שולחן ערוך אורח חיים תריג ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מי שהוא אסטניס ואין דעתו מיושבת עליו עד שיקנח פניו במים מותר:

הגה: טונהגו בזה להחמיר ואפילו ברחיצת העינים ישהיא קצת רפואה נהגו להחמיר (מהרי"ל) ואסור לרחוץ יאפיו ביום הכפורים כמו שנתבאר לעיל סימן תקס"ז סעיף ג':

מפרשים

 

(ד) קצת רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות וכ"מ בב"י בשם סמ"ק עיין סס"ט:
 

(ה) רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ דלא גרע ממי שרגליו כהות. מ"א.
 

(ט) ונהגו בזה להחמיר:    ואם פניו מלוכלך קצת או שיש לו לפלוף על עינו יכול ללחלח אצבעו במים ולרחוץ במקום הלכלוך או בכדי להעביר הלפלוף רק יזהר שלא לרחוץ רק מקום המלוכלך בלבד:

(י) שהוא קצת רפואה:    אבל משום רפואה גמורה מותר לרחוץ במקום שאין איסור משום רפואה בשבת [ע"ד שנתבאר בסימן שכ"ח] דלא גרע ממי שבא מן הדרך ורגליו כהות:

(יא) פיו:    שמא יבלע קצת בגרונו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש