שולחן ערוך אבן העזר קסו ט

במה דברים אמורים שביאת שוגג קנה, ביבמתו שנפלה לו מן הנשואין. אבל אם נפלה לו מהארוסין, יש אומרים שלא קנה ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, ויש מי שאומר דהוא הדין להעראה.

יש אומרים שהבא על יבמתו צריך לברך: "אשר קדשנו במצותיו וצונו על (ביאת) [בעילת] יבמה" (טור בשם העיטור):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(י) י"א שלא קנה: הא שכתב דין זה בשם י"א משום דהמחבר מדייק בספרו ב"י מרמב"ם דס"ל דקונה לכל דבר חוץ מתרומה אפילו מן האירוסין לכן כתב בשם י"א דלא קונה וס"ל לעיקר דעת הרמב"ם, מיהו דיוק של ב"י אין מוכרח וע"ש:

(יא) צריך לברך וכו': עיין בטור בשם העיטור דמברך אחר הביאה ומשמע הטעם דחיישינן שמא תחזור היא ותמאן בו והוי ברכה לבטלה לפ"ז יש לומר למה דקי"ל דמברכין ברכת ארוסין קודם הקידושין ולא חיישינן שמא תחזור בו כן ה"נ לא חיישינן שמא תחזור בו, ועיין סימן ס"ג:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

שהבא על יבמתו כולי דוק' אחר הביאה ולא קודם הביאה כדרך שאר הברכות שהן עובר לעשייתן דכאן המצוה תלויה ע"י אחר דהיינו היבמה ושמא יהא מניעה מצד שלא יבא עליה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}