שולחן ערוך אבן העזר קעב יב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חרש שוטה וקטן, אינם בני חליצה, אבל מיבמין. והחרש, אם נפלה לו מאחיו פקח, אינו יכול להוציא לעולם. אבל אם נפלה לו מאחיו חרש, יכול להוציא בגט אחר שיבעל. והקטן, יוציא בגט, אם בא עליה לאחר שהגדיל; ואם לאו, צריכה גט למאמרו וחליצה לזיקתו:

מפרשים

בית שמואל

(יד) והחרש אם נפלה לו וכו':    הנה ברמב"ם פ"ו לא חילק בזה אלא סתם דבריו שבעילתו עושה אותה א"א גמורה וב"י וכ"מ כתבו דע"כ הרמב"ם איירי כשנפלה מאחיו פקח כמה שמחלק בפ"ב מה"ג, והנה לירושלמי שכתב דחרש א"י להוציא בגט אלא בקידשה ולא בעיל כמ"ש בב"י סימן קכ"א, לפ"ז מיושב שפיר דברי הרמב"ם ומיהו הנ"י כתב דלא מצינו שום פוסק שס"ל חילוק של הירושלמי גם לשון הרמב"ם היה דחוק אם ס"ל כירושלמי:


באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש