מפרשי רש"י על בראשית יח כ
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק י"ח • פסוק כ' | >>
• א • ב • ג • ד • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה זַעֲקַ֛ת סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה כִּי־רָ֑בָּה וְחַ֨טָּאתָ֔ם כִּ֥י כָבְדָ֖ה מְאֹֽד׃
רש"י
"ויאמר ה'" - אל אברהם שעשה כאשר אמר שלא יכסה ממנו
"כי רבה" - כל רבה שבמקרא הטעם למטה בבי"ת לפי שהן מתורגמין גדולה או גדלה והולכת אבל זה טעמו למעלה ברי"ש לפי שמתורגם גדלה כבר כמו שפירשתי ויהי השמש באה הנה שבה יבמתך
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיֹּאמֶר ה' – אֶל אַבְרָהָם, שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אָמַר, שֶׁלֹּא יְכַסֶּה מִמֶּנּוּ.
כִּי רָבָּה – כָּל "רַבָּה" שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם לְמַטָּה בַּבֵּי"ת, לְפִי שֶׁהֵן מְתֻרְגָּמִין "גְּדוֹלָה" אוֹ "גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת". אֲבָל זֶה טַעֲמוֹ לְמַעְלָה בָּרֵי"שׁ לְפִי שֶׁמְּתוּרְגָּם "גָּדְלָה" כְּבָר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה" (לעיל טו,יז), "הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ" (רות א,טו).
מפרשי רש"י
[כ] שאין יצר הרע כו'. ואם תאמר והלא אברהם לא ידע שהיו מלאכים, ולמה אמר "לבכם", ונראה לי שכך פירושו - שאברהם היה מכוין לדבר לשון כבוד לאורחים - ואמר "לבכם", אף על גב דשני לבבות לאדם (בבא בתרא דף יב:) - קראן לשון כבוד שיצר טוב הוא העיקר בכם, דומה למלאכים שאין בהם רק יצר טוב לגמרי. ואפשר שהוא על דרך ניבא ולא ידע מה (ר' ב"ב קיט ע"ב):
[כא] ואחר כן תלכו. מפני שהמובן הוא "סעדו לבכם אחר תעבורו" שאחר שעברו יעשה להם סעודה, וזה אי אפשר, ולפיכך כתב 'ואחר כן' - אחר הסעודה תלכו. ומה שכתב 'תלכו' במקום "תעבורו" (קושית הרא"ם), כי העברה לא שייך רק כשהוא עובר ממקום למקום, ואחר שפירושו שאחר הסעודה ילכו מכאן - אם כן אין זה העברה, דהא זה התחלת הליכה, לפיכך קאמר 'אחר כן תלכו', ובא לשון העברה במקום לשון הליכה: