ביאור:בראשית יח ז
בראשית יח ז: "וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח ז.
וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם
עריכהאברהם ממשיך למהר בהכנת הארוחה שהוא הבטיח לאורחיו.
ניתן להבין שעבר זמן מה מאז המילה שעשה אברהם לעצמו כי אחרת הוא לא היה יכול לרוץ.
וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב
עריכהאברהם בחר אישית עגל שנראה טוב לדעתו. הוא בחר עגל צעיר כי לרוב השתמשו בזכרים הצעירים לבשר. הזכרים הרי לא מספקים חלב או ולדות, לכן חבל לגדלם ולהשקיע בהם כסף.
כמות הבשר מעגל אחד היא הרבה יותר גדולה ממה ששלושה אנשים יכולים לאכול, אבל אם אברהם יבחר את החלקים המובחרים בלבד, זה יתאים לשלושה אנשים. כך למעשה אברהם הראה לאורחיו שהוא נותן אוכל טרי ומשובח, ושהוא מכבד אותם מאוד
וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ
עריכהאברהם נתן לנער לעשות חלק מהעבודה: שחיטה, ניקוי ובחירת חלקי הבשר. אולם לא ברור מי המשיך את העבודה עד הסוף – הנער או אברהם. בכל מקרה, תהליך הכנת אוכל דורש תשומת לב והקפדה, ואי-אפשר להאיץ את הבישול והצלייה.
סביר להניח שהנער גם צלה את הבשר, ובינתיים אברהם חזר לדבר עם אורחיו.