רמב"ם הלכות תרומות ח

הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות תרומות · פרק שמיני | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), hebrewbooks.org , alhatorah.org

דפוסעריכה

הלכה אעריכה

העובר והיבם והאירוסין והחרש ובן ט' שנים ויום אחד פוסלין ולא מאכילין.

הלכה בעריכה

העובר כיצד בת ישראל המעוברת מכהן לא תאכל בשביל העובר ובת כהן המעוברת מישראל אסורה לאכול מפני העובר שנאמר ושבה אל בית אביה כנעוריה פרט למעוברת.

הלכה געריכה

בת כהן שבא עליה ישראל אין חוששין שמא נתעברה אלא טובלת ואוכלת לערב היתה נשואה לישראל ומת בעלה טובלת ואוכלת בתרומה לערב עד מ' יום ואם הוכר עוברה הרי זו מקולקלת למפרע עד מ' יום שכל המ' יום אינו עובר אלא מים בעולם הוא חשוב.

הלכה דעריכה

בת ישראל שנשאת לכהן ומת והניחה מעוברת לא יאכלו עבדיה בתרומה בשביל העובר שהילוד הוא שמאכיל שאינו ילוד אינו מאכיל לפיכך אם היה העובר חלל אינו פוסל העבדים אלא אוכלין בגלל אחיו הכשרים עד שיולד זה החלל ויאסרו העבדים מלאכול.

הלכה העריכה

היבם כיצד בת ישראל הזקוקה ליבם כהן לא תאכל שנאמר וכהן כי יקנה נפש וזה עדיין לא קנאה ובת כהן הזקוקה לישראל אסורה מפני יבמה שנאמר ושבה אל בית אבית כנעוריה פרט לשומרת יבם.

הלכה ועריכה

יבם כהן שבא על יבמתו באונס או בשגגה או שהערה בה ולא גמר אע"פ שקנאה כמו שבארנו בהלכות יבום אינו מאכילה בתרומה עד שיבעול בעילה גמורה ברצון במה דברים אמורים שנתאלמנה מן האירוסין אבל מן הנישואין הואיל והיתה אוכלת תאכל בביאה זו.

הלכה זעריכה

האירוסין כיצד בת כהן שנתארסה לישראל אסורה לאכול שהרי יש לו בה קנין ובת ישראל שנתארסה לכהן לא תאכל עד שתכנס לחופה שמא תאכיל לבני בית אביה כמו שביארנו.

הלכה חעריכה

ישראל שאמר לכהנת הרי את מקודשת לי אחר ל' יום ה"ז אוכלת בתרומה כל השלשים שעדיין לא נתארסה ואם אמר לה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר ל' יום ה"ז אסורה לאכול מיד וכן שאר התנאים כיוצא בזה.

הלכה טעריכה

החרש כיצד כהנת שנשאת לישראל חרש לא תאכל שהרי קונה בתקנת חכמים שתקנו לו נישואין ובת ישראל שנשאת לכהן חרש לא תאכל שאינו קונה מן התורה שאינו בן דעת.

הלכה יעריכה

נתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש ויבמה אינה אוכלת אבל אם נשאה כשהוא פיקח ונתחרש הרי זו אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש ויבמה הרי זו אוכלת הואיל והיתה אוכלת בתחלה ואשת חרש שילדה ממנו הרי זו אוכלת בשביל בנה.

הלכה יאעריכה

בן תשע שנים ויום אחד כיצד מי שנבעלה לאסור לה והוא בן תשע שנים ויום אחד הואיל וביאתו ביאה נפסלה מן הכהונה ואסורה מלאכול בתרומה מפני שנעשית זונה או חללה כמו שביארנו אפילו היה שחיף ובת ישראל שנשאת לכהן בן ט' שנים ויום אחד אף על פי שביאתו ביאה אינה אוכלת בשביל הקטן לפי שאינו קונה עד שיגדיל ספק שהוא בן ט' שנים ויום אחד ספק שאינו נשאת לבן י"ג שנה ויום אחד ספק שהביא שתי שערות ספק שלא הביא הרי זו אסורה לאכול.

הלכה יבעריכה

כל אלו כשם שאין מאכילין בתרומה של תורה כך אין מאכילין בתרומה של דבריהם גזירה שמא יאכילו בשל תורה.

הלכה יגעריכה

ואלו לא פוסלין ולא מאכילין:

האונס והמפתה והשוטה שנשא אשה אא"כ היתה אסורה להן שהן פוסלין אותה בביאתם מפני שנעשית זונה וחללה כמו שביארנו.

הלכה ידעריכה

מי שנשאת לכהן שוטה או שאנס אותה או שפיתה אותה כהן וילדה אוכלת בשביל בנה ואע"פ שהדבר ספק הואיל ובלא קידושין היא שמא מאחר נתעברה הרי הולד בחזקת זה שבא עליה:

והוא שלא יצא עליה קול עם אחר אלא הכל מרננין אחריה בזה הכהן וכן כהנת שבא עליה ישראל שוטה או שאנסה או פיתה אותה ונתעברה אינה אוכלת מפני העובר נתחתך העובר ה"ז תאכל.

הלכה טועריכה

אשת איש שבאו עליה עידי קינוי ועידי סתירה הרי זו אסורה לאכול בתרומה עד שתשתה מי המרים מפני שהיא ספק זונה מת בעלה קודם שישקנה או שהיתה מן הנשים שאינן שותות ולא נוטלות כתובה ה"ז אסורה לאכול בתרומה לעולם וכל אשת כהן שאמרה טמאה אני הרי זו אסורה לאכול בתרומה.

הלכה טזעריכה

קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שלא מדעת אביה בין בפני אביה בין שלא בפניו אף על פי שקדשה אביה אינה אוכלת בתרומה שאם מיחה תעשה זרה למפרע וזה שרואה ושותק כועס הוא לפי שנשאת שלא לדעתו.

הגההעריכה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.