שולחן ערוך אורח חיים תקעה ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

כשמתענים על הגשמים ועברו י"ג תעניות אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן ובבנין של שמחה (אלא אם כן כותלו נוטה ליפול) (טור) וממעטין באירוסין ונישואין אלא אם כן אם לא קיים מצות פריה ורביה וממעטים בשאילת שלום בין אדם לחבירו ותלמידי חכמים לא ישאלו שלום אלא כנזופין וכמנודים למקום ועם הארץ שנתן להם שלום משיבין לו בשפה רפה וכובד ראש ותלמידי חכמים לבדם חוזרים ומתענים שני וחמישי ושני עד שיצא ניסן של תקופה ומותרין לאכול בלילה ובמלאכה ובשאר הדברים ומפסיקים בראש חדש חנוכה ופורים יצא ניסן של תקופה והוא כשהגיע השמש לתחלת מזל השור אין מתענין עוד שאין הגשמים בזמן הזה אלא סימן קללה הואיל ולא ירדו כל עיקר מתחילת השנה:

מפרשים

 

(ו) של שמחה:    קאי גם אמשא ומתן דאינו אסור אלא של שמחה וכמ"ש סי' תקנ"א:

(ז) וממעטין באירוסין:    פי' שאין מארסין כלל (ב"י תו'):
 

(ד) באירוסין:    פי' שאין מארסין כלל. ב"י.
 

(יח) של שמחה - לאו דוקא אלא ה"ה לכל בנין שא"צ דאינו נעשה אלא לנוי ולהרוחה בעלמא. ודע עוד דשל שמחה קאי גם אמשא ומתן דאינו אסור אלא של שמחה כגון צרכי חופה לבנו [מ"א] ועיין בסימן תקנ"א ס"ב ובמ"ב שם מדינים אלו:

(יט) כותלו - של בנין שמחה כגון בית חתנות לבנו ואפילו אין בו סכנה:

(כ) וממעטין באירוסין - פי' שאין מארסין כלל ועיין בבה"ל[2]:

(כא) מזל השור - והיינו ל' יום לאחר שנופלת תקופת ניסן:

פירושים נוספים


הערות

  1. ^ אין כאן ביאור הלכה, וצ"ע. ויקיעורך.
  2. ^ אין כאן ביאור הלכה, וצ"ע. ויקיעורך.

▲ חזור לראש