שולחן ערוך אורח חיים תקנד יז
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקנד · יז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
(יז) מותרים בנעילת: נ"ל הטעם דטורח גדול הוא לילך רחוק יחף אבל כשהולך לשדה סמוך לעיר אסור לנעול וה"ה לבית הקברות עיין ביורה דעה ססי' שפ"ב אא"כ יש טיט ורפש או בין העכו"ם ונ"ל דכשיושב על העגלה או רוכב צריך לחלוץ אפי' בדרך רחוק:
(יח) ברחוב היהודים: ואף על פי שמשכירין קצת חניות לעכו"ם ועכו"ם עוברים שם אסור (רש"מ סי' י"ט) ונ"ל דאם הרבה עכו"ם עוברים שם מותר:
אבל ומנודה כו'. ירושלמי שם ושם וכ"ה בגמ' פ"א דתענית ואע"ג דבפ"ג דמ"ק דחו דלמא אשארא כבר הכריח הראב"ד שם דע"כ אנעילת הסנדל קאי וע"ש ברא"ש ועי"ד סימן של"ד ס"ב:
(יב) בדרך: הטעם דטורח גדול הוא לילך דרך רחוק יחף אבל כשהולך לשדה סמוך לעיר אסור לנעול וה"ה לבית הקברות אא"כ יש טיט ורפש או בין העכו"ם ונ"ל דכשיושב על העגלה או רוכב צריך לחלוץ אפי' בדרך רחוק מ"א. וכתב עט"ז דבכל מקום שצריך מנעלים יתן עפר במנעלים ע"ש.
(יג) היהודים: ונ"ל דאם הרבה עכו"ם עוברים שם מותר. מ"א.
(לב) בדרך – כתב המגן אברהם הטעם, דטורח גדול הוא לילך יחף דרך רחוק. אבל כשהולך לשדה סמוך לעיר, אסור לנעול, והוא הדין לבית הקברות, אלא אם כן יש טיט ורפש או בין הגויים. ולפי זה, כשיושב על העגלה או רוכב, צריך לחלוץ אף בדרך רחוק:
(לג) מותרים בנעילת הסנדל – וטוב שאז יתן עפר במנעלים:
(לד) לא יחלוץ וכו' – משום הגויים שמלעיגים עלינו:
(לה) כי אם ברחוב היהודים – כתב המגן אברהם: נראה לי דאם הרבה גויים עוברים שם, מותר. ואליהו רבה צידד להחמיר לעניין רחוב היהודים אף באופן זה, דהבו דלא להוסיף על המנהג. ובעוונותינו הרבים, הרבה מהמון מקילין באיסור נעילת הסנדל כל היום, אף כשיושבין בביתם. ועוון גדול הוא, דאף כשנקל בזה בעת שהולך ברחוב שמצוי שם נוכרים, מכל מקום תיכף כשבא לביתו מחוייב לחלוץ אותם. ועיין לעיל במ"ב ס"ק א':
(לו) וכן נהגו – כתב החיי אדם: ההולכים בין הנוכרים, ונוהגין ללבוש המנעלים, אף שאין למחות בידם, שיש גדולים המתירים, מכל מקום אין לזה טעם; דמה בכך שילעיגו עלינו? בלאו הכי מלעיגים עלינו! ומכל מקום, אותן היושבים בחנות ודאי אסורים, דאיך ידעו הנוכרים אם ילכו בלא מנעלים?: