ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת יבמות/פרק שישי

פרק שישי – הבא על יבמתו

עריכה

מתני’: ו_אהבא על יבמתו, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון. אפילו הוא שוגג והיא מזידה. הוא מזיד והיא שוגגת. הוא אנוס והיא לא אנוסה, היא אנוסה והוא לא אנוס. אחד המערה ואחד הגומר קנה. ולא חלק בין ביאה לביאה:
גמ’: אנן תנינן, אפילו הוא שוגג והיא מזידה, הוא מזיד והיא שוגגת. תני רבי חייה רבי חייא רבה°, אפילו שניהן שוגגין. אפילו שניהן מזידין. הוון בעיי מימר, בפיקח שיש בו דעת, שהוא קונה בין לדעת בין שלא לדעת שכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו. אבל חרש שאין בו דעת, לא יקנה. אשכח תני רבי חייה רבי חייא רבה°, ו_באחד החרש ואחד השוטה שבעלו, קנו ופטרו את הצרות. כתיב (דברים כי תצא כה ה) יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה. יבמה יבא עליה, לדעתו. ולקחה לו לאשה, שלא לדעתו. ויבמה. אפילו על כרחו שהכריחו אותו. איכא דאמרי, יבמה יבא עליה, לדעתה. ולקחה לו לאשה. שלא לדעתה. ויבמה. אפילו על כרחה שהכריחו אותה איכא דאמרי, יבמה יבא עליה. כדרכה. ולקחה לו לאשה. שלא כדרכה. ויבמה. אפילו מן הצד. איכא דאמרי, יבמה יבא עליה. ביאה גמורה. ולקחה לו לאשה. ביאה

-----------------------------------דף לה

עריכה
ירושלמי מאיר יבמות לה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד א] שאינה גמורה. ויבמה. אפילו בהערייה. אי זו היא הערייה? אמר רב יהודה רב יהודה° בשם רב שמואל שמואל (אמורא)°. עד כדי שתהא אצבע נראית בין השפיות השפה של בית הבושת. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. ו_געד שתיכנס העטרה. אמר רבי אבא בר חייה רבי אבא בר חייה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. נכנסה העטרה, זו הוא גמר ביאה. והעריה זו נשיקה מה אנן קיימין לאיזה ענין נחשב הכנסת עטרה כגמר ביאה? ו_דאם בשאר כל העריות, מאי נפקא מינא אם זה כגמר ביאה או כהעריה, הרי עשה בהן את המערה כגומר. אם בשפחה חרופה, שם לא די בהעריה, ואינו חייב עד שיפלוט זרע. דאמר רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בשם רב רב (אמורא)°. כתיב, ואיש אשר ישכב את אשה שכבת זרע והיא שפחה נחרפת לאיש. אינו חייב עד שיפלוט שנאמר שכבת זרע. אלא כן אנן קיימין, באלמנה לכהן גדול. שיש בו שלושה לאוין לא יקח לא יחלל ולא יחלל זרעו ואמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. הערה בה, חייב משום חללה דכתיב לא יחלל. נכנסה עטרה, חייב משום ביאה דכתיב את אלה לא יקח. גמר את הביאה הוציא זרע, חייב משום (ויקרא אמור כא טו) ולא יחלל זרעו בעמיו. תמן תנינן, ו_הכל הנשים מטמאות בבית החיצון. אי זה בית החיצון? רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. עד מקום שהתינוקות יושבות להטיל מים ונראות. אמר ליה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. והלא כל הטמאות שהיא מטמא כגון מגע שרץ מטמאה ו_ועד בית השיניים. משמע שעד מקום זה נחשב כלחוץ, ולא על זה חידשה התורה שנידה מטמא משיצא לבית החיצון. אלא בית החיצון זה מהמקור עד בין השיניים. תני רבי זכיי רבי זכיי°, עד בין השיניים ובין השיניים כלפנים. אמר רבי יוסי בר רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. כל בית הבושת קרוי בית החיצון. תנן, אחד המערה ואחד הגומר קנה, ולא חלק בין ביאה לביאה. מה קנה כשבא עליה שלא כדרכה? שמואל שמואל (אמורא)° אמר, לא קנה אלא בדברים האמורים בפרשה. לירש ניכסי המת, ולאסרה לאחיו, ולהתיר צרתה לשוק. אבל לשאר דברים כמו להיטמא לה ולהפר נדריה לא קנה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. ו_זקנה כל הדברים. אמר רבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר°. ו_חמה פליגין? בשהערה בה שלא כדרכה. אבל אם גמר את הביאה, כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים. אמר רבי מתנייא רבי מתניה°. ו_טמה פליגין? בבא עליה עודה בבית אביה ולא הכניסה לחופה. אבל אם בא עליה עודה בבית בעלה שהכניסה לחופה, כל עמא מודיי שקנה בכל הדברים אף בביאה שלא כדרכה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מתניתא אמרה כן דתנן, ו_יכנסה הרי היא כאשתו לכל דבר. מהו שתאכל בתרומה אם בא עליה שלא כדרכה בהעריה? אמר רבי אבא רבי אבא° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. נראין הדברים, שאם ו_יאהיתה אוכלת בתרומה בחיי בעלה, אוכלת. ואם לאו כגון ארוסה, אינה אוכלת. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. אפילו לא אכלה, אוכלת. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לה עמוד ב] אפילו נראית לאכול כגון שנכנסה לחופה ומת אוכלת. מתניתא מסייעא לדין, מתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לשמואל שמואל (אמורא)° שדווקא אם אכלה בבית בעלה אוכלת דתנן, ו_יבבת ישראל פיקחת שנישאת לכהן חרש, אינה אוכלת בתרומה שקידושי חרש מדרבנן ואינו מאכיל. מת בעלה ונפלה לפני יבם חרש. אם היה בעלה שמת פיקח, אוכלת, היה חרש, אינה אוכלת. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן רבי יוחנן° שאמר שאפילו לא אכלה אוכלת דתנן, ו_יגבת ישראל פיקחת שנתארסה לכהן פיקח, לא הספיק לכונסה לחופה של נישואין עד שיחרש הוא, או עד שנתחרשה היא. אינה אוכלת בתרומה. מת ונפלה לפני היבם, אפילו חרש אוכלת. בזה יפה כח היבם מכח הבעל. שהיבם חרש מאכיל. והבעל חרש אינו מאכיל.

מתני’: ו_ידוכן הבא על אחת מכל העריות האמורות בתורה או פסולות, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, ובת ישראל לממזר ולנתין, פסל. ולא חלק בין ביאה לביאה:
גמ’: כתיב (ויקרא אמור כא יד טו) אלמנה וגרושה וכו' לא יקח ולא יחלל זרעו בעמיו. אלמנה לא יקח. אין לי שחייב אלא בדרך ליקוחין מניין שאפילו אנס חייב? תלמוד לומר לא יחלל זרעו בעמיו. מניין אפילו הערה? שיכל לכתוב לא יחול, וכתב ולא יחלל, לחייב אפילו באונסין. לא יחול ולא יחלל אפילו בהערייה. עד כדון כ°רבי עקיבה רבי עקיבא שדורש מיתור אותיות. כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל מנין? תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, נאמר כאן בכהונה לקיחה, דכתיב לא יקח. ונאמר להלן בשאר כל העריות לקיחה דכתיב (ויקרא אחרי מות יח יח) איש כי יקח את אחותו. מה לקיחה שנאמר בשאר כל העריות, עשה בהן את המערה כגומר. אף לקיחה שנאמר כאן, נעשה בה את המערה כגומר. רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° בעי. אי מה לקיחה שנאמר בשאר כל העריות, עשה בהן את המערה כגומר והוולד ממזר. אף לקיחה שנאמר כאן, נעשה בה את המערה כגומר והוולד יהא ממזר? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, אם כן, ליידא מילה איתמר חלל? הלא ממזר חמור מן החלל. אלא ללמד שנעשה חלל ולא ממזר. אתא רבי בון בר ביסנא רבי בון בר ביסנא° ואמר בשם רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. נאמר כאן לקיחה, ונאמר להלן בשומרת יבם לקיחה דכתיב (דברים כי תצא כה ה) ולקחה לו לאשה. מה לקיחה שנאמר בשומרת יבם, עשה בה את המערה כגומר והוולד כשר. אף לקיחה שנאמר כאן, נעשה את המערה כגומר והוולד כשר. וכדאמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. הערה בה, חייב משום חללה. נכנסה העטרה, חייב משום ביאה. גמר את הביאה, חייב משום מחלל זרעו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

3 ו_ג מיי' פ א' מהל' איסורי ביאה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' כ' סעיף א':

4 ו_ד מיי' פ א' מהל' איסורי ביאה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' כ' סעיף א':

5 ו_ה מיי' פ"ה מהל' איסורי ביאה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ג, סמ"ג לאוין קיא:

6 ו_ו מיי' פ"ה מהל' איסורי ביאה הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ג, סמ"ג לאוין קיא:

7 ו_ז טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ט':

8 ו_ח טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ט':

9 ו_ט טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ו סעיף ט':

10 ו_י מיי' פ א' מהל' יבום וחליצה הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קס"ח סעיף א':

11 ו_יא מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה ו':


[ע"ב]

12 ו_יב מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה ט':

13 ו_יג מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה י':

14 ו_יד מיי' פ א' מהל' איסורי ביאה הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' ז' סעיף ט', טור ושו"ע אה"ע סי' כ' סעיף א', סמ"ג לאוין קכו:


-----------------------------------דף לו

עריכה
ירושלמי מאיר יבמות לו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד א] מתני’: ו_טואלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין, אפילו בנות כהנים לא יאכלו בתרומה שכן משתמרת לביאה פסולה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מכשירין. נתאלמנו או נתגרשו. מן הנישואין, פסולות. ומן האירוסין, כשירות:

גמ’: תנן, אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין, לא יאכלו בתרומה. מה טעמון דרבנן? נאמר כאן הוייה דכתיב (ויקרא אמור כב יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל. ונאמר להלן הוייה דכתיב (דברים כי תצא כב כג) כי יהיה נערה מאורסה לאיש. מה הוייה שנאמר להלן אירוסין אף כאן אירוסין. מיד משהתארסה לאיש שאסור לה נאסרת בתרומה. מה טעמון ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? נאמר כאן הווייה דכתיב (ויקרא אמור כב יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל. ונאמר להלן (דברים כי תצא כא טו) כי תהיינה לאיש שתי נשים וילדו לו בנים. מה הווייה שנאמר להלן נישואין דכתיב וילדו אף כאן נישואין. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מנא ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ול°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, ו_טזשבת כהן שנתארסה לישראל אינה אוכלת בתרומה? לא מן הדין קרייא דכתיב (ויקרא אמור כב יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל? הכא אינון עבדין ליה אירוסין ואוסרים בת כהן שהתארסה לישראל מלאכול בתרומה. והכא אינון עבדין ליה נישואים? ומתירים לבת כהן גרושה שהתארסה לכהן לאכול בתרומה עד שתנשא. מה טעמון דרבנן? דכתיב (ויקרא אמור כב יב) ובת כהן כי תהיה לאיש זר היא בתרומת הקדשים לא תאכל. יכול היה לכתוב בת כהן כי תהיה לזר. מאי לאיש? אפילו התקדשה לאיש המאכיל כהן אם היא זרה לו, כגון אם היתה גרושה, אינה אוכלת. והלא דין הוא ואין צורך בפסוק, מה אם בישראל, ו_יזשאין ביאתו פוסלתה מן הכהונה. ביאתו פוסלתה מן התרומה שנשואה אינה אוכלת בתרומה של בית אביה. כהן גדול, שביאתו פוסלתה מן הכהונה שנעשת חללה, אינו דין שתהא ביאתו פוסלתה מן התרומה? לא אם אמרת בישראל, שאינו מאכיל את אחרות. תאמר בכהן גדול, שהוא מאכיל את אחרות הכשרות לו? הואיל והוא מאכיל את אחרות, לא תהא ביאתו פוסלתה מן התרומה. נשבר קל וחומר, וחזרת לך למקרא. לפום כן צריך מימר, לאיש, לאיש אפילו המאכיל אחרים. מה טעמא לא אמרו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אירוסין פוסלין אותה מלוכל בתרומה? מה עבד לה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי למה הם מתירים בתרומה אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, מן האירוסין? משום שהוא ראוי לאכל? או משום שהוא ראוי להאכיל נשים אחרות שכשרות לו? נישמעינה מן הדא דתנן, ו_יחאם לא ידעה לא בא עליה משעה שנעשה פצוע דכא וכרות שפכה, הרי אלו יאכלו אבל אם בא עליה נפסלת. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא שאינם פוסלים משתמרת לביאה פסולה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לו עמוד ב] אית לך מימר הדא שהן אוכלות משום שהוא ראוי להאכיל? הרי פצוע דכא אסור בכל הנשים. אלא ודאי משום שהוא ראוי לאכול. אף הכא משום שהוא ראוי לאכל. תנן, נתאלמנו או נתגרשו. מן הנישואין פסולות, ומן האירוסין כשירות. אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°. לא סוף דבר מן האירוסין או מן הנישואין. אלא. נבעלו בין מן האירוסין בין מן הנישואין פסולות לא נבעלו, בין מן האירוסין בין מן הנישואין כשירות:.

מתני’: ו_יטכהן גדול לא ישא את האלמנה. ו_כבין אלמנה מן האירוסין, בין אלמנה מן הנישואין. ו_כאולא ישא את הבוגרת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מכשירין בבוגרת. ו_כבולא ישא את מוכת עץ. ו_כגארס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול, יכנוס. מעשה ביהושע בן גמלא, שקידש את מרתא בת בייתוס. ומינהו המלך להיות כהן גדול, וכנסה. ו_כדשומרת יבם לכהן הדיוט, ונתמנה להיות כהן גדול. אף על פי שעשה בה מאמר, לא יכנוס. ו_כהכהן גדול שמת אחיו. חולץ ולא מייבם:
גמ’: כתיב (ויקרא אמור כא יד) אלמנה לא יקח בין מן האירוסין בין מן הנישואין ו_כוגרושה לא יקח. בין מן האירוסין בין מן הנישואין. לא ישא את הבוגרת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מכשירין בבוגרת. ושוין שלא יקח את מוכת עץ. מה בין בוגרת. מה בין מוכת עץ? בוגרת, כלו בתוליה במעיה. מוכת עץ, יצאו בתוליה לחוץ. ואית דמחלפין ואומרים. לא ישא את מוכת עץ. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, מכשירין במוכת עץ. ושוין שלא ישא את הבוגרת. מה בין בוגרת מה בין מוכת עץ? בוגרת, עברו ימי הנעורים. מוכת עץ, לא עברו ימי הנעורים. כתיב (ויקרא אמור כא ג) ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא. אחות כהן שהיתה מוכת עץ. °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אומרים, לא יטמא לה, וחכמים אומרים ו_כזיטמא לה. יאות אמרו °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי,. דכשם שמוכת עץ אסורה לכהן גדול שאינה כבתולה ולכן. גם כאן אינו נטמא לאחותו שהיא מוכת עץ שאינה כבתולה. על דעתין דאילין תני שאמרו שיטמא לה משמע שמוכת עץ נחשבת כבתולה מחלפתה שיטתין דרבנן  האם רבנן חזרו בהם? תמן אינון אמרין, שכהן גדול חייב לשאת נערה ולא בוגרת. בתולה ולא מוכת עץ משמע שמוכת עץ אינה כבתולה. והכא אינון אמרין הכין שיטמא לאחותו מוכת עץ דמשמע שהיא נחשבת בתולה. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, כל מדרש בעניינו. תמן כתיב (ויקרא אמור כא ג) ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא. ולאחותו הבתולה, ו_כחפרט לאנוסה ולמפותה. או יכול שאינו מוציא את מוכת עץ מאלו, ולא יטמא לה שאף היא אינה בתולה? תלמוד לומר (ויקרא אמור כא ג) אשר לא היתה לאיש. את שנהיתה לא בתולה בידי איש. לא שהיתה על ידי דבר אחר. אבל בכהן גדול לא כתיב אשר לא היתה לאיש. לכן בעינן בתולה ממש ואפילו מוכת עץ אסורה (ויקרא אמור כא ג) הקרובה, ו_כטלרבות את הארוסה. (ויקרא אמור כא ג) אליו, ו_ללרבות את הבוגרת. מחלפתה שיטתין דרבנן  האם רבנן חזרו בהם? תמן גבי ירושה כתיב (במדבר כ"ז, י"א) ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו. ואינון אמרין, קרוב, ולא ארוסה. אליו, ולא גרושה. והכא הם אומרים קרובה לרבות את הארוסה? אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)°, כל מדרש בעניינו. אחותו, לעולם היא בפנים, עד שתצא לחוץ. וכל עוד שהיא ארוסה ולא נישאה, עדיין היא קרובה לאחיה ומטמא לה. לעניין ירושה ארוסתו, לעולם היא בחוץ ואינו יורשה עד שתכנס לפנים על ידי נישואים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ו_טו מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה כ"א:

16 ו_טז מיי' פ"ח מהל' תרומות הלכה ז':

17 ו_יז מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ז', מיי' פ"ו מהל' תרומות הלכה ח':

18 ו_יח מיי' פ ז' מהל' תרומות הלכה י"ג:


[ע"ב]

19 ו_יט מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה א', סמ"ג לאוין קכד, סמ"ג עשין נז:

20 ו_כ מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, סמ"ג עשין נז:

21 ו_כא מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד:

22 ו_כב מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג, מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ד:

23 ו_כג מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב:

24 ו_כד מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב:

25 ו_כה מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ב, מיי' פ"ה מהל' כלי המקדש הלכה י':

26 ו_כו מיי' פ י"ג מהל' איסורי ביאה הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף א':

27 ו_כז מיי' פ ב' מהל' אבל הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד':

28 ו_כח מיי' פ ב' מהל' אבל הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד':

29 ו_כט מיי' פ ב' מהל' אבל הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד':

30 ו_ל מיי' פ ב' מהל' אבל הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' שע"ג סעיף ד':


-----------------------------------דף לז

עריכה
ירושלמי מאיר יבמות לז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד א] כהן גדול לא יכנוס ו_לאאנוסתו ומפותתו, ואם כנס אין מוציאין מידו. אנוסת חבירו ומפותת חבירו לא יכנוס. ואם כנס מוציאין מידו. ו_לבלא ישא את הקטנה דכתיב מעמיו יקח אשה, אשה ולא קטנה. אבל נושא את הממאנת. וממאנת לא בקטנה היא? ממתינין לה עד שתגדיל. אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול, יכניס. ודכוותה, אירס את הקטנה ונתמנה להיות כהן גדול, יכניס ולמה ממתין עד שתגדל? כהן שארס אלמנה ונעשה כהן גדול יכנוס שכבר היתה אשתו. אבל בקטנה אין קידושין תופסים, וכשנעשה כהן גדול ורוצה לכונסה קורא אני עליה אשה ולא קטנה. יהושוע בן גמלא קידש את מרתא בת בייתוס ומינהו המלך להיות כהן גדול. הערמה עשה. בקש ממנה להינשא לו אך היא סרבה. מה עשה? שאל פיריומהו ייתב לאמה בגויה   אפריון והושיב את אמה בתוכו וכולם חשבו שזו מרתא שנשאת לו, וכיוון שיצא לה שם שנשואה לו, הייתה צריכה ממנו גט מספק. שמעת וקיבלת עליה להינשא לו. דתנינן, ו_לגיצא שמה בעיר מקודשת, הרי זו מקודשת. תנן שומרת יבם לכהן הדיוט, ונתמנה להיות כהן גדול. אף על פי שעשה בה מאמר, לא יכנוס. אף °בית שמאי בית שמאי שאמרו שמאמר קונה, זה רק לפטור את הצרה. שאם עשה מאמר באחת ונפלה גם אחותה לפניו ליבום, אשתו עימו והשניה תצא משום אחות אשתו. מודים בה שהרי אינה אשתו ממש. ואף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שסובר שמאמר או קונה או לא קונה מודה בה שמא מאמר אינו קונה. ולא כ°רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך, ד°רבי אלעזר בן ערך רבי אלעזר בן ערך אומר. המאמר קונה קניין גמור ביבמה. כהן גדול שמת, אחיו חולץ ולא מייבם. הדא מסייעא למאן דאמר חליצה פטור. ברם כמאן דמר חליצה קניין שנושא ומגרש, קשה וכי אומר לו לשאת אלמנה ולעבור על דברי תורה?

מתני’: ו_לדכהן הדיוט לא ישא את איילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובנים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אף מי שיש לו אשה ובנים לא ישא את איילונית, שהיא זונה האמורה בתורה. וחכמים אומרים, ו_להאין זונה, אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לז עמוד ב] גמ’: תנן, כהן הדיוט לא ישא את איילונית, אלא אם כן יש לו אשה ובנים. הא ישראל שאין לו אשה ובנים מותר בה? הרי גם הוא מצווה על פרו ורבו? ו_לועוד הוא אסור בה, אלא בגין דתנינן תמן, אין זונה האמורה בתורה, אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות, וכולהון לכהן. לפום כן לא תנינה ישראל. אמר רבי יהודה בן פזי רבי יהודה בן פזי°. כתיב (איוב כ"ד, י"א) בין שורותם יצהירו (איוב כ"ד, י"ח) ולא יפנה דרך כרמים. שלא היתה בעילתן של דור המבול לשום בנים. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי°. כתיב (הושע ד', י') אכלו ולא ישבעו, הזנו ולא יפרוצו. שלא היתה בעילתן לשם בנים. כתיב (בראשית בראשית ד יט) ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צילה. עדה, שהיה מתעדן בגופה. צילה, שהיה יושב בצילה של בנים. מתיבין ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? לשיטתך שכל בעילה שלא לשם בנים הופכת את האשה לזונה האסורה לכהן. הגע עצמך שהיתה עקרה ואין סופה לילד? הגע עצמך שהיתה זקינה? האם גם הם אסורות? ויותר מזה הרי בשלב מסוים כל אשה נהיית עקרה האם תאסר לבעלה. תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אף הפנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות, הרי זו בעילת זנות. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°. ממה שאמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שרק ביאה שלא לשם ילדים נקראת ביאת זנות הדא אמרה, שכהן גדול שקידש אשה בבעילה, אינו כבא על הבעולה שתחילת ביאה קונה, או שדעתו לקנות בתחילת ביאה, או שלא קרע את הבתולים ואינה אסורה משום זונה לפי שדעתו לשם אישות

מתני’: ו_לזלא יבטל אדם מפירייה ורביה, אלא אם כן יש לו בנים. °בית שמאי בית שמאי אומרים, שני זכרים. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ו_לחזכר ונקיבה, שנאמר (בראשית בראשית ה ב) זכר ונקבה בראם. ו_לטנשא אשה ושהתה עמו עשרה שנים ולא ילדה, אינו רשאי לבטל. ו_מגירשה, מותרות לינשא לאחר, ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים. ואם הפילה, מונה משעה שהפילה. ו_מאהאיש מצווה על פרייה ורבייה, ו_מבאבל לא האשה. °רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה אומר, על שניהם הוא אומר (בראשית בראשית א כח) ויברך אותם אלהים, ויאמר להם אלהים פרו ורבו וגו':
גמ’: °בית שמאי בית שמאי אומרים, שני זכרים שנאמר במשה (שמות יתרו יח ג ד) גרשום ואליעזר, ואחר כך פרש מאשתו. °בית הלל בית הלל אומרים, זכר ונקבה. למדו מברייתו של עולם שנאמר, זכר ונקבה בראם. אמר רבי בון רבי אבין° לכן צריכה לדברי °בית הלל בית הלל, אפילו זכר ונקבה וכל שכן שני זכרים. דאי לא כן היא, מתניתא מקולי °בית שמאי בית שמאי ומחומרי °בית הלל בית הלל ולמה לא נמנת? ו_מגבני בנים כבנים. בני בנות אינן כבנים. ו_מדבן בן, ובת בת עולין. בת בן, ובן בת, אינן עולין. ו_מהאיילונית והסריס ושאינן ראויין לוולד, אינן עולין. תנן, נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי לבטל. אמר רבי אמי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. טעמא דהן תנייא דכתיב (בראשית לך לך טז ג) מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען. צא שנים שעשה בחוצה לארץ שאינם עולות למנין עשר שנים.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

31 ו_לא מיי' פ א' מהל' נערה בתולה הלכה ו', מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה ט"ז:

32 ו_לב מיי' פ י"ז מהל' איסורי ביאה הלכה י"ג:

33 ו_לג מיי' פ ט' מהל' אישות הלכה כ"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' מ"ו סעיף א':

34 ו_לד מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ח', סמ"ג עשין מט:

35 ו_לה מיי' פ י"ח מהל' איסורי ביאה הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' ו' סעיף ח', סמ"ג לאוין קכא:


[ע"ב]

36 ו_לו מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ח':

37 ו_לז מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף א', סמ"ג עשין מט:

38 ו_לח טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ה':

39 ו_לט מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י', סמ"ג עשין מט:

40 ו_מ טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף ט"ז:

41 ו_מא מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף א':

42 ו_מב טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף י"ג:

43 ו_מג טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ו':

44 ו_מד טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ו':

45 ו_מה טור ושו"ע אה"ע סי' א' סעיף ה':


-----------------------------------דף לח

עריכה
ירושלמי מאיר יבמות לח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד א] ותני כן, ו_מוחלתה היא או שחלה הוא. או שהלך לו למדינת הים, אינן עולין. נישאת לראשון ולא ילדה. יש לה כתובה. לשני, יש לה כתובה. לשלישי, יש לה כתובה. לרביעי ולחמישי, אין לה כתובה אם לא ידעו. אמר רבי חנינא בר עגול רבי חנינא בר עגול° בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. ו_מזלשלישי עצמו אין לה כתובה. נישאת לרביעי ולחמישי ולא ילדה, מהו דיחזרון קדמאי עליה שתחזיר כתובתה? ו_מחיכלה היא מימר, רק כדון איתעקרת ההיא איתתא. ו_מטנישאת לחמישי וילדה. מהו שתחזיר על רביעייא שיתן כתובתה? אומרים לה, שתיקותיך יפה מדיבוריך. שמא יטען שאין הגרושים תופסים כי אם היה יודע שיתחיב כתובה לא היה מגרש ונמצאו בניה ממזרים. נבעלת ורואה דם. נבעלת ורואה דם. אית תניי תני, שנייה תיבעל, שלישית לא תיבעל. ואית תניי תני, ו_נשלישית תיבעל, רביעית לא תיבעל. הוון בעיין מימר. מאו דאמר שנייה תיבעל ושלישית לא תיבעל. כמאן דאמר שלישית אין לה כתובה. ברם כמאן דמר שלישית תיבעל, רביעית לא תיבעל. כמאן דמר שלישית יש לה כתובה. היתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים. אית תניי תני, ו_נאשני ימול שלישי לא ימול. אית תניי תני, שלישי ימול רביעי לא ימול. הוון בעיין מימר, מאן דמר שני ימול שלישי לא ימול, כמאן דמר השלישית אין לה כתובה. מאן דמר השלישי ימול הרביעי לא ימול, כמאן דמר השלישית יש לה כתובה. ולא היא, אפילו כמאן דמר השלישית יש לה כתובה. מודי הוא הכא שלא ימול מפני סכנה. תני אמר °רבי נתן רבי נתן. מעשה שהלכתי לקיסרין של קפוטקייא, והיתה שם אשה אחת, והיתה יולדת זכרים והיו נימולים ומתים. ומלת את הראשון ומת. שני ומת, שלישי ומת. רביעי הביאתו לפני. נסתכלתי בו, ולא ראיתי בו דם ברית שהיה צהוב. אמרתי להם, הניחוהו לאחר זמן, והניחוהו ומלוהו ונמצא בן קיימא, והיו קורין אותו נתן בשמי. היו לה בנים ומתו. מונה משעת מיתה יכולה היא מימר רוחא חנקת בנים דההיא איתתא ועקרתא אבל קדם לא היתה עקרה, תנן, האיש מצווה על פרייה ורבייה, אבל לא האשה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי יוסי בר זימרה רבי יוסי בר זימרה°. טעמא דהן תנייא דכתיב (בראשית בראשית א כח) פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה. וכבשה כתיב מי דרכו לכבוש? האיש ולא האשה. רבי ירמיה רבי ירמיה° רבי אבהו רבי אבהו° ורבי יצחק בר מריון רבי יצחק בר מריון° אמרו בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. הלכה כ°רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה שגם האשה חייבת. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° ורבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° ורבי יצחק בר חקולה רבי יצחק בר חקולה° אמרו בשם דרבי יודן נשייא רבי יהודה נשיאה°. ו_נבאם תובעת להינשא מפני שרוצה ילדים שידאגו לה בזקנתה ויקברו אותה אחר מותה הדין עמה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, הלכה כ°רבי יוחנן בן ברוקה רבי יוחנן בן ברוקה. אמר ליה רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא°. עמך הייתי, ולא איתאמרת, אלא אם היתה תובעת להינשא הדין עמה. וגזי ליה פרע לו במקרה דומה דתנינן תמן, ו_נגשבת שחלה תשעה באב להיות בתוכה, אסורין מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. אמר רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°. ביקש °רבי רבי יהודה הנשיא לעקור תשעה באב, ולא הניחו לו. אמר לו רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, עמך הייתי ולא איתאמרת. אלא ביקש °רבי רבי יהודה הנשיא לעקור תשעה באב שחל להיות בשבת, ולא הניחו לו. אמר, הואיל ונדחה ידחה. אמרו לו, ידחה למחר. וקרא עליהם

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט צורת הדף באתר היברובוקס שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לח עמוד ב] (קהלת ד', ט') טובים השנים מן האחד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

46 ו_מו מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"א:

47 ו_מז טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ט:

48 ו_מח טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ט:

49 ו_מט טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף י"ט:

50 ו_נ מיי' פ ד' מהל' איסורי ביאה הלכה כ"א, טור ושו"ע יו"ד סי' קפ"ז סעיף א', סמ"ג לאוין קיא:

51 ו_נא מיי' פ א' מהל' מילה הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ג סעיף ב', סמ"ג עשין כח:

52 ו_נב מיי' פ ט"ו מהל' אישות הלכה י', טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף ז':

53 ו_נג מיי' פ"ה מהל' תעניות הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ג', סמ"ג עשין ג:


[ע"ב]

הדרן עלך פרק הבא על יבמתו