אבן עזרא על בראשית יח
<< · אבן עזרא על בראשית · יח · >>
פסוק א
פסוק ה
פסוק ו
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
עדנה — כמו עֵדן ועונג, וכן "ויתעדנו" (נחמיה ט כה). והטעם: אחרי שבלותי וזקנתי, איך תתחדש לי עדן ועונג הנער? ועוד כי אדוני זקן.
וטעם בקרבה — בנפשה. והשם גלה סודה למלאך:פסוק יג
ומ"ם אמנם — נוסף, כמ"ם "שלשם" (בראשית לא ה).
ומפרשים אחרים אמרו כי אלו ג' אנשים נביאים היו. ואם טען טוען: והלא אברהם נביא היה, ואיך בא נביא אל נביא? רק אם היה גדול ממנו בנבואה, כמשה ואהרן. ותשובתם, שלא באו לאברהם, רק לשרה, וכן אמרו: "איה שרה אשתך" (בראשית יח ט). והשנים הלכו אל סדום. ואל תתמה על מלת "כי משחיתים אנחנו" (בראשית יט יג), כי כן כתוב: "ומשה ואהרן עשו את כל המופתים" (שמות יא י), והשם עשאם, וסמכם אליהם בעבור שנעשו על ידם. והנה יהיה פירוש "ויאכלו" (בראשית יח ח) כמשמעו. ופירוש "ויאמר: אדני! אם נא מצאתי חן" (בראשית יח ג)איננו קדש, רק הוא כמו "רבותי", על כן פתוח הנו"ן ולא נקמץ כמשפטו. ובספרים שהוא קמוץ, יהיה פירושו "נביא השם". וטעם "בעיניך" (שם), שדיבר מתחילה עם הגדול שבהם ואחר כן עם כולם. ומצאנו שנקרא הנביא "מלאך" בחגי (חגי א ג).
ויש אומרים, כי אברהם ביקש רשות מהשכינה. ויש אומרים שהוא מוקדם ומאוחר, וכן הוא: "וישא" (בראשית יח ב) – וכבר נשא עיניו ועשה כך וכך, ואחר כך נראה אליו השם (כאמור בבראשית יח א) ואמר: "המכסה אני מאברהם" (בראשית יח יז), גם "זעקת סדום" (בראשית יח כ). ואלו ההולכים הגיעו אל סדום, "ואברהם עודנו עומד לפני ה'" (בראשית יח כב). ועל כל פנים, "וה' אמר" (בראשית יח יז), עם אברהם ידבר, או עם המלאכים שיאמרו לו, רק "ויאמר ה' זעקת סדום" (בראשית יח כ) עם אברהם דיבר, ואברהם ניגש ואמר "האף תספה" (בראשית יח כג). ונכנס פסוק "ויפנו משם האנשים" (בראשית יח כב), להודיע כי בעת שבאו אל סדום אז אמר ה' לאברהם "זעקת סדום". וכן "אמור לנער ויעבור לפנינו ויעבור ואתה עמוד כיום" (שמואל א ט כז). ואין לנו צורך לתיקון סופרים (ראו רש"י על בראשית יח כב). והעד, שאמר באחרונה: "אל המקום אשר עמד שם את פני ה'" (בראשית יט כז). והנכון בעיני תמצאנו רמוז בפרשת "ואלה שמות":פסוק יד
פסוק יח
פסוק כ
פסוק כא
פסוק כג
פסוק כד
פסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
פסוק כח
וטעם התשחית בחמשה — בעבור החמשה שיחסרו את הכל. ואחר כן אמר: אולי יחסרון התשיעית מהמספר אשר אמרתי, אם ימצאון שם לא אשחיתם.
וטעם לא אעשה בעבור הארבעים — לא אעשה השחתה. ושלא יאריך חיבר שני החסרונים אחר כן, אם יחסר הרביעית, גם השלישית, גם החצי. ויש אומרים: למה לא הפחית מעשרה? בעבור היות שנים בכל עיר, כי חמש ערים היו. וזה איננו נכון, בעבור שאמר בסדום לבדה. ואף על פי שחכמינו ז"ל העתיקו שאין תפילה בציבור פחות מעשרה, גם זה הפסוק יחזיק ידי אמונתינו:פסוק לג
ואף על פי שהוא כתוב "וישכם אברהם בבקר... וישקף על פני סדום" (בראשית י"ט, כ"ז-כ"ח), אחר צאת השמש היה; כי לא נהפכה סדום בלילה, כי כן העיד הכתוב (בראשית י"ט, כ"ג-כ"ד):
<< · אבן עזרא על בראשית · יח · >>