רשב"ם על בראשית יח

(א). וירא אליו ה': היאך, שבאו אליו שלשה אנשים שהיו מלאכים, שבהרבה מקומות כשנראה המלאך קורהו בלשון שכינה כדכתיב כי שמי בקרבו שלוחו כמותו, וכן וירא אליו מלאך ה' בלבת אש מתוך הסנה, וכתוב שם וירא ה' כי סר לראות:
כחום היום: מה צורך לכתוב כחום היום, אלא להודיעך כי בלוט כתב ויבאו שני המלאכים סדמה בערב, ולכך אמר להם לוט סורו נא אל בית עבדכם ולינו, אבל אברהם לפי שבאו אליו כחום היום בבקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור לפיכך לא אמר להם אברהם ללון אלא וסעדו לבכם ואחר תעבורו:

(ה). כי על כן אשר עברתם על עבדכם: וכן כי על כן באו בצל קורתי כי על אשר באו דרך המקרא לחסר אשר ברוב מקומות:

(ו). קמח סלת: קמח של חיטים, שכל מקום שכת' סלת מחטים הוא כדדרשינן ממילואים דכתב סלת חיטים תעשה אותם:

(ז). ואל הבקר רץ אברהם: לפי שאמר להם פת לחם דבר מועט לפי שדרכם נחוץ ללכת הוצרך לרוץ ולמהר, לפי שאמר להם מעט ועשה הרבה ולהגיד חשיבותו של אברהם נכתב כל זה:

(ח). ויקח חמאה וחלב: לפי פשוטו של מקרא לא הוצרך לפרש שהביא את פת לחם על השולחן אלא התוספת שלא אמר להם הוצרך לומר שהביא, הבאת פת על השלחן אינו חידוש אבל החמאה והחלב והבשר שאינו מזומן לכל האורחים הוצרך לפרש:
עומד עליהם: כשאיש יושב ואחר עומד קורהו עומד עליו, וכן ראיתי ה' יושב על כסא וגו' שרפים עומדים ממעל לו, וכן במיכיהו וכל צבא השמים עומדים עליו מימינו ומשמאלו:
תחת העץ: אילנות שבפרדס:

(ט). איה שרה אשתך: אע"פ שהיו יודעים היו שואלים, כדרך שמצינו בשכינה שאמרה לאדם איכה, וכן בבלעם מי האנשים האלה עמך, וכן ישעיה שהיה יודע שאל כן לחזקיה בשלוחי אויל מרודך, וכל זה דרך התחלת הדיבור:

(י). כעת חיה: כעת יולדת כדכתיב כעת יולדה ילדה, וכן בהלכה קרוייה היולדת חיה, וקרוב לדבר כי חיות הנה, כעין מילדות:
והוא אחריו: הפתח של אהל שרה היה אחרי המלאך, לפיכך שמעה שרה את דבריהם:

(יב). עדנה: יתעדן הבשר ויתפשטו הקמטין:

(יג). ויאמר ה': המלאך, גדול שבהם:
ואני זקנתי: שאמרה אחרי בלותי וגו':

(יד). היפלא מה': ששלחנו אליך דבר, וכן וה' המטיר על סדום גפרית ואש מאת ה' מן השמים, הראשון שבפסוק הוא גבריאל והשני שבפסוק הוא הקב"ה, וכן הוא מפורש בספר הגדה:

(טו). כי צחקת: אלא צחקת, רוב כי שאחר לא מתפרשים אלא, שהרי כי משמש בארבע לשונות אי דלמא אלא דהך, וכן לא תשתחוה לאלהיהם כי הרס תהרסם, לא תקפוץ את ידך כי פתח תפתח וגו':

(טז). ויקמו משם האנשים: שנים מהם הלכו לסדום כדכתיב ויבאו שני המלאכים סדומה, וגדול שבהם היה מדבר עם אברהם, וזהו שכתב בו וה' אמר המכסה אני וגו', וכן ואברהם עודנו עומד לפני ה' שני פסוקים אלו מדברים בשלישי:

(יז). המכסה אני מאברהם: מה שאני רוצה להפוך את סדום, ואני יודע שבניו ישמרו דרך ה' ויזכו להביא עליהם את אשר דיבר לאברהם לתת להם ארץ כנען, ואילו העיירות מנחלת בניו הם כדכתיב בגבול כנען בפ' נח ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה באכה סדומה ועמרה אדמה וצבוים עד לשע, ואיך אחריב קרקע שלו או קרקע שכיניו שלא מדעתו:

(כ). ויאמר ה': המלאך לאברהם שלוחים הללו אני שולח בשביל זעקת סדום, כמו שאמר למעלה ואנשי סדום רעים וחטאים:

(כא). עשו כלה: פסק יש בינתים להפריד את הדבר, כלומר אם כן עשו, אעשה אותם כלה:

(כג). תספה: תכלה, כדכתיב אספה עלימו רעות חיצי אכלה בם, אכלה כפל לשון של אספה:

(כד). בתוך העיר: סדום, ומלך סדום היה ראש לכל הממלכיות שבמקום ההוא:

(כה). השופט כל הארץ ששלחך לכאן לא יעשה משפט:

(כו). ויאמר ה': המלאך וכן עומד לפני ה' לפני המלאך לבקש פניו: