ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תענית/פרק ראשון

פרק ראשון – מאימתי מזכירין

כולל שיעורי שמע

ירושלמי מאיר תענית א

^[דף א עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה א

מתני': מאימתי מזכירין גבורות גשמים °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר ^א_אמיום טוב הראשון של חג ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר מיום טוב האחרון אמר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אף הוא אינו אומר אלא משבח את הקדוש ברוך הוא על שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו אם כן לעולם יהא מזכיר
גמ’: תנן מאימתי מזכירין גבורות גשמים °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר מיום טוב הראשון של חג טעמיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס על ידי שארבעת מינין הללו גדילים על המים לפיכן הן באין פרקליטין למים כיוון שבחג נידונים על המים ולכן גם מזכירים שיבחו של הקדוש ברוך הוא דבר אחר בשעה שהעבד משמש את רבו כל צורכו הוא תובע פרסו ממנו כך כאשר אנחנו עטופים במצוות סוכה וארבעת המינים אנחנו מבקשים על המים אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה והלא משעה שהעבד משמש את רבו כל צורכו ורוח רבו נוחה הימינו וזה רק בסוף החג הוא תובע פרנסתו ממנו דבר אחר אין העבד תובע פרסו אלא סמוך לפרסו כשהוא זקוק לכך ולא קדם תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר משעת נטילת לולב °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה אומר משעת הניחו על דעתיה דהדין בתרייא היא דעתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס קדמייתא במשנה היא דעתיה אחרייתא בברייתא מחלפא שיטתיה ד {{תנא-ירו"מ רבי יהושע|האם רבי יהושוע חזר בו}} תמן במשנה הוא אמר מיום טוב האחרון שהוא שמיני עצרת והכא הוא אמר מעת הניחו ביום השביעי בבקר אמר רבי מנא° בן יונה משעת הניחו הכוונה סוף היום השביעי ולא תחילתו שכל היום כשר ללולב ויזכיר מבערב לית כל עמא תמן ויזכיר בשחרית



^[דף א עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

מי שלא התפלל בציבור בלילה וישמע שמזכירים בבקר אף הוא סבור שמא הזכירו מבערב והוא הוי מדכר בשנה אחרת בערב מכיון דהוא חמי לון דלא מדכרין בקדמיתא ומדכרין באחריתא רואה שאינם מזכירים בשחרית ומזכירים במוסף אף הוא יודע שלא הזכירו מבערב אמררבי חייה בר מרייא° הכין הוה רבי יונה° אביך הוי בה שאף הוא אמר סברא זו אמר רבי חגיי° בשם רבי פדת° ^א_באסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור אמר רבי סימון° בשם רבי יהושע בן לוי° וכי בשליח ציבור הדבר תלוי אמררבי מנא° בן יונה קומי רבי חגי° מה ופליג אמר לו לא דא דאת אמר וכי בשליח ציבור הדבר תלוי שמשמע שהוא סובר שיחיד אם רצה מזכיר אף קדם שליח ציבור במוריד הטל ודא דאת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור בגשם אם הציבור ^א_גקמון לצלותא לתפילה דמוסף אף אם שליח ציבור לא הכריז הרי זה כמי שהזכיר שליח ציבור ואף היחיד יכול להזכיר ולמה מזכירים בתחית המתים שכשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם רבי חייה בר אבא° שמע לן מן הדא דכתיב (הושע ו ב ג) יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבא כגשם לנו כתיב (מלכים א י"ז, א') ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד אל אחאב חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי רבי ברכיה° הכהן אמר רבי יוסה° אסי ורבנין חד אמר בין על הטל בין על המטר נשמע לו וחורנה אמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מאן דאמר על המטר נשמע לו ועל הטל לא נשמע לו מן הדין קרייא דכתיב (מלכים א י"ח, א') לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה ולא הוזכר טל מאן דאמרן על הטל בין על המטר נשמע לו איכן הותר נדרו של טל אמררבי תנחום אדרעיא° סברין מימר נדר שהותר מכללו הותר כולו אית דבעי מימר בבנה של צרפית דכתיב (מלכים א י"ז, כ') ויקרא אל ה' ויאמר ה' אלקיי הגם אל האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה אמררבי יהודה בר פזי° משל לאחד שגנב נרתיקו של רופא עם כשהוא יוצא נפצע בנו חזר אצלו ואמר לו אדוני הרופא רפא את בני אמר לו לך והחזר את הנרתיק שכל מיני רפואות נתונין בו ואני מרפא את בנך כך אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

1 א_א מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף א':

 [ע"ב] 
 

2 א_ב טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ב':

3 א_ג טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ב':

ירושלמי מאיר תענית ב

^[דף ב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
לך והתר נדרו של טל שאין המתים חיים אלא בטללים ואני מחיה בנה של צרפית ומניין שאין המתים חיים אלא בטללים שנאמר (ישעיהו כו יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל מהו וארץ רפאים תפיל אמררבי תנחום אדרעייא° כתרגומו וארעא תפקידה תפלט הארץ תפלוט את המתים שמפקדים אצלה אמר רבי יעקב דכפר חנן° בשם רבי שמעון בן לקיש° בשעה שעשה אברהם זקינם את רצוני נשבעתי לו שאיני מזיז טל מבניו לעולם מה טעמא דכתיב (תהלים ק"י, ד') נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם וכתיב תמן בפסוק הקודם (תהלים ק"י, ג') לך טל ילדתך אמררבי יודה בר פזי° בדייתיקי במתנה גמורה שיוכל להוריש לבניו נתתיו לאביהם דכתיב (בראשית תולדות כז כח) ויתן לך האלהים מטל השמים וגו' אמררבי שמואל בר נחמן° בשעה שישראל באין לידי עבירות ומעשים רעים הגשמים נעצרין והן מביאין להן זקן אחד כגון °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם ומיד הגשמים יורדין אבל הטל אינו יורד בשביל בריה מה טעמא דכתיב (מיכה ה', ו') אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם אמר רבי זעירה° בשם רבי חנינה° ^א_דהיה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו ^א_הבטל והזכיר של גשם מחזירין אותו קא סלקא דעתין מפני שלא הזכיר טל והא תני בטל וברוחות ^א_ולא חייבו חכמים להזכיר אם רצה להזכיר מזכיר אז למה אם לא אמר מוריד הטל אלא מוריד הגשם חוזר לא דמי ההוא דמיקל להיא דלא מצלי ולא מיקל לא מתפלל ולא מקלל איתמר היה עומד בגשם והזכיר של טל אין מחזירין אותו והא תני ^א_זאם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו בהוא דלא אדכר לא טל ולא מטר אבל אם הזכיר טל אין מחזירים אותו אמר רבי זעירה° בשם רב חונה° לא שאל בברכת השנים אומרה בשומע תפילה ודכוותה אם לא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים אומרה בשומע תפילה דכשם שיכול לבקש על הגשם בשומע תפילה כך יכול להזכיר משיב הרוח בשומע תפילה דמה אם שאלה שהיא מדוחק אומרה בשומע תפילה אזכרה שהוא מריוח לא כל שכן והא תני לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו ולמה מחזירים אותו הרי יכול להזכיר בשומע תפילה אמר רבי אבמרי אחוי דרבי יוסי° בשלא אמרה גם בשומע תפלה להיכן הוא חוזר



^[דף ב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ייבא כיי דאמר רבי שמעון ברבי אבא° בשם רבי יוחנן° בר נפחא בראש חדש אם עקר את רגליו חוזר לתחילה ואם לאו חוזר לעבודה אף הכא ^א_ח אם עקר את רגליו חוזרלתחילה ואם לאו חוזר לשומע תפלה בנינוה צרכון מיעבד תענית בתר פיסחא שהיו זקוקים לגשם אתון שיילון ל°רבי רבי יהודה הנשיא אם יכולים להתענות ולהתפלל על הגשם אמר לון °רבי רבי יהודה הנשיא לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטבעה של תפילה ולא תבקשו גשם בברכת השנים היכן הוא אומרה רבי ירמיה° סבר מימר ^א_טאומרה בשומע תפילה אמר ליה רבי יוסי° בר זבידא לא כן אמר רבי זעירא° בשם רב חונה° אם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו לשומע תפילה דווקא בדיעבד אומרה בשומע תפילה הא בתחילה לא אומרה בשומע תפילה והרי אמר לון °רבי רבי יהודה הנשיא לכו ועשו ובלבד שלא תשנו מטביעה של תפילה על דעתיה דרבי יוסי° בר זבידא היכן הוא אומרה שהרי גם בברכת השנים לא יכלו לאומרה אלא אומרה בשש ברכות שהוא מוסיף בתענית עד כדון ציבור שיש לו שש יחיד שאין לו שש מאי אמר °רבי חיננא רבי חיננא לא כן אמר רבי זעירא° בשם רב חונה° ^א_ייחיד שואל צרכיו בשומע תפילה ואילו צרכיו הן תני נתפלל ואינו יודע מה הזכיר אמררבי יוחנן° בר נפחא ^א_יאכל שלושים יום חזקה מה שהוא למוד הזכיר מיכן והילך מה שצריך הזכיר אמר רבי אבא° בשם רבי חונה° ב' ימים טובים של גליות מזכיר משיב הרוח במוסף של יום טוב ראשון ומפסיק במנחה ערבית ושחרית וחוזר ומזכיר במוסף של יום טוב שני תנן בג' במרחשון שואלין את הגשמים °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אומר בז' בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת °חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בגולה לא נהגו כן ^א_יבאלא עד ששים יום בתקופה שמואל° בר אבא בר אבא אמר הלכה כ°חנניה בן אחי רבי יהושע חנניה בן אחי רבי יהושע ותני כן במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ הכל לפי הזמן הכל לפי המאורע הדא דתאמר שאין מזכירים אלא בזמן בגשם אבל בטל אם רצה להזכיר כל ימות השנה מזכיר תנן אמר°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה הואיל ואין הגשמים סימן ברכה בחג למה הוא מזכיר אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אף הוא אינו שואל אלא אומר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו דבעונתן הן חביבין כתחיית המתים וכשם תחיית המתים מזכיר כל השנה כולה ואינה אלא בזמנה כך מזכירים גבורות גשמים כל השנה ואינן אלא בזמנן אמררבי יוסה° אסי ותמיה אנא היך רבנן מדמיי ירידת גשמים לתחיית המתים והא לא דמייא דהא בעי בר נשא ייחון מיתייא כל אימת ולכן יכול להזכיר תמיד ולא בעי בר נשא ייחות מטרא כל אימת אין אדם רוצה שירד גשם כל השנה אלא רק בחורף ולמה יזכיר כשאינו רוצה בהם משמע של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס יש זמן קבוע לתחית המתים ואילו לדעת °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה תחית המתים יכולה להתרחש בכל רגע מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר האם רבי אליעזר חזר בו

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

4 א_ד מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ה':

5 א_ה מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ד':

6 א_ו טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ג':

7 א_ז מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ה':

 [ע"ב] 
 

8 א_ח מיי' פ"י מהל' תפילה הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תכ"ב סעיף א':

9 א_ט מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף ב':

10 א_י מיי' פ"ו מהל' תפילה הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' קי"ט סעיף א':

11 א_יא טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף ח':

12 א_יב מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א':

ירושלמי מאיר תענית ג

^[דף ג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מחלפה שיטתיה ד {{תנא-ירו"מ רבי יהושע|האם רבי יהושוע חזר בו}} דאיתפלגון °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם שנאמר (ישעיהו ל טו) בשובה ונחת תושעון משמע שאין זמן מוגדר לגאולה והכל תלוי בתשובה אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה ^א_יגאינן נגאלין לעולם אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין מאי טעמא דכתיב (ירמיהו ל ז) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה והא כתיב (ישעיהו נ"ב, ג') חנם נמכרתם בגלות מצרים שהיתה ללא חטא ולא בכסף תגאלו שהגאולה האחרונה תהיה אף ללא מצוות או תשובה (ע”פ המהר”ל)מה עבד לה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס לא בכסף הכוונה לא בזכות אבות אלא בתשובה שהצדיקים נקראו כסף כמה דאת אמר (משלי ז', כ') צרור הכסף לקח בידו וגו' הכוונה לצדיקים שהסתלקו מהעולם אמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה והא כתיב (ישעיהו ס כב) אני ה' בעתה אחישנה משמע שיש עת שבו חייבים להגאל מה עבד לה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס בעתה אין הכוונה זמן קבועה אלא בזמן שיעשו תשובה כמה דאת אמר (דברים עקב י יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה אותו אמר רבי אחא° בשם רבי יהושוע בן לוי° אם זכיתם אחישנה ואם לאו בעתה כיון שאמר לו °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה בן חנניה והא כתיב (דניאל י"ב, ז') וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה משמע שיש זמן סופי לגאולה גם ללא תשובה איסתלק °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה מתוך הקץ הדא הוא דכתיב (שמות שמות ב כג) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים מן העבדה וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב וירא אלקים את בני ישראל וידע אלקים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו זה מתוך צרה וישמע אלהים את נאקתם זה מתוך צווחה ויזכור אלהים את בריתו זה מתוך זכות אבות וירא אלהים את בני ישראל זה מתוך תשובה וידע אלהים זה מתוך הקץ וכן הוא אומר בגאולה אחרונה (דברים ואתחנן ד ל) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבתה עד ה' אלוקיך ושמעתה בקולו כי אל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם בצר לך זה מתוך צרה ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבתה עד ה' אלוקיך זה מתוך תשובה כי קל רחום ה' אלהיך זה מתוך רחמים לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך זה מתוך זכות אבות וכן הוא אומר (תהלים ק"ו, מ"ד) וירא בצר להם בשמעו את רנתם ויזכור להם בריתו וינחם כרב חסדיו ויתן אותם לרחמים וירא בצר להם זה מתוך צרה בשמעו את רנתם זה מתוך צווחה ויזכור להם בריתו זה מתוך זכות אבות וינחם כרב חסדיו זה מתוך תשובה ויתן אותם לרחמים זה מתוך רחמים חד בר נש הוה איחטא בלישניה שדיבר לשון הרע אתא לגבי רבי יוחנן° בר נפחא ושלחיה גבי רבי חנינה° אמר לו איזיל תהי בך ולעי באורייתא תתחרט ותעמול בתורה דכתיב (משלי ט"ו, ד') מרפא לשון עץ חיים אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו° בספרו של °רבי מאיר רבי מאיר מצאו כתוב בהערה על הפסוק (ישעיהו כ"א, י"א) משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שומר מה מליל משא דומה משא רומי אלי קרא משעיר אמר רבי יוחנן° בר נפחא אלי קורא מפני שעיר עם ישראל זועק אלי מפני מה שעשו להם בני שעיר אמר רבי שמעון בן לקיש° אלי קורא הקדוש ברוך הוא מאיכן נזדווג לי משעיר שאף השכינה גלתה עם ישראל אמר רבי יהושע בן לוי° אם יאמר לך אדם איכן הוא אלהיך הרי אתם בגלות אמור לו בכרך הגדול שבאדום שגם שכינה גלתה עימנו מה טעמא דכתיב אלי קורא משעיר תני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי בכל מקום שגלו ישראל גלת השכינה עמהן גלו למצרים וגלת השכינה עמהן מה טעמא כדכתיב (שמואל א ב כז) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה גלו לבבל וגלת שכינה עמהן מה טעמא דכתיב (ישעיהו מג יד) למענכם שלחתי בבלה גלו למדי וגלת השכינה עמהן מה טעמא דכתיב (ירמיהו מ"ט, ל"ח) ושמתי כסאי בעילם ואין עילם אלא מדי כמה דאת אמר (דניאל ח', ב') ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה גלו ליון וגלת השכינה עמהן מה טעמא דכתיב (זכריה ט', י"ג) ועוררתי בניך ציון על בניך יון וכ”ו וה’ עליהם יראה גלו לרומי וגלת השכינה עמהן



^[דף ג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
מה טעמא דכתיב (ישעיהו כ"א, י"א) אלי קורא משעיר שומר מה מלילה אמרו ישראל לישעיה רבינו ישעיה מה יוצא לנו מתוך הלילה הזה אמר להן המתינו לי עד שנשאל כיון ששאל חזר אצלן אמרו לו שומר מה מליל מה מילל שומר העולמים אמר להן (ישעיהו כ"א, י"ב) אמר שומר אתא בקר וגם לילה אמרו לו וגם לילה תהיה חס וחלילה עוד גלות אמר להן לא כשאתם סבורים אלא בוקר לצדיקים ולילה לרשעים בוקר לישראל ולילה לעובדי כוכבים ומזלות אמרין ליה אימת אמר לון אימת דאתון בעיי הוא בעי מתי שתרצו הקב"ה רוצה שנאמר אם תבעיון בעיו אמרו לו מי מעכב אמר להן תשובה שנאמר שובו אתיו אמר רבי אחא° בשם רבי תנחום בי רבי חייה° אילו ישראל עושין תשובה יום אחד מיד היה בן דוד בא מאי טעמא דכתיב (תהלים צ"ה, ז') היום אם בקולו תשמעו אמררבי לוי° אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקנה מיד היה בן דוד בא מאי טעמא דכתיב (שמות בשלח טז כה) ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וגומר די היה לכתוב חד יום וחזר וכתב היום מיותר ועליו רמז דוד היום אם בקולו ואומר (ישעיהול טו) בשובה ונחת תושעון בשובה ונייח תתפרקון בשמירת יום מנוחה תגאלו

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ב

מתני’:

אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר ^א_ידהעובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון במוסף מזכיר והראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר עד אימתי שואלין °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר ^א_טועד שיעבור הפסח °רבי מאיר רבי מאיר אומר עד שיצא ניסן שנאמר (יואל ב', כ"ג) ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון משמע שאף ניסן זמן גשמים
גמ’: תנן עד אימתי שואלין °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר עד שיעבור הפסח אמר רבי יוחנן° בר נפחא הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר משום °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אמר רבי אבון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר ברישא שהעובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון במוסף מזכיר והראשון אינו מזכיר ביום טוב הראשון של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר זה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם מחלפה שיטתיה ד {{תנא-ירו"מ רבי יודה|האם רבי יהודה חזר בו}} תמן הוא אמר העובר לפני התיבה ביום טוב ראשון של פסח ראשוןן מזכיר אחרון אינו מזכיר והכא הוא אמר הכין ששואל עד שיעבור הפסח חדא בשם עצמו וחדא בשם °רבי יודה בן בתירה רבי יודה בן בתירה מן מה דאמר רבי יוחנן° בר נפחא הלכה כ°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי שאמר משם °רבי יודה בן בתירה רבי יודה בן בתירה ואמר רבי אבון° בשם רבי יוחנן° בר נפחא טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי עצמו כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם הדא אמרה קדמייתא בשם גרמיה שאז יוצאים המועדות בטל ותינייתא עד שיעבור הפסח בשם °רבי יודה בן בתירה רבי יודה בן בתירה בעון קומוי אולי נימר ששניהם דעת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי ולא קשיא כאן להזכיר מזכיר רק עד מוסף של יום טוב ראשון של פסח כאן לשאלה שואל עד שיעבור הפסח אמר לון הלכה מקום

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

13 א_יג מיי' פ"ז מהל' תפילה הלכה ה':

 [ע"ב] 
 

14 א_יד מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ד סעיף א':

15 א_טו מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א':

ירושלמי מאיר תענית ד

^[דף ד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
שמזכירין שואלין אמר רבי יוסה° אסי לרבי חנייה אחוי דרב הושעיה° נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותיה זכור אתה כשהיינו עומדין לפני חנותו דרב הושעיה° חביבך עבררבי זעירה° ושאלנן ליה ואמר עוד אנא היא צריכה לי גם לדידי קמיבעיא לי עבר רבי יסא° אסי ושאלנן ליה ואמר עוד אנא היא צריכא לי ובסופה אתמציית ליה לחצתה אותו לענות ואמר לא שנייא הלכה מקום שמזכירין שואלין רבי חייה בר אבא° אתא מן צור ואמר מן שמיה דרבי יוחנן° בר נפחא הלכה מקום שמזכירין שואלין רבי אחא° דרש בבית מדרשא רבי ירמיה° דרש בכנישתא דבולי הלכה מקום שמזכירין שואלין והא תנינן בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים אמררבי תנחום בר חייה° בשעת המקדש שאני שדאגו לעולי רגלים שיספיקו לחזור לביתם תני אמר°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לי"ב חדש אבל לעתיד לבא התבואה עושה לחדש אחד והאילן עושה לשני חדשים מה טעמא דכתיב (יחזקאל מ"ז, י"ב) לחדשיו יבכר מיעוט רבים שנים וכמו שהפירות יגדלו בחדשים שזה שישית מזמן גידולם כיום כך תבואה תגדל בחדש שזה שישית מזמן גידולה כעת °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא בן חלפתא אומר לפי שבעולם הזה התבואה עושה לששה חדשים והאילן עושה לשנים עשר חדש אבל לעתיד לבא התבואה עושה לט"ו יום והאילן עושה לחדש אחד שכן מצאנו שעשת התבואה בימי יואל לחמשה עשר יום וקרב העומר ממנה מה טעמא שנאמר (יואל ב', כ"ג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון והביאו ממנו עומר בט”ו מה מקיים °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי לחדשיו יבכר שמשמע בכמה חדשים והרי הוא אמר בחדש אחד בכל חדש וחדש יהא מבכר

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ג

מתני’: בג' במרחשון שואלין את הגשמים °רבן גמליאל רבן גמליאל דיבנה אומר ^א_טזבז' בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת
גמ’: תנן בג' במרחשון שואלין את הגשמים מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר דתני אי זהו זמנה של רביעה °רבי מאיר רבי מאיר אומר הבכירה בשלשה והבינונית בשבעה והאפילה בשבעה עשר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר הבכירה בשבעה ^א_יזוהבינונית בשבעה עשר והאפילה בעשרים ושלשה °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא אומר הבכירה בי"ז והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות אלא בראש חדש כסליו אמררבי אבמרי אחוי דרבי יוסי° הכל מודים בשבעה עשר שהוא אחד מזמני רביעה שהיא זמן כוכב כימא לשקע שבו ירד מבול לעולם מה טעמא דכתיב (בראשית נח ז יא) ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה רבי אבא בר זמינא° ורבי אלעזר° בן פדת אמרו בשם רבי הושעיה° הלכה כמי שהוא אומר בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים ולמה לא אמר הלכה כ°רבי מאיר רבי מאיר כיוון דאית תניי תני ומחליף ששונה את המשנה ומחליף בין התנאים וכמה גשמים ירדו ויהא אדם צריך לברך אמר רבי חייא° רבה בר אבא בר אחא בר סלא מכפרי בשם רבי יוחנן° בר נפחא בתחילה היינו בזמן רביעה ראשונה כדי רביעה ובסוף כדי שיודחו פניהרבי ינאי° הכהן אמר בשם רבי ישמעאל° שאמר בשם רבי שמעון בן לקיש° בתחילה כדי רביעה ולבסוף כדי שתשרה תמחה המגופה ויש מגופה נשרית אלא רואין אותה כאלו היא שרויה יש אומרים שהמגופה הייתה נשרת אם לא היו שורפים אותה באש ויש אומרים שהאדמה תהיה לחה עד שראויה להכין מגופה בלי להוסיף מים רבי יוסי° בר זבידא אמר בשם רב יהודה° נשיאה ורבי יונה° ורב יהודה° נשיאה אמרו בשם שמואל° בר אבא בר אבא בתחילה כדי רביעה ולבסוף אפילו כל שהוא רבי יוסה° אמר בשם רבי זעירה° לא לברכה נאמרה אלא להפסק תענית נאמרה



^[דף ד עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

חזקיה° ורבי נחום° ורב אדא בר איכומה° הוון יתבין אמר רבי נחום° לרב אדא בר איכומא° לא מסתברא לברכה נאמרה אמר לו אין אמר חזקיה° לרב אדא בר איכומה° לא מסתברא להפסיק תענית נאמר אמר ליה אין אמר ליה למה אמרת ליה הכין אמר ליה כשיטת רבו אמרתי לו אמר רבי מנא° בן יונה לחזקיה° מני רביה של רבי נחום° אמר ליה רבי זעירא° אמר ליה והא אנן אמרינן דאמר רבי יוסה° אסי בשם רבי זעירה° להפסק תענית נאמרהרבי יהודה בר יחזקאל° אמר הכין הוה יחזקאל° אבא ^א_יחמברך על ירידת גשמים יתגדל יתקדש יתברך ויתרומם שמך מלכינו על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו שאתה ממניען זו מזו שלא יפגשו כדכתיב (איוב ל"ו, כ"ז) כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו כמה דאת אמר (ויקרא בחקותי כז יח) ונגרע מערכך אמררבי יודן אבוי דרבי מתנה° ולא עוד אלא שהוא מורידן במידה שנאמר (איוב כ"ח, כ"ה) ומים תכן במדה רבי יוסה בר יעקב° סלק מבקרה הלך לבקר לרבי יודן מיגדליא° עד דהוא תמן נחת מיטרא ושמע קליה אמר אלף אלפים וריבי ריבוון חייבין להודות לשמך מלכנו על כל טיפה וטיפה שאתה מוריד לנו שאתה גומל טובה לחייבים אמר ליה הדא מנא לך אמר ליה הכין היה רבי סימון° רבי מברך על ירידת גשמים וכמה גשמים ירדו ויהא בהם כדי רביעה מלא כלי מחזיק שלשה טפחים דברי °רבי מאיר רבי מאיר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי אומר ^א_יטבתחילה טפח ובשנייה טפחיים ובשלישית שלשה טפחים תני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר אין לך טפח שהוא יורד מלמעלן שאין הארץ מעלה טפחיים כנגדו מאי טעמא דכתיב (תהלים מ"ב, ח') תהום אל תהום קורא לקול צנוריך ואמר רבי לוי° המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות מה טעמא דכתיב (ישעיהו מ"ה, ח') תפתח ארץ ויפרו ישע תפתח ארץ כנקיבה הזאת שהיא פותחת לפני הזכר (ישעיהו מ"ה, ח') ויפרו ישע זו פריה ורביה (ישעיהו מ"ה, ח') וצדקה תצמיח יחד זו ירידת הגשמים (ישעיהו מ"ה, ח') כי אני ה' בראתיו לכך בראתיו לתיקונו וליישובו של עולם רבי אחא° תנא לה בשם °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ולמה נקרא שמה רביעה שהיא רובעת את הארץ רבי חנינא בר יקא° אמר בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שורשי חיטה בוקעין בארץ חמשים אמה שורשי תאינה רכים בוקעין בצור תני °רבי ישמעאל בן אלעזר רבי ישמעאל בן אלעזר אומר אין הארץ שותה אלא לפי חיסומה המעטפת של הארץ אם כן מה יעשה שורשי חרוב שהם עמוקים מה יעשו שורשי שקמה אמר רבי חנינה° אחת לשלשים יום התהום עולה ומשקה אותם ומה טעמא כדכתיב (ישעיהו כז ג) אני ה' נוצרה לרגעים אשקנה תני אם היתה השנה הקדמת חסירה שעשו בה יותר חדשים חסרים מאשר מלאים נותנין לה חסרונה ולא שואלים בז’ אלא מוסיפים את הימים החסרים ואם לאו הולכין אחר סידרה ושואלים בז’ בחשוון דברי °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל °רבי רבי יהודה הנשיא אומר לעולם הולכין אחר סידרה ושואלים בז’ חשוון

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

16 א_טז מיי' פ"ב מהל' תפילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע או"ח סי' קי"ז סעיף א':

17 א_יז מיי' פ"י מהל' נדרים הלכה י"א, מיי' פ"א מהל' מתנות עניים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' ר"כ סעיף י"ח:

 [ע"ב] 
 

18 א_יח מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' רכ"א סעיף ב':

19 א_יט מיי' פ"ד מהל' תעניות הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף י"א:

ירושלמי מאיר תענית ה

^[דף ה עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
אם היתה השנה הקדמת מעוברת הולכין אחר עיבורה ושואלים מוקדם יותר שהעונות הולכים תמיד על פי ימי החמה והתקופה מחלפא שיטתיה ד {{תנא-ירו"מ רבי|האם רבי חזר בו}} תמן הוא אמר לעולם הולכין אחר סידרה ושואלים בז’ חשוון והכא הוא אמר אחר עיבורה ואם השנה הקדמת הייתה מעוברת מקדימים לבקש חדש קדם רבי זירא° רבי יסא° אסי ורבי שמואל בר רב יצחק° מטו בה בשם רבי יוחנן° בר נפחא לדעת °רבי רבי יהודה הנשיא להתחיל לבקש הולכים אחר עיבורה ואם הייתה השנה הקדמת מעוברת מקדימים לשאול בחדש ומה שאמר °רבי רבי יהודה הנשיא שלעולם הולכים אחר סידרה לבסוף נצרכה הכוונה להפסק תענית שלעולם אינו מפסיק עד שיצא ניסן

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ד

מתני’: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים ^א_כהתחילו היחידים מתענין אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה
גמ’: תנן הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים התחילו היחידים מתענין מי אלו הם היחידים אלו שהן מתמנין פרנסין על הציבור וכי מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור הוא מתפלל ונענה אלא מכיון שהוא מתמנה פרנס על הציבור ונמצא נאמן על הציבור כדיי הוא מצלייא ומתענייא ראוי הוא שיתפלל ויענה חד בר נש הוה מפיק מעשרוי כתיקנן וכשעשו תענית על הגשמים אמר לו רבי מנא° בן יונה קום אמור (דברים כי תבא כו יג) בערתי הקדש מן הבית אולי זה יזכיר את ההקפדה שלך על המעשרות ובזכותך ירדו גשמים חד בר נש אתא גבי חד מן קריבוי דרבי יניי° אמר לו רבי זכה עמי פרנס אותי אמר לו ולא הוה לאביך פריטין להשאיר לך בירושה אמר לו לא אמר לו גבי אצלי אינון מופקדין ואני אתן לך אותם אמר לו שמעית עליהון דאינון סרקין מגזל ואיני רוצה להנות מהם אמר לו כדיי את מצלייא ומתענייא ראוי אתה שיתפלל ויענה איתחמי לרבנן פלן חמרא יצלי ומיטרא נחת נראה לחכמים בחלום פלוני מנהיג החמרים יתפלל וירד המטר שלחין רבנן ואייתוניה והביאו אותו אמרון ליה מה אומנך אמר לון חמר אנא אמרין ליה ומה טיבו עבדת אמר לון חד זמן אוגרת חמרי לחדא איתתה פעם אחת השכרתי חמורי לאשה אחת והוות בכייה גו איסרטה והיתה בוכה בדרך ואמרית לה מה ליך אמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש ואנא בעייא מיחמי מה מיעבד ומפניניה חשבה לעסוק בעברה כדי לשחרר את בעלה וזבנית חמרי ויהבית לך טימיתיה ואמרית לה הא ליך פניי בעליך ולא תחטיי ומכרתי חמורי ונתתי לה הדמים ואמרתי לה הא לך מעות ופדה בעלך ולא תחטא בזנות אמרין ליה כדיי את מצלייא ומתענייא ראוי אתה שתתפלל ותענה איתחמי לרבי אבהו פנטקקה יצלי ואתי מיטרא צלי ונחית מיטרא נראה לרבי אבהו בחלום אדם ששמו פנטקקא יתפלל ויבא המטר התפלל וירד גשם שלח רבי אבהו° ואייתיה אמר לו מה אומנך אמר לו חמש עבירן ההוא גוברא עביד בכל יום מוגר זנייתה משכיר זונות משפר



^[דף ה עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

תייטרון מעיל מניהון לבני מכבס בגדיהם מטפח ומרקד קדמיהון ומקיש בבבויא מנגן קדמיהון אמר לו ומה טיבו עבדת אמר לו חד זמן הוה ההוא גברא על עצמו אמר משפר תייטרון אתא חדא איתא וקמת לה חורי עמודא בכייה ואמרית ליה מה ליך ואמרה לי בעלה דההיא איתתא חביש ואנא בעיא מיחמי מה מעביד ומפנינה חשבה לעסוק בעברה כדי לשחרר את בעלה וזבנת ערסי ופרוס ערסיי מכרתי את מטתי ואת המצעים של מיטתי ויהבית לה טימיתיה שווים ואמרת לה הא ליך פניי בעליך ולא תיחטיי אמר לו כדיי את מצלייא ומתענייא ראוי אתה שתתפלל ותענה איתחמי לרבנן חסידא דכפר אימי יצלי ומיטרא נחת סלקין רבנן לגביה אמרה לון בני בייתיה בטורא הוא יתיב נפקון לגביה אמרון ליה אישר ברכו אותו ולא אגיבון יתב מיכול ולא אמר לון אתון כריכין מי עלל עבד חד מובל דקיסין סחב חבילת עצים ויהב גולתה את הבגד מרום מובלה על חבילת העצים עאל ואמר לבני בייתיה אילין רבנן הכא בעי דניצלי וייחות מיטרא ואין אנא מצלי ומטרא נחת גנאי הוא לון ואין נתפלל ולא ירד גשם חילול שם שמים הוא אלא אייתי אנא ואת ניסוק ונצלי אין נחת מיטרא אנן אמרין לון כבר עבדון שמייא ניסין ואין לא אנן אמרין לון לית אנן כדיי מצליא ומתענייא וסלקין וצלין ונחת מיטרא נחת לגבון אמר לון למה איטרפון רבנן להכא יומא דין אמרין ליה בעיי תצלי וייחות מיטרא אמר לון ולצלותי אתון צריכין כבר עבדון שמייא ניסין אמרין ליה למה כד הויתה בטורא אמרינן לך אישר ולא אגיבתינון אמר לון דהוינה עסיק בפעולותי שאני שכיר יום מה הוינה מסעה דעתי מן פעולתי אמר לו ולמה כד יתבת למיכול לא אמרת לן איתון כריכין אמר לון דלא הוה גביי אלא פלחי מה הוינא מימור לכון בחנפין בואו לאכול כשאני יודע שאין לי מה להציעה לכם אמרין ליה למה כד דאתית למיעול יהבת גולתה מרום מובלה אמר לון דלא הוות דידי שאולה הוות והשאילו לי אותה דניצלי להתפלל בה מה הוינה מבזעא יתה אמרין ליה ולמה כד הווי את בטורא איתתך לבשה מאנין צאין וכד את עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין אמר לון כד דאנא הוי בטורא היא לבשה מאנין צאיין דלא יתן בר נש עינוי עלה וכד דאנא עליל מן טורא היא לבשה מאנין נקיין דלא ניתן עיני באיתא אוחרי אמרין ליה יאות את מצלייא ומתענייא נראה לרבנן בחלום שחסיד שבכפר אימי יתפלל וירדו הגשמים. עלו החכמים אצלו ואמרה אשתו לחכמים שהוא כעת בהר. יצאו אליו להר ברכו אותו לשלום ולא החזיר להם שלום, כשישב לאכול לא אמר להם בואו ואכלו עמי, כשעמד לחזור לביתו עשה חד משא של עצים ונתן סודרים על גב המשא שלא כדרך נושאי המשא שנותנים הסודר על הכתף ואח"כ המשא על הסודר. נכנס ואמר לאשתו אלו חכמים באו לכאן ורוצים שאתפלל על הגשמים. ואם אני מתפלל לפניהם והגשמים יורדין גנאי הוא לחכמים שהם גדולים ממנו והתפללו ולא ירדו הגשמים. ואם לא נתפלל יש בזה חילול שם שמים. אלא בואי אני ואת נעלה לגג להתפלל ואם ירד המטר בתפלתינו נאמר להן כבר נעשה לכם ניסים מן השמים ואינכם צריכין ואם לא ירדו נאמר להם אין אנחנו כדאי להיות נענה בתפלתינו שכבר התפללנו ולא ירדו. ועלו והתפללו וירד המטר. ירד אצל החכמים אמר לו למה הטרחתם עצמכם לבוא לכאן היום הזה? אמרו להם. רוצים אנו שתתפלל שירד המטר. אמר לו. ולתפלתי אתם צריכין בתמיה כבר נעשה לכם נסים מן השמים. שאלו אותו למה. כשהיית בהר ואמרנו לך איישר לא השבת לנו שלום? אמר לו שהייתי עוסק בפעולתי ואני שכיר יום וכי אני רשאי להסיח דעתי מן עבודתי. אמרו ליה ולמה כשישבת לאכול לא אמרת לנו לאכול עמך? אמר לו כיוון שלא היה אצלי אלא פרוסה אחת מה הייתי אומר לכם שתאכלו עמי כחונף וכגונב דעת. אמר לו למה כשרצית לחזור לעיר נתת הסודר ע"ג המשא שלא כדרך נושאי הסבל? אמר לו, שאולה היתה להתפלל בה ואם הייתי נותנת אותה תחת המשא היתה נקרעת. ולמה. כשהיית בהר היתה אשתך מלובשת בגדים צואין וכשנכנסת מן ההר הייתה לובשת בגדים נקיין? אמר לו. כשאני הייתי בהר היא לובשת בגדים צואין שתתגנה שלא יתן שום אדם עיניו בה. וכשאני נכנס מן ההר היא לובשת בגדים נקיים כדי שלא אתן עיני באשה אחרת אמר לו. כדאי אתה להתפלל ותענה מן שמים תני בתעניות אלו מותר לוכל עד שיאיר המזרח דברי °רבי רבי יהודה הנשיא °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר עד קריאת הגבר מה תלמוד לומר עד קריאת הגבר קריאת תרנגולא ^א_כאישן ועמד אסור לאכול בשלא התנה אבל אם התנה מותר

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

20 א_כ מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף א':

 [ע"ב] 
 

21 א_כא מיי' פ"א מהל' תעניות הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקס"ד:

ירושלמי מאיר תענית ו

^[דף ו עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ה

מתני': ^א_כבהגיע ראש חדש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלש תעניות על הציבור אוכלין ושותין משחשיכה ומותרין במלאכה וברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה
גמ’: אמררבי יוחנן° בר נפחא כל תענית שבית דין גוזרין להפסיק לאכול מבעוד יום ^א_כגאין עוברות ומיניקות מתענות בם שלא יסתכנו אבל צומות שמתחילים רק מעלות השחר אף הם צריכות לצום אמר רבי שמואל בר רב יצחק° נראים דברים כשגזרו כבר קדם כמה צומות ואמרו שלא להפסיק בהם כמו בתעניות על הגשם שבשלוש הראשונות אין מפסיקין בהם מבערב והאחרונות מפסיקין אבל אם גזרו מיד להפסיק מבערב כנראה שמדובר בתענית על דבר חמור ואפילו עוברות ומיניקות מתענות בם ותני כן עוברות ומיניקות ^א_כדמתענות כדרכן בתשעה באב וביום הכיפורים ושלש תעניות הראשונות ובשלש השניות ^א_כה ובשבע האחרונות אינן מתענין בהן ^א_כו אף על פי כןאינן מנהגות עצמן בתפנוקים אלא אוכלות ושותות כדי קיום הולד למה אינם מתענות בשניות לא בגלל שגזרו כבר בשלוש ראשונות שלא להפסיק לפי שאינם חמורות כל כך שאם בכל תענית שמפסיקין מבעוד יום אינם מתענות היה יכול לכתוב שאינם מתענות בתעניות שמפסיקין בהן מבעוד יום חוץ מיום הכיפורים ותשעה באב כי אתא רבי אבא בר זבדא° אמר רבי יצחק בר טבליי° אמר בשם רבי יוחנן° בר נפחא אפילו גזרו מיד להפסיק אין עוברות ומיניקות מתענות בם

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ו

מתני’: עברו אלו ^א_כזולא נענו בית דין גוזרין עוד שלש תעניות על הציבור אוכלין ושותין מבעוד יום ^א_כחואסורין במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה ונועלין את המרחצאות
גמ’: אמר רבי זעירה° בשם רב ירמיה° העושה מלאכה בתענית ציבור כעושה מלאכה ביום הכיפורים מאי טעמא דכתיב (יואל ב', ט"ו) קדשו צום קראו עצרה אספו עם והא תני ^א_כטהלילה מותר והיום אסור ואם הוא כעצרת למה הלילה מותר אמררבי זעירה° קיימה אבא בר ירמיה° אספו עם רק משעת אסיפת עם שנעשה ביום הוקש לעצרת אמר רבי חיננא° הרבה הדברים תלו אותן במנהג חלקן כהוגן וחלקן לא נשיי דנהיגין ^א_לדלא למיעבד עובדא באפוקי שובתא במוצאי שבת אינו מנהג עד יפני סדרה עד שיחזרו מהתפילה ויבדילו מנהג לא לעשות מלאכה בתרייה ובחמשתה כל שני וחמישי אינו מנהג בתענית ציבור עד יתפני תעניתה מנהג יומא דערובתה הושענה רבא שחובטים ערבות אינו מנהג מן מנחתה ולעיל כמו כל ערב חג מנהג ^א_לאיומא דירחא ראש חדש מנהג אמררבי זעירה° ^א_לבנשייא דנהגן דלא למישתייה לא לסדר את חוטי השתי באריג מן דאב עליל משנכנס אב מנהג שבו פסקה אבן שתייה מה טעם דכתיב (תהלים י"א, ג') כי השתות יהרסון אמררבי חיננא° כל הדברים שהם משום מנהג לא מבטלים אעין דשיטין עצי שיטים הוו במגדל צבעייה שנהגו איסור להשתמש בהם זכר לחרבן המקדש אתון ושאלון לרבי חנינא חבריהון דרבנן° מהו מיעבד בהן עבודה אמר להן מכיון שנהגו בהן אבותיכם באיסור אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש אמר רבי אלעזר° בן פדת בשם רבי אבון°



^[דף ו עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

^א_לגכל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטועה ונוהג בו באיסור נשאל והן מתירין לו וכל דבר שהוא יודע בו שהוא מותר והוא נוהג בו באיסור נשאל אין מתירין לו אסור ברחיצה רבי זעירה בר חמא° ורבי יוסי בי רבי חנינא° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי° בתענית צבור ^א_לדמרחיץ פניו ידיו ורגליו כדרכו בתשעה באב מרחיץ ידיו ומעבירן על פניו ^א_להביום הכיפורים מרחיץ ידיו ומקנחן במפה ומעביר את המפה על פניו רבי יונה° תרי מרטוטה ויהב לה תותי כדה שרה בגדים בלואים במים מעיום הכיפורים ונותנן תחת הכד שיהיו נגובים ולמחרת מעבירן על פניו והא תני אין בין ט' באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו ולמה רבי יהושע בן לוי° חילק גבי שטיפת פנים היה הולך אצל רבו או אצל בתו ועבר בים או בנהר ^א_לואינו חושש ניטנפו רגליו מטבילן במים ואינו חושש הורי רבי אבא° כההן תנייא הורי רבי אחא° ^א_לזבבא מן הדרך והיו רגליו קיהות עליו שמותר להרחיצם במים תני ^א_לחאבל ומנודה שהיו מהלכין בדרך מותרין בנעילת הסנדל לכשיבואו בעיר יחלוצו וכן בתשעה באב וכן בתענית ציבור תנן אסור בסיכה כהדא דתני ^א_לטבשבת בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג מותר ^א_מביום הכיפורים בין סיכה שהיא של תענוג בין סיכה שאינה של תענוג אסור בתשעה באב ובתענית ציבור סיכה שהיא של תענוג אסור ^א_מאשאינה של תענוג מותר והא תני ^א_מבשוות סיכה לשתייה לאיסור שזר אסור לסוך שמן תרומה ולתשלומין שזר שסך חייב חומש אבל לא לעונש שזר שסך במזיד אינו לוקה ^א_מגביום הכיפורים לאיסור אבל לא לעונש שלא לוקים על הסיכה רואים שסיכה אינה כשתיה מהתורה גבי תרומה והא תני (ויקרא אמור כב טו) לא יחללו לרבות את הסך ואת השותה שאם היה זר לוקה משמע שזה מהתורה אמר רבי יוחנן° בר נפחא לית כאן סך אמר רבי אבא מרי° ואין לית כאן סך אף שותה לית כאן שהרי איסור אכילה כבר נאמר ושתיה בכלל אכילה דאי לא כן אלא שאיסור שתיה נלמד מכאן איך אמרנו שאם אכל ושתה ביום כיפור בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וכי דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף מניין שהוא מחוור בעשה אמר רבי אלעזר° בן פדת בשם רבי סימיי° דכתיב (דברים כי תבא כו יד) ולא נתתי ממנו למת מה אנן קיימין אם להביא לו ארון ותכריכין בכסף מעשר שני הרי זה דבר שהוא אסור לחי שהרי לא הותר אלא אכילה שתיה וסיכה לחי הוא אסור לא כל שכן למת אלא איזו דבר שהוא מותר לחי והוא אסור למת הוי אומר זו סיכה תנן אסור בנעילת הסנדל תני כל אלו שאמרו אסורין בנעילת הסנדל ^א_מדיצא לדרך נועל הגיע לכרך חולץ ^א_מהוכן באבל וכן במנודה אית תניי תני ^א_מויוצאין באנפיליא גרביים ביום הכיפורים ואית תניי תני אין יוצאין אמר רב חסדא° מאן דאמר יוצאין באנפילייא גרביים של בגד ומאן דאמר אין יוצאין באנפילייא גרביים של עור יצחק בר נחמן סלק לגבי רבי יהושע בן לוי° בלילי צומא רבא נפק לגביה לבוש סולייתיה סנדל שעם אמר ליה מה הוא דין אמר לו ^א_מזאיסתניס אנארבי שמואל בר נחמן° סלק לגביהרבי יהושוע בן לוי° בלילי תעניתא נפק לגביה לבוש סוליסה סנדל שעם אמר לו מה הוא דין אמר לו איסתניס אני רבי סמיי° חמונה נפיק ראו אותו יוצא בלילי תעניתא לבוש סוליסה סנדל שעם חד תלמיד מן דרבי מנא° בן יונה הורי לחד מן קריבויי דנשיא מלבש סוליסה סנדל שעם אמר לו מן אן הדה אמר לו מן דרבי יהושוע בן לוי° הוא אמר לו רבי יהושוע בן לוי° איסתניס הוה תנן אסור בתשמיש המטה אתי חמי בא וראה ברחיצה הוא אסור בתשמיש המטה לא כל שכן שהרי חייב לטבול תפתר במקום שאין טובלין או קודם שהתקין עזרא טבילה לבעלי קריין רבי יעקב בר אחא° ורבי ייסה° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי° אין קרי שעליה תיקן עזרא טבילה אלא מתשמיש המטה רב הונא° אמר אפילו ראה עצמו ניאות תוך חלום הוו בעיין מימר ובלבד מאשה רבי יונה° ורבי יוסא° תרוויהון אמרין אפי' מדבר אחר והא תנינן יום הכיפורים ^א_מחאסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ותני עלה בעלי קריין טובלין כדרכן בצנעה ביום הכיפורים

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

22 א_כב מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ב':

23 א_כג מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ה':

24 א_כד מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תק"נ סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ז סעיף א':

25 א_כה מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ה':

26 א_כו מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ה':

27 א_כז מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

28 א_כח מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

29 א_כט מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

30 א_ל טור או"ח סי' רצט:

31 א_לא טור ושו"ע או"ח סי' תי"ז:

32 א_לב טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ח':

 [ע"ב] 
 

33 א_לג טור ושו"ע יו"ד סי' רי"ד סעיף א':

34 א_לד מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

35 א_לה טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"א:

36 א_לו מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף ה':

37 א_לז טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ג סעיף ד':

38 א_לח מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה ו', מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף י"ז, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ב סעיף ד':

39 א_לט מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ז סעיף א':

40 א_מ מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף א':

41 א_מא מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

42 א_מב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ב':

43 א_מג מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף א':

44 א_מד מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ג':

45 א_מה מיי' פ"ה מהל' אבל הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' שפ"ב סעיף ד':

46 א_מו מיי' פ"ג מהל' שביתת עשור הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף ב':

47 א_מז טור ושו"ע או"ח סי' תרי"ד סעיף ד':

48 א_מח מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ד', מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף א':

ירושלמי מאיר תענית ז

^[דף ז עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון
לית הדא פליגא האין זה חולק אד רבי יהושוע בן לוי° דאמר אין קרי אלא מתשמיש המטה פתר לה בששימש מטתו מבעוד יום ושכח ולא טבל והא תני מעשה ב°רבי יוסי בר חלפתא רבי יוסי בן חלפתא שראו אותו טובל בצנעה ביום הכיפורים אית לך למימר באותו הגוף הקדוש בשוכח רבי יודה בר פזי° ורבי חנין° אמרו בשם רבי שמואל בר רב יצחק° נח בכניסתו לתיבה נאסרה לו תשמיש המיטה מאי טעמא דכתיב (בראשית נח ו יח) ובאת אל התיבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך שהפריד בין הגברים לנשים וביציאתו הותרה לו תשמיש המיטה מאי טעמא דכתיב (בראשית נח ח טז) צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך אמררבי חייה בר אבא° למשפחותיהם יצאו מן התיבה על ידי ששימרו יחסיהן זכו להנצל מן התיבה תדע לך שהוא כן דתנינן חם כלב ועורב קילקלו מעשיהן חם יצא מפוחם כלב יצא מפורסם בתשמישו עורב יצא משונה מן הבריות אמררבי אבון° כתיב (איוב ל', ג') בחסר ובכפן גלמוד בשעה שאת רואה חסרון בא לעולם עשה אשתך גלמודה אמררבי לוי° כתיב (בראשית מקץ מא נ) וליוסף ילד שני בנים אימתי בטרם תבוא שנת הרעב תני בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי תאיבי מי שאין לו בנים משמשין מיטותיהן אמררבי יוסי° בר זבידא ובלבד יום שטבלה

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ז

מתני’: ^א_מטעברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן י"ג תעניות על הציבור ומה אלו יתירות על הראשונות שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות ובשני מטין עם חשיכה ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת
גמ’: תנן עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד שבע שהן י”ג תעניות על הציבור אמר רבי יודן בריה דרבי חמא דכפר תחמין° כמספר שני וחמישי שבתוך ארבעים שעשה משה בהר ולמה לא יותר אמררבי יוסה° אסי על שם שאין מטריחין על הציבור יותר מדאי תני אין מתענין על שני דברים כאחת מן הדא דכתיב (עזרא ח כג) ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת משמע שהיתה צרה אחרת אמררבי תנחומא° בר אבא לא מן הדא אלא מן הדא דכתיב (דניאל ב יח) ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה אמררבי חייה בר אבא° אם היו שני הדברים עצירת גשמים וגוביי מתריעין עליהן כאחד ולמה באילין תרתיי מילייא אמררבי יוסי ברבי בון° באילין תרתין מילייא שיערייה רבי ששניהם גורמים לאותה צרה של הפקעת השערים ויוקר תנן ובשני מטין עם חשיכה מאי מטין פותח אחד ונועל אחד ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת מה הכוונה מותרים האם ^א_נפותח אחד ונועל אחד רק שמותר מהבקר או פותח את שניהם

ירושלמי תענית, פרק א, הלכה ח

מתני’: ^א_נאעברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין ובשאילת שלום בין אדם לחבירו כבני אדם הנזופין למקום היחידים חוזרין ומתענין עד שיצא ניסן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב יז) הלא קציר חטים היום
גמ’: תנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה אמררבי יהושע בן לוי° הדא דאת אמר



^[דף ז עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים שיעורי שמע שיעורי שמע בקול הלשון

^א_נבבבנין של שמחה אבל אם היה ^א_נגכותלו גוהה סותרו ובוניהו שמואל° בר אבא בר אבא אמר מה שמותר לבנות אם היה רעועה זה דווקא כותלא דגנא ביה של הבית שישן בו רבי אבא בר כהן° אמר קומי רבי יוסה° אסי אמר רבי אחא° בשם רבי יעקב בר אידי° אסור לארס אשה בערב שבת הדא דאת אמר ^א_נדשלא לעשות סעודת אירוסין הא לארס יארס שמואל° בר אבא בר אבא אמר אפילו בתשעה באב ^א_נהיארס שלא יקדמנו אחר מחלפא שיטתיה דשמואל האם שמואל חזר בו תמן הוא אמר משמים אשה לאיש דכתיב (תהלים ס"ח, ז') מושיב יחידים ביתה (תהלים ס"ב, י') במאזנים לעלות המה מהבל יחד והכא הוא אמר הכין שמא יקדמנו אחר שלא יקדמנו אחר בתפילה אפילו כן אם קדמו אחר בתפילה לא קיימה אלא או הוא או היא ימות תנן ממעטין וכ”ו ובשאילת שלום בין אדם לחבירו למה רק ממעטין הרי אסור בכלל לא כן תני ^א_נואין שואלין בשלום חבירים בתשעה באב אבל משיבין את ההדיוטות בשפה רפה לימים שבנתיים בין התעניות נצרכה תנן יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה שנאמר (שמואל א יב יז) הלא קציר חטים היום אמר רבי יוסי ברבי בון° ^א_נזובלבד ניסן של תקופה אמררבי שמואל בר רב יצחק° הדא דאת אמר בשלא ירדו להן גשמים מכבר אבל אם ירדו להם גשמים מכבר סימן ברכה הן

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

49 א_מט מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':

50 א_נ מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ד':

51 א_נא מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

 [ע"ב] 
 

52 א_נב מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

53 א_נג טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

54 א_נד טור ושו"ע או"ח סי' רמ"ט סעיף ב':

55 א_נה מיי' פ"י מהל' אישות הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ב':

56 א_נו מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה י"א, טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ד סעיף כ':

57 א_נז מיי' פ"ג מהל' תעניות הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' תקע"ה סעיף ז':

הדרן עלך פרק מאימתי</strong>