פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית יח כב

בראשית יח כב: "וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָה וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כב.


וְאַבְרָהָם עוֹדֶנּוּ עֹמֵד לִפְנֵי יְהוָהעריכה

בנוכחות המלאכים אדוני אמר לאברהם: "זַעֲקַת סְדֹם ועֲַמֹרָה כִּי רָבָּה; וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה, מְאֹד. אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה, הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה; וְאִם לֹא, אֵדָעָה" (ביאור:בראשית יח כא).
לאחר שאלוהים סיים לומר את דבריו, אברהם נותר דומם ולא הגיב. אברהם חיכה שהמלאכים ילכו לפני שענה לאלוהים, וזאת כדי שהם לא ישמעו את שיחתו ויפריעו לה.

וַיִּפְנוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיֵּלְכוּ סְדֹמָהעריכה

למלאכים יש תפקיד והם חייבים ללכת. אברהם ידע שאלוהים יוכל לתת למלאכים הוראות חדשות במידה שיהיה צורך בשינוי הפקודות שכבר ניתנו להם.

אברהם המשיך לעמוד זמן-מה לפני שהוא פתח בדבריו. ייתכן שהוא חשב ותכנן מה יאמר. אברהם שמע שדרך אדוני היא לעשות "צְדָקָה ומִּשְׁפָּט" (ביאור:בראשית יח יט), והחליט שהטוב ביותר זה להשתמש בדברי אדוני כבסיס לטענותיו נגד אדוני.

  • אברהם אמר: הנה אתה מדבר על צדק, אך אתה מתכוון להרוג צדיקים על לא עוול בכפם: "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם רָשָׁע" (ביאור:בראשית יח כג).
  • אברהם הבין שאלוהים מקיים משפט ולכן הוא שלח את מלאכים לוודא את פשעי העיר, ובמידה שאשמתם תוכח אף להעניש את כל העיר בצורה קשה ביותר. אברהם לא היה יכול לבקש מאלוהים לשנות את החוק. כל מה שהוא רצה זה שבמסגרת החוק, כל אדם יהיה אחראי למעשיו שלו.
  • אברהם ידע שאנשי סדום רשעים, ושכבר ממזמן היה מגיע להם עונש. עד עכשיו אלוהים ריחם עליהם. אם-כך, למה אלוהים עיכב את החקירה וגזר הדין? למה אלוהים נתן לאנשים לסבול בסדום כל כך הרבה זמן? כמובן שאלוהים ניסה להחזיר אותם למוטב בעזרת כדרלעמר ולוט, אך זה לא עזר.
  • אברהם הבין שבדבריו הקודמים לגבי אי-לקיחת רכוש סדום, "אִם מִחוטּ וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל, וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יד כג), הוא בעצם האיץ את גזר דינם של אנשי סדום, הרי בעוד שנה הם יביאו לו מתנות לכבוד הולדת בנו, והוא ייאלץ לקבלן כמקובל.
  • אברהם לא חשב לרוץ לסדום ולהזהיר אותם. הוא הבין שהוא לא יכול להתערב.

דומם חיכה אברהם עד לרגע שבו הוא היה מוכן לדבר, ואז הוא האשים את אלוהים על רצונו להרוג צדיק עם רשע (ביאור:בראשית יח כג).