ביאור:משלי ט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



שני פרקים נוספים בספר משלי מתארים אישה חכמה הקוראת לתלמידים. ראו החכמה קוראת

א חָכְמוֹת אישה חכמה בָּנְתָה בֵיתָהּ בית ספר שבו היא מלמדת את חכמתה, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה הרבה עמודים, לשם נוי

להרחבה
.
ב טָבְחָה טִבְחָהּ שחטה בשר למאכל, מָסְכָה יֵינָהּ מזגה וערבבה כדי לעשות קוקטייל

להרחבה
, אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ.
נערותיה של האישה החכמה משכנעות את הפתיים לבוא לבית הספר
ג שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ, תִקְרָא כדי שתקרא ותכריז באמצעותן, עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת האגפים הגבוהים של העיר.
ד "מִי פֶתִי מתקשה להתמודד עם פיתויים

להרחבה
? יָסֻר הֵנָּה!"
"חֲסַר לֵב? למי חסר מוח?

להרחבה
"
אָמְרָה כל אחת מנערותיה של החכמה, בשם החכמה לּוֹ לכל פתי וחסר-לב שמגיע לסביבתה:
ה "לְכוּ, לַחֲמוּ בְלַחֲמִי אכלו בסעודה שהכנתי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי מהיין שמזגתי!"
ו "עִזְבוּ פְתָאיִם עזבו את חבריכם הפתיים ואת דרך הפתיות

להרחבה
וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ צעדו בדרך שתביא לכם אושר

להרחבה
בְּדֶרֶךְ בִּינָה בדרך אל בית הספר, שם תרכשו בינה.
ז יֹסֵר המנסה להטיף מוסר ע"י איומים ל-

להרחבה
לֵץ אדם הלועג ומזלזל בחכמה

להרחבה
- לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן "זוכה" לבושה וחרפה, כי הלץ מבזה אותו, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע המנסה להוכיח את הרשע ע"י ויכוח ושכנוע

להרחבה
- מוּמוֹ "זוכה" לכך שהרשע מאשים אותו באותה הבעיה בדיוק שהוא מצא ברשע והוכיחו עליה

להרחבה
.
ח אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ, הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ!
ט תֵּן תן דברי חכמה ותוכחה לְחָכָם - וְיֶחְכַּם עוֹד ויבקש ללמוד ולהחכים עוד יותר, הוֹדַע לְצַדִּיק - וְיוֹסֶף לֶקַח לימוד."
{פ}
החכמה מוסרת לתלמידים שהגיעו לבית הספר את השיעור הראשון

עוד על הקשר בין יראת ה' לבין חכמה ובין אהבת ה' לבין בינה. ראו חכמה בינה יראה ואהבה

י "תְּחִלַּת חָכְמָה תנאי מקדים לחכמה - יִרְאַת יְהוָה, וְדַעַת קְדֹשִׁים היכרות קרובה ואהבה אל ה' שהוא אלוהים קדושים

להרחבה
- בִּינָה תנאי מקדים לבינה.
יא כִּי בִי בזכותי, בזכות החכמה יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים.
יב אִם חָכַמְתָּ - חָכַמְתָּ לָּךְ אתה תיהנה מפירות חכמתך, אף אחד לא יוכל לקחת אותם ממך

להרחבה
, וְלַצְתָּ ואם לעגת וזלזלת בלימודים - לְבַדְּךָ תִשָּׂא תסבול מעונש ומחוסר חכמה."
יג אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה משמיעה דברים כובשים ושוטפים

להרחבה
- פְּתַיּוּת משמיעה דברי פיתוי

להרחבה
וּבַל יָדְעָה מָּה ואינה יודעת ללמד שום דבר אמיתי.
יד וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ, עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת במקומות הגבוהים בעיר, כלומר במשרה בכירה.
טו לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ, הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם המנסים להתנהג בדרך טובה וישרה:
טז "מִי פֶתִי? יָסֻר הֵנָּה!"
"וַחֲסַר לֵב?"
וְאָמְרָה לּוֹ:
יז "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ לא הכנתי יין, אבל יש לי מים שגנבתי, והם מתוקים כמו יין

להרחבה
, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם לא הכנתי בשר, אבל יש לי לחם שלקחתי בסתר, והוא נעים למאכל כמו בשר!"
יח וְלֹא יָדַע וההולך אחריה אינו יודע כִּי רְפָאִים מתים שָׁם בביתה של הכסילות, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ המוזמנים ל'סעודתה' של הכסילות, כלומר מנסים ליהנות בלי להתאמץ, מאבדים את חייהם.
{פ}