ביאור:בראשית יח כח
בראשית יח כח: "אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כח.
חשיבות הסיכום
עריכהבראשית יח כח: "אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה, הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר?
וַיֹּאמֶר: לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה" :
התשובה היא לא "לא אשחית אם יחסרון החמישים חמישה" כפי הצגת אברהם, אלא "לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה", אף על פי שזה אותו דבר. מדוע?
1. כדי ללמדנו מסר, שתמיד צריך לסכם את הנאמר, אפילו במקרה של הסכמה, אפילו אם לדיוק זה אין משמעות מעשית [דוד אקסלרוד]
2. ייתכן שברגע זה ה' לימד את אברהם - ודרכו את שאר בני האדם - לבצע את פעולת החיסור... [ראיתי לפני כ-15 שנה, בקבוצת הדיון soc.culture.jewish, בשם דוד]
הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה
עריכהאברהם משתמש בדיאלקטיקה מעניינת. אלוהים כבר הבטיח לא להרוס את המקום בעבור חמישים צדיקים (ביאור:בראשית יח כו). אברהם לא ממשיך בבקשה להוריד את המספר עצמו מחמישים לארבעים וחמש, אלא מתרכז בכמות שהוא רוצה להוריד, חמישה צדיקים בלבד. כלומר, אברהם מעמיד את אלוהים בדילמה: האם בגלל מחסור של חמישה צדיקים (10%) המקום ייחרב?
אלוהים לא דאג. אלוהים ידע שיש רק צדיק אחד בסדום (לוט), ולכן כל מספר שאינו אחד היה חסר חשיבות עבורו. אלוהים אפילו לא היה מעוניין להרוג את האנשים, ולכן המלאכים המליצו ללוט ללכת ולהזהיר את משפחתו ואת כל האנשים החשובים לו לברוח מהעיר (בראשית יט יב).
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חשיבות הסיכום