פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית יח כו

בראשית יח כו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח כו.


וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹםעריכה

המקום היה גן אדוני. במקום שכנה עיר שאנשיה נעשו רשעים לזרים כדי לשמור את המקום הנפלא הזה לעצמם. המקום יצר את האנשים הרשעים, ואפילו אם הרשעים יענשו וימותו, אנשים אחרים יבאו ויקחו את מקומם ועם הזמן יהפכו אף הם לאנשים רשעים. אלוהים היה חייב להרוס את הגן הנפלא הזה כדי למגר אחת ולתמיד את רוע אנשי המקום.

אם יהיו בעיר חמישים צדיקים כמו לוט, אנשים המוכנים לסכן את נפשם ולהילחם בגלוי וביחד כדי לשנות את החוק המתיר לפגוע בזרים, אזי קיים סיכוי שהעיר תרסן את הרשעים. אולם ברור שהאנשים הטובים יפחדו לסכן את נפשם ואת נפש בני ביתם פן ירדפו אותם הרשעים, ולכן הם לא יעשו דבר, ואולי אפילו ישתפו פעולה עם הרשעים כדי להסתיר את דעתם האמיתית.

אלוהים הבטיח לאברהם שהוא ישא לכל המקום, כלומר הצדיקים, המקום, ואנשים שאינם רשעים לא יפגעו. מהניסוח של דברי אלוהים ניתן אפילו לחשוב שגם הרשעים לא ימותו.

אלוהים ידע שבעיר רשעה כסדום קשה להיות צדיק, ולכן אין סיכוי שימצאו בה חמישים צדיקים. מכאן שאלוהים ידע שהוא לא יצטרך לדון בשאלה מה הוא יעשה למקום ואיך הוא יעניש את הרשעים אם ימצאו חמישים צדיקים.