשר המלאכים ראו שצדיקים נוספים לא באו לעזרתם, הם הרשו ללוט לבחור מי מאנשי העיר, לוט חושב שהם זכאים להנצל, ואמרו לו להודיע להם. לוט ניסה להציל את חתניו ובנותיו הנשואות, נכשל ולא הודיע לאנשים אחרים.
מה עשה אלוהים?
- אלוהים שיעבד את ערי הככר וסדום במשך 12 שנים לכְּדָרְלָעֹמֶר (ביאור:בראשית יד ד), וזאת במטרה ששליטי הצפון יביאו להם את חוקיהם.
- אלוהים שלח את לוט לגור בסדום כדי ללמד אותם את חוקי האדם, וזאת במטרה לשנות את התנהגותם הרעה והחוטאת.
- אלוהים שלח את כדרלעמר להעניש אותם, "וַיִּקְחוּ אֶת כָּל רְכֻשׁ סְדֹם וַעֲמֹרָה, וְאֶת כָּל אָכְלָם וַיֵּלֵכוּ" (ביאור:בראשית יד יא).
- אברהם הראה להם איך נוהג אדם צדיק הבא לעזרת החלש ומציל אותו.
כל הנ"ל לא עזר, אנשי סדום נותרו רשעים ביותר.
עכשיו אלוהים שולח שני עדים לבדוק את המצב בעיר, "אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם לֹא, אֵדָעָה" (ביאור:בראשית יח כא).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח כ"
קטגוריה זו מכילה את 27 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 27 דפים.