קטגוריה:משלי ט ג

תקרא - החכמה עצמה, או כל אחת מן הנערות.

1. לפי הפירוש הראשון, הנערות מתבטלות לחלוטין כלפי החכמה, כך שהקריאה של החכמה משתקפת במדוייק בקריאת הנערות;

2. לפי הפירוש השני, כל אחת מהנערות מקבלת חופש לקרוא בעצמה בדרך שלה.

בפרק א ובפרק ח, המורה החכמה יוצאת בעצמה לקרוא לתלמידים. מדוע בפרקנו היא שולחת נערות?

1. הנערות מסמלות את דור ההמשך של מערכת החינוך. אחרי שנים של פעילות עצמאית בשטח, המורה החכמה מתבססת ובונה בית המהווה מוקד לפעילות חינוכית, ובמקביל שולחת את בנותיה להמשיך ולהרחיב את פעילות השטח.

2. המורה החכמה היא גם משל לחֹכמה המופשטת, וכאן הנערות מסמלות את החכמים הגדולים שבכל דור: "החכמה לא תקרא את המסובין בעצמה, רק ע"י נערותיה, כי החכמה לא תבא אל האדם מעצמו, רק צריך לקבלו מפי החכמים והנביאים והמורים, והם הנערות אשר תשלח בכל דור ודור, ועל ידם תקרא על גפי מרומי קרת להזמין אל הסעודה" (מלבי"ם, וכן רמ"ד ואלי).

3. המורה החכמה היא גם משל לחכמת ה' בבריאת העולם, וכאן הנערות מסמלות את המין האנושי כולו: "שלחה נערותיה תקרא זה אדם וחוה, על גפי מרומי קרת שהסיטן הקדוש ברוך הוא וקרא אותן אלהות" (ויקרא רבה יא א).

החכמה קוראת לתלמידים "עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת" והכסילות קוראת לתלמידים "עַל כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת" (בהמשך, פסוק 14). ההבדל בין הפסוקים מלמד שהחכמה היא באופוזיציה, והיא צריכה להתמודד מול הכסילות הנמצאת בשלטון:

1. גף בארמית היא כנף, (דניאל ז ד): "קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה, וְגַפִּין דִּי נְשַׁר לַהּ; חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי מְּרִיטוּ גַפַּיהּ וּנְטִילַת מִן אַרְעָא, וְעַל רַגְלַיִן כֶּאֱנָשׁ הֳקִימַת, וּלְבַב אֱנָשׁ יְהִיב לַהּ...".

גף / אגף עניינו גם אוכף, וכן באוגריתית: גפן - אוכף (אביתר כהן). גם כנף וגם אוכף מסמלים ניידות וחוסר-קביעות: "כעל כנפיים, מושב שאינו קבוע" (רש"י על בבלי עבודה זרה יט א), בניגוד לכסילות היושבת על כיסא קבוע.

2. גף הוא גם אגף, חלק של העיר; כך משמעות המילה כנף בפסוקים נוספים, כמו (ישעיהו יא יב): "וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ", וכן יחזקאל ז2, איוב לז3, איוב לח13.

יש שפירשו שהכוונה לחלקים הגבוהים של העיר (מצודות), אולם לענ"ד מסתבר יותר שהכוונה דווקא לחלקים הנמוכים יותר. העיר נמצאת, כמו רוב הערים העתיקות, בראש גבעה. במרומי הגבעה יושבת המושלת הכסילה. המורה החכמה יושבת מחוץ לעיר, אין לה גישה לראש הגבעה, ולכן היא פועלת על האגפים, המדרונות (ראו ביאור פסוק 14).

3. גף מציין גם בדידות, (שמות כא ג): "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא - בְּגַפּוֹ יֵצֵא; אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא - וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"; רמז לכך שהחכמה נמצאת במיעוט.

ולמרות כל זאת, החכמה לא מתייאשת, היא מגייסת נערות, שליחוֹת נמרצות, ושולחת אותן לקרוא לתלמידים. ההתלהבות ומרץ-הנעורים הן סוד ההצלחה של החכמה, (ישעיהו מ לא): "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים, יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ", ובזכותן היא תנצח, (ישעיהו ל כ): "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ".