שולחן ערוך אורח חיים קיז א
שולחן ערוך אורח חיים · קיז · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
ברכת השנים צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחרי תקופת תשרי (ויום התקופה הוא בכלל הס'. הגהות מיימוני פרק ב'). ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון ושואלין עד תפלת המנחה של ערב יום טוב הראשון של פסח ומשם ואילך פוסקין מלשאול:
מפרשים
ובא"י כו'. לפי ששם צריך לגשמים יותר לפי שגבוה היא מכל הארצות משא"כ בני הגולה ואנו בתר בני גולה דבבל אזלינן וכבר תמה הרא"ש מ"ז באם צריכים למטר אחרי הזרע במדינו' אלו דהיינו מחצי תשרי ואילך למה יאמרו בזמנו בשלמא דבר התלוי בחיוב ופטור ואיסור והיתר אזלי' בתר בני בבל אבל בהא למה ניזול בתר בני בבל דהם שבעים במים רבים וא"צ גשמים עד ס' אחר התקופה משא"כ בשאר מדינות כו' והאריך מזה כמ"ש ב"י ומסיק ב"י בשם מהרי"א מאחר שהרא"ש כ' שם שאע"פ שהוא יחיד יכול לשאול מאחר שהדבר צרכי רבים אלא כדי שלא יהיה נר' שהוא כאגודות אגודות נר' שאם טעה יחיד ושאל גשם בזמן שהי' הדין לשאול טל שלא יחזור מאחר שהאמת נר' כדברי הרא"ש ואפי' ביחיד יש לו מקום להתפלל אלא מטעם הנזכר היכ' שהתפלל בדיעבד שאין בכחן זה החשש נר' שאין לו לחזור וצ"ע עכ"ל וכב"י כיון דלא נתקבלו דברי הרא"ש וכל העולם לא נהגו כן ה"ל סוגיין דלא כהרא"ש והלכך הטועה ושאל גשם צריך לחזור אפי' בארץ שכול' בכלל' צריכים גשם בימות החמה ומ"מ כיון שהרב מהרי"א סיפק עלינו מי יקל ראשו כנגדו ולכן ראוי לצאת מידי ספק ולחזור ולהתפלל בתורת נדבה כו' עכ"ל ב"י ובזה מבוא' דברי הש"ע בס"ד:
(א) של יום ס': כגון אם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכא ליום ד' נמצא לעולם שני ימים בין התקופה להשאלה:
(ב) עד תפלת המנחה: ובטור כתב עד תפלת מוסף וכהרב"י אינו מדוקדק שהרי בתפלת י"ט לא שייך שאלה וכתב הב"ח דנ"מ מי שטעה והתחיל תפלת חול בי"ט ונזכר בברך עלינו שגומר כל הברכה כמ"ש סימן רס"ח ואותו צ"ל ותן טל ומטר עכ"ל וצ"ע דהא מדינא מיד בערבית ה"ל לפסוק אף מלהזכיר אלא משום שלא יעשה אגודות נטרי' עד מוסף כמ"ש סי' קי"ד ובשאלה דלא שייך האי טעמא כמש"ל א"כ אף יחיד אינו שואל בערבית וכ"ה בהדיא בתענית דף ד' ע"ב שאלה בי"ט מי איכא וכו' ע"ש כמש"ל דיצאו המועדות בטל דגשמים לא טובים הן ונ"ל דה"ה כשחל השאלה בליל שבת וטעה יחיד והתפלל י"ח שאינו מזכיר טל ומטר כיון שהצבור לא התחילו וכ"מ בטור ע"ש ובד"מ כתב תירוץ אחר על קושית הב"י וכ' דמנהגינו שאומרים במוסף דפסח פיוטים של טל כדי להודיעם שפוסקין מטר ומתפללין על הטל כמנהג ספרד: יש לומר בברכת השנים ושבענו מטובך ולא מטובה כי כן הוא נוסח התפלה ולא שמעתי ולא ראיתי מי שאמר מטובה ואין לשנות ממטבע שטבעו חכמים עכ"ל תשובת הרא"ש כלל ד' סי' כ' וכ"כ רש"ל:
(א) השנים: צ"ל ושבענו מטובך ולא מטובה. הרא"ש ורש"ל. עמ"א. וט"ז כתב כשהוא בדרך יאמר מטובך וכשהוא בעיר יאמר מטובה ע"ש הטעם ובסידור האר"י ז"ל כ' מטובה.
(ב) ס': כלומר בתפלת ערבית שמתחיל יום ס'.
(ג) הס': כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבינן בכלל הס' אפי' אם התקופה נופלת בחצי יום או אח"כ רק שיהא קצת קודם הלילה. ולעולם ב' ימים בין תקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפלת ערבית השייכת ליום ד'.
(ד) ובא"י: לפי ששם צריך לגשמים יותר לפי שגבוה הוא מכל הארצות. מי שיצא מא"י לח"ל אם יש לו אשה ובנים בא"י אע"פ שאין דעתו לחזור בימי הגשמים שואל כבני א"י מוהריק"ש והלק"ט ח"א סי' ע"ד. ושמעתי מהרב מהורר"א יצחקי זלה"ה ששמע ממהר"י מולכו זלה"ה שמהר"ז גוטה ז"ל וכמה גדולים אחרים שחלקו על מוהריק"ש בזה וכתבו דשואל כבני ח"ל וכן פסק בתשובת דבר שמואל סי' שכ"ג ופרי חדש פסק שבני א"י שבאו לח"ל כל זמן שדעתם לחזור בכל אותה שנה לא"י שואל כבני א"י ואם אין דעתם לחזור אלא אחר שנה או שנתיים כמו שלוחי א"י אע"פ שיש להם אשה ובנים בא"י שואל כבני ח"ל ע"ש.
(א) השנים - הנוסח ושבענו מטובך [מ"א בשם הרא"ש ורש"ל] ובסידור האר"י כתוב מטובה:
(ב) בתפילת ערבית - עיין בבה"ל:
(ג) של יום ס' - כלומר בתפילת ערבית שמתחיל יום ס' ואז יכריז השמש לאחר הקדיש קודם התפלה טל ומטר בכדי שידעו לומר ותן טל ומטר ואם לא הכריז אעפ"כ יאמרו:
(ד) הס' - כלומר יום שנפלה בו התקופה מחשבים מכלל הס' אפילו אם התקופה נופלת בחצי יום או אח"כ רק שיהא קצת קודם הלילה ולעולם ב' ימים בין התקופה להשאלה דאם התקופה ביום א' השאלה בתפילת ערבית השייכה ליום ד':
(ה) ובא"י וכו' - לפי ששם צריך לגשמים לפי שגבוה הוא מכל הארצות משא"כ בגולה ואנו בכל חו"ל בתר בני גולה דבבל אזלינן. בן א"י בחו"ל או להיפך אם דעתו בתוך שנה לחזור שואל כמקומו ואם דעתו אחר שנה שואל כמקום שהוא שם אע"פ שיש לו אשה ובנים בביתו כ"כ הפר"ח והביאו הפמ"ג ובספר ברכי יוסף הסכים בשם כמה גדולים לדעת מהר"ז גוטה ומהר"י מולכו דכל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה ודלא כהפר"ח עי"ש ולכאורה מדברי הבה"ט משמע דהם מיירי דוקא באין דעתו לחזור וצריך לעיין בתשובת דבר שמואל ובס' יד אהרון כי שם מקורם:
(ו) מליל ז' וכו' - ובדיעבד אם לא שאל מחזירין אותו ואינו דומה לערבית של ר"ח דשם הטעם משום דאין מקדשין החודש בלילה [כ"כ בספר ברכ"י ובספר זכור לאברהם מצדד שלא לחזור בדיעבד וכדעת הלק"ט ח"א סימן ע"ג וכמו בהזכרה עי"ש אבל מדברי כמה אחרונים שראיתי לא משמע כן]:
(ז) ושואלים עד וכו' - כלומר ועד בכלל ואין חילוק בפסיקה בין א"י לחו"ל:
(*) בתפלת ערבית: כתב הח"א בשם הפר"ח דבדיעבד אם התפלל ושכח טו"מ מונין מעל"ע ולפ"ז כיון דאין תקופת תשרי נופלת אלא בג' שעות או בט' שעות בלילה או ביום לעולם א"צ לחזור בתפלת מעריב הראשונה כיון שעדיין לא נשלם ס' יום מע"ל וכן אם התקופה נופלת ביום א"צ לחזור אפילו בתפילת שחרית להמתפלל קודם ג' שעות ביום וכשנופלת בט' שעות ביום ומתפלל מנחה קודם ט' שעות ג"כ א"צ לחזור עכ"ל והפמ"ג הביא להפר"ח וכתב עליו ואיני יודע אם לסמוך עליו בזה כי אין הלכה כאבי העזרי בזה ועכ"פ מחוייב להתפלל ומתנה כבסימן ק"ז ס"א עי"ש ובספר מחזיק ברכה פסק בהדיא דלא כפר"ח וגם הבעל דה"ח לא הזכיר כלל שום נ"מ בין יום ראשון לשאר ימים וגם מביאור הגר"א משמע לכאורה דפסיקא ליה דאין הלכה כראבי"ה בזה:
(*) עד תפילת המנחה: ואם טעה במעריב ליל ראשון של פסח והתפלל תפלת ש"ע של חול ונזכר לאחר שהתחיל ברך עלינו שהדין הוא שצריך לסיים כל אותה ברכה כמש"כ בסימן רס"ח אינו אומר טל ומטר כיון שגם הצבור אינם אומרים. ואם חלה השאלה ביום שבת וטעה והתפלל של חול והתחיל ברך עלינו ג"כ אינו אומר טל ומטר כיון שהציבור עדיין לא התחילו והיחיד נגרר תמיד אחר הצבור [מ"א]: