קטגוריה:משלי ט טו
לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לִקְרֹא לְעֹבְרֵי דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לִקְרֹ֥א לְעֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ
הַֽ֝מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לִ/קְרֹ֥א לְ/עֹֽבְרֵי־דָ֑רֶךְ הַֽ֝/מְיַשְּׁרִ֗ים אֹֽרְחוֹתָֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג (כל הפרק)
"לקרא". ושם קרת לעוברי דרך המישרי' אורחותם בדרכי העיון:
מלבי"ם (כל הפרק)
"לקרא לעוברי דרך", את אלה שלא הגיעו עדיין אל עיר, רק הולכים בדרך, ר"ל שעדיין לא תקנו מדותיהם ולא התישבו בדעתם, והם עוברים בדרכי הנפש "המישרים אורחותם", שרוצים לישר אורחותם אל היושר והשיווי, כי כל אדם רוצה לישר ארחו, ונפש האדם ישרה היא בטבעה אם לא תתעהו הכסילות וציורים הרעים והתאות מני דרך, (ודרך הוא הדרך הגדול והארחות הם המסתעפות, כי הטעות והספק יהיה בארחות הפרטיים שבם ילכדוהו האורבים ויעוותוהו):
ביאור המילות
"דרך, ארחותם". הבדלם למעלה (א' י"ג):
תרגום מצודות: - לקרוא להעוברים שם דרך מהלכם, ההולכים באורח מישור בדרכי ה'.
והיא ענין מליצה, לומר שהנפש המתאווה תסית לעבירה, ומראָה ערבוּת ותענוּג העבירה.
תרגום ויקיטקסט: - כדי לקרוא לעוברי-דרך, ההולכים בקו ישר ועוברים במקרה דרך ביתה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט טו.
דקויות
מדוע כסילות קוראת דווקא למיישרים אורחותם?
1. באופן מילולי, הכוונה לאנשים שהולכים בקו ישר, הקו הקצר ביותר בין שתי נקודות. הם רוצים לקצר את הדרך, ולכן עוברים במקרה ליד ביתה של הכסילות. והעניין, שאשת כסילות אינה מתאמצת במיוחד אלא רק יושבת על פתח ביתה וקוראת לאנשים שעוברים שם במקרה.
2. אולם ברוב ספר משלי, השורש ישר בא במשמעות מוסרית, והכוונה כאן לאנשים המתנהגים על-פי כללי היושר. בניגוד לנער חסר-הלב ההולך ליד ביתה של אשה זונה (ראו משלי ז8-9), האנשים בפרק ט מיישרים אורחותם ומתרחקים מזנות, ולכן הכסילות מציעה להם פיתוי "קל" יותר - דברי פתיות והבל. זו האסטרטגיה של הכסילות: "אם הם לא חוטאים - לפחות שיבטלו את זמנם, העיקר שלא יעסקו בחכמה" (ע"פ רמ"ד ואלי).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ט טו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.