ביאור:פתה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פתי = משתכנע בקלות
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פתה
פתי הוא אדם שמתפתה במהירות.
פיתוי משמעו שכנוע אדם לעשות דבר שעלול להזיק לו, למשל:
- (דברים יא טז): "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם, וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר..."
- (שופטים טז ה): "וַיַּעֲלוֹֹֹֹֹּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לָהּ ' פַּתִּי אוֹתוֹ וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחוֹ גָדוֹל וּבַמֶּה נוּכַל לו וַאֲסַרְנֻהוּ לְעַנֹּתוֹ...'"
- (מלכים א כב כ): "וַיֹּאמֶר ה' מִי יְפַתֶּה אֶת אַחְאָב וְיַעַל וְיִפֹּל בְּרָמֹת גִּלְעָד וַיֹּאמֶר זֶה בְּכֹה וְזֶה אֹמֵר בְּכֹה... וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה כֵן"
- ירמיהו כ ז: " "פִּתִּיתַנִי" "ה' וָאֶפָּת, חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל, הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם כֻּלֹּה לֹעֵג לִי" ... "כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגוֹר מִסָּבִיב הַגִּידוּ וְנַגִּידֶנּוּ כֹּל אֱנוֹשׁ שְׁלוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹמִי שֹׁמְרֵי צַלְעִי אוּלַי יְפֻתֶּה וְנוּכְלָה לו וְנִקְחָה נִקְמָתֵנוּ מִמֶּנּוּ" "
- (משלי טז כט): "אִישׁ חָמָס יְפַתֶּה רֵעֵהוּ, וְהוֹלִיכוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב"
- (משלי כה טו): "בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין, וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם"
לפי זה, פתי הוא אדם שקל לשכנע אותו ולהשפיע עליו לעשות דברים המנוגדים לטובתו האישית.
בחינה עצמית - האם אני פתי?
עריכה- האם אני מאמין לכל עצה שנותנים לי? (משלי יד טו): "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרוֹ"( פירוט ), משלי ט ד-טז: "מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, [ו]חֲסַר לֵב [ו]אָמְרָה לּוֹ".
- האם אני מקבל השקפות-עולם שטחיות מאחרים מבלי לבדוק אותן לעומק? (משלי יד יח): "נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת"( פירוט ).
- האם אני בטוח שיהיה טוב ולא רואה שיכול להיות גם רע? האם אני לא לומד מטעויות של אחרים? משלי כב ג, (משלי כז יב): "עָרוּם רָאָה רָעָה נִסְתָּר, פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ"( פירוט ).
- האם אני אוהב להתפתות ולהשתכנע? (משלי א כב): "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי..."
- האם קל לשכנע אותי לגלות סודות שלי או של אחרים? (משלי כ יט): "גולה סוד הולך רכיל, ולפתה שפתיו לא תתערב"( פירוט ).
חינוך הפתיים
עריכהספר משלי קורא לכל אדם, ובפרט למנהיגים, להשקיע בחינוך הפתיים:
אחת המטרות של לימוד התורה, ושל ספר משלי בפרט, היא להחכים את הפתיים:
- (תהלים יט ח): "תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ; עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי"
- (משלי א ד): "לתת לפתאים ערמה, לנער דעת ומזמה"( פירוט )
שני פסוקים מלמדים שאפשר לחנך פתיים גם באופן עקיף:
- (משלי יט כה): "לץ תכה, ופתי יערם; והוכיח לנבון, יבין דעת"( פירוט )
- (משלי כא יא): "בענש לץ, יחכם פתי; ובהשכיל לחכם, יקח דעת"( פירוט )
מכיוון שהפתי מושפע בקלות מאחרים, אפשר לחנך אותו באופן עקיף, בכך שמחנכים את הנערים שבסביבתו - מענישים את הלץ, מוכיחים את הנבון, ומשכילים את החכם (ראו לץ - פתי ).
מקורות ופירושים נוספים
עריכה1. פירשנו ש פתי הוא אדם שקל לפתות אותו; וכן פירשו חז"ל: " "אין פתי אלא לשון פתוי" " ( שמות רבה ג א ) . ויש שהדגישו את המהירות שבה הפתי מתפתה, וקישרו את המילה פתי למילה פתאום: " "פתאום ענין מהירות הוא... ופתאים הם הנמהרים ביותר, שאין להם עיון בדבר ולא עצה כלל, כמו (איוב ה יג) ועצת נפתלים נמהרה" " ( רמב"ן על במדבר יב ד ) . ראו פתאום .
2. פירוש נוסף המובא בדברי חז"ל הוא: " "מהו פתי? - נער, שכן בערביא קורין לנער פתיא." " (שם) .
3. אולם בתקופות מאוחרות יותר השתנתה משמעות המושג, והשתמשו במושג פתי ככינוי לאדם בעל כישורים שכליים מוגבלים, "מפגר": " "הפתיים ביותר, שאינן מכירין דברים הסותרין זה את זה, ולא יבינו ענייני הדבר כדרך שמבינין שאר עם הארץ, וכן המבוהלין והנחפזין בדעתם, והמשתגעים בדעתן ביותר - הרי כל אלו בכלל השוטים..." " (רמב"ם, הלכות עדות ט י; הלכות עדות לה / נשמת אברהם ; ראו פתי בהלכה / אתר ויקישיבה ) . " "האנשים אשר אין דעתם שלימה להשכיל, ויטעה לבם בדברים בתחלת ענינם, יקראו פתאים" " ( רמב"ן על שמות כב טו )
לענ"ד, בלשון המקרא, משמעות זו מתאימה למושג חסר לב, שהוא אדם שחסרה לו היכולת לחשוב . פתי יכול להיות אדם בעל כישורים שכליים נורמליים לחלוטין מבחינה רפואית (בשמות רבה, שהובא למעלה, ה"פתי" הוא משה רבנו!) , אלא שהוא מתקשה לשלוט ברגשותיו וביצריו ולכן מתפתה בקלות, כפי שפירשתי למעלה.
דוגמאות נוספות לשינויי משמעות ראו במאמר לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן .
פסוקים נוספים
עריכהפתי
עריכה- (משלי א לב): "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם"
- (משלי ז ז): "וָאֵרֶא בַפְּתָאיִם, אָבִינָה בַבָּנִים; נַעַר חֲסַר לֵב"
- (משלי ט ו): "עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ, וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה"
- (משלי ט יג): "אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה, פְּתַיּוּת וּבַל יָדְעָה מָּה"
- (יחזקאל מה כ): "וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי, וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת": "איש שוגה" טימא את הבית מתוך טעות מחשבתית; "פתי" טימא את הבית מתוך פיתוי ועצלות.
- (תהלים קטז ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה', דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ"
- (תהלים קיט קל): "פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר, מֵבִין פְּתָיִים"
- איוב ה ב: " "כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג כָּעַשׂ, וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה." "אני רָאִיתִי אֱוִיל מַשְׁרִישׁ, וָאֶקּוֹב נָוֵהוּ פִתְאֹם" "
פיתוי
עריכה- (משלי כד כח): "אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ"
- (שמות כב טו): "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה"
- (שופטים יד טו): "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאֶתֶם לָנוּ הֲלֹא"
- (יחזקאל יד ט): "וְהַנָּבִיא כִי יְפֻתֶּה וְדִבֶּר דָּבָר אֲנִי ידוד פִּתֵּיתִי אֵת הַנָּבִיא הַהוּא וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עָלָיו וְהִשְׁמַדְתִּיו מִתּוֹךְ עַמִּי יִשְׂרָאֵל"
- (הושע ב טז): "לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ"
- (איוב לא ט): "אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה וְעַל פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי"
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פתי - משתכנע בקלות
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/pti