ביאור:בראשית יח א
בראשית יח א: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח א.
וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם
עריכהכְּחֹם הַיּוֹם
עריכה"כְּחֹם הַיּוֹם" – זאת יחידת זמן, כמו בוקר, ערב, צהריים ולילה; זו לא יחידת חום. לא נאמר שהיה חם מאוד באלוני ממרא שליד חברון בזמן ההוא. נאמר שהמלאכים הופיעו בזמן שהיום היה בשיא חומו, כלומר משעה 12 ועד 4 אחרי הצהריים. כמובן מהסיפור ברור שזה לא היה יום גשום, מעונן או קר, אלא היה זה יום חם.
המלאכים ידעו שבשעה הזו אברהם יהיה בביתו וינוח את מנוחת הצהריים. למלאכים עוד היתה מלאכה מרובה לאותו היום: ללכת לסדום ולהגיע לשם לפני הערב. בנוסף המלאכים ידעו שבישול ארוחה לוקח יותר מחצי שעה, ולכן סביר שהם הגיעו בין 12 ל-1.
יש הטוענים שאברהם ישב בפתח האוהל כי הוא הרגיש לא טוב אחרי המילה שהוא עשה לעצמו, ככתוב בפרק הקודם: "וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה, בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (בראשית יז כד). וכידוע אנשי שכם, שמלו את עצמם, הותקפו "בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים" (ביאור:בראשית לד כה). אולם כאן נאמר, "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית יח ז), כלומר, עברה תקופה מסוימת ואברהם היה מסוגל לרוץ ללא כאבים.
והמדרש מבאר, שמתחילה היה אברהם חולה ביום השלישי למילתו; אולם, כשבאו המלאכים, ובראשם רפאל, נתרפא ורץ לקראתם כאדם בריא.
הוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל
עריכהלא ברור אם הוא ישב בפתח האוהל או ישב מול פתח האוהל, מבפנים או מבחוץ. סביר להניח שבגלל חום היום הוא ישב בפתח האוהל תחת יריעה אופקית הסוככת על פתח האוהל, היינו, מקום מוצל שנושבת בו רוח קלה משלושה כיוונים.
גם שרה היתה לפני פתח האהל שלה, ככתוב: "וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו" (בראשית יח י).
תמונה כללית
עריכההיה מאהל עם מספר אוהלים. האוהל של אברהם היה ליד אוהל שרה. לפני האוהלים היה עץ גדול שאפשר לשבת בצילו ולהישען עליו. המרחק מהאוהלים לעץ היה מרחק קל, וכאשר אנשים משוחחים ליד העץ קולם נשמע בפתח האוהלים. ליד המאהל ניצבה מכלאה לבקר, אבל לבטח זה היה במרחק גדול יותר כדי שריח הבקר לא יסריח את האוהלים.
במאהל היתה באר, או בור מים, לשם אספקת מים נוחה. במאהל היה בור עמוק וקריר לשמירת חלב וחמאה, ומאגר של "קֶמַח סֹלֶת" (בראשית יח ו). במאהל היה תנור אפייה דולק ומדורה להכנת הבשר, ואברהם לא היה צריך לקושש ענפים ולהדליק את האש. עשן התנור לבטח התפזר במאהל ומנע מזבובים להפריע למנוחת הצהריים של אברהם.
המאהל היה פתוח, ללא גדר או חומה, ולא היו שומרים סביב למאהל או ליד אברהם. כנראה אברהם הרגיש מאוד בטוח ולא חשש מהתקפות.