פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אורח חיים תקנא ג

שולחן ערוך

שבוע שחל בו תשעה באב, כאסורים יבלספר יגכאולכבס, אפילו אינו רוצה ללובשו עתה, אלא להניחו לאחר ט' באב. ואפילו אין לו אלא חלוק אחד, אסור. וכן המכובסים מקודם, בין ללבוש, בין להציע בהם המיטה. ואפילו מטפחות הידיים והשולחן אסור.

כבוכיבוס שלנו מותר. אבל גיהוץ (פירוש, מעבירין על הבגדים אבן חלק להחליקו. ערוך) שלנו אסור. כגוכלי פשתן אין בהם כדמשום גיהוץ, והרי הם ככיבוס שלנו ומותר. והני מילי לגהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב, כהאבל אסור ללבשן בשבוע זה.

ונהגו לאסור אפילו כלי פשתן, ואפילו בכיבוס שלנו, כובין ללבוש בין לכבס ולהניח. ואין להקל בדבר, כיון שנהגו. וכל שכן דאפשר דמדינא נמי אסור, שהרי יש מי שכתב כזדכיבוס שלנו כחקרי (גיהוץ) לשל בני בבל, שאין מתלבנים יפה, לפי שמימיהם הם עכורים, שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל. וכיבוס של שאר ארצות, אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור.

ועוד, יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר, או נתר ובורית, וכיבוס היינו במים לבד. ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד, ונמצא שכל כיבוס של זמן הזה הוי גיהוץ, ואסור מדינא אפילו בכלי פשתן ללובשן מיהא.

הגה: ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ראש חודש כטעד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה, כגון אשה הלובשת לבנים, למותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח ואור זרוע). אבל בט' באב עצמו ידלא תלבש לבנים, לארק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא). לבוכן טולכבוד שבת לובשים כלי פשתן טזלגומציעין לבנים כמו בשאר שבתות.
ואסור ליתן כלים לכובס נכרי יזלדלכבס מראש חדש ואילך. אבל קודם ראש חודש מותר לתת, אף על פי שכובסת להאחר ראש חדש (תוספות פרק ד' דתענית ומהרי"ל):

מפרשים

מגן אברהם

(יא) לספר:    שמעתי שיש אוסרין ליטול צפרנים כמו באבל ונ"ל דל"ד דזה הוי כמו צנעה ובאבילות דצנעה ט"ב קיל מאבל כמ"ש התו' פ' החולץ עמ"ש סי' תקנ"ד ס"ב ולכבוד שבת פשיטא דשרי כמ"ש ס"ג וכ"ש לצורך טביל':


(יב) ולכבס:    דנראה כמסיח דעתו מהאבילות:


(יג) בט"ב עצמו:    אבל המ"ב משמע שמותרות ללבוש לבנים וכ"מ בב"ח וב"י סי' תקנ"ד בשם מהרי"ק שורש ל"ה:


(יד) וכן לכבוד שבת:    משמע שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' וכ"ה בטור ובמשנה וכ"מ ס"ד וכ"כ הב"ח ססי' זה דנוהגין היתר אך הד"מ כ' וז"ל רחיצה היה לנו להתיר בע"ש מק"ו דכיבוס שאסור מדינא ואפ"ה מותר לכבוד שבת ק"ו ברחיצה אלא שנהגו איסור אפי' ברחיצה עכ"ל משמע דבכיבוס נמי נהגו איסור ומ"מ יש להקל אם אין לו כתונת לשבת וכ"מ בהגמ"נ וע"י עכו"ם פשיטא דשרי וכ' בהג"א דתספורת אסור אפי' לכבוד שבת ונ"ל הטעם דבלא"ה אין רגילין לספר בכל שבוע:


(טו) מר"ח ואילך:    אפי' א"ל לכבס אחר ט"ב:

באר היטב

(יב) לספר:    ליטול הצפרנים נ"ל דמותר ולכבוד שבת פשיט' דשרי וכ"ש לצורך טבילה מ"א. וט"ז סעיף קטן (י"ב) [י"ג] אוסר בשבת שחל ט"ב בתוכו ע"ש.


(יג) ולכבס:    דנראה כמסיח דעתו מהאבילות.


(יד) לא:    אבל במ"ב משמע שמותרת ללבוש לבנים וכ"מ בב"ח וב"י סי' תקנ"ד.


(טו) לכבוד:    משמע שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויש להקל אם אין לו כתונת לשבת וע"י עכו"ם פשיטא דשרי. מ"א עיין שם.


(טז) ומציעין:    עיין ט"ז שאוסר להציע הסדינים בשם רש"ל.


(יז) לכבס:    אפי' אמר ליה לכבס אחר ט"ב מ"א וע' סי' תקמ"ג סעיף קטן ה' מש"ש: (ובספר אליה רבה צידד להקל בזה לכבס אחר ט"ב ויליף מחה"מ ע"ש).


משנה ברורה

(כ) אסורין לספר – ולעניין נטילת צפרנים יש דעות בין האחרונים. אכן לצורך טבילת מצוה, בודאי שרי. וכן לכבוד שבת, כגון שחל תשעה באב בשבת, שרי בערב שבת ליטול הצפרנים [אחרונים]. ולענין סריקת הראש אין להחמיר אפילו בשאר ימי השבוע:


(כא) ולכבס אפילו וכו' – דנראה כמסיח דעתו מהאבילות:


(כב) וכיבוס שלנו – היינו של חוצה לארץ, מותר, לפי שאין הכיבוס יפה ככיבוס ארץ ישראל. ועל כן מותר לכבס ולהניח עד אחר ט' באב; דאילו לכבס וללבוש, בכל מקום אסור (ב"י):


(כג) וכלי פשתן וכו' – היינו ישנים, אבל לא בחדשים היוצאים מתחת המכבש:


(כד) משום גיהוץ – אפילו בארץ ישראל. והוא הדין דאין בהם משום כיבוס שלהם:


(כה) אבל אסור ללבשן וכו' – היינו אפילו אם גיהצן או כיבסן קודם שבוע זו:


(כו) בין ללבוש בין לכבס ולהניח – רוצה לומר, דנהגו לאסור אפילו לכבס ולהניח; דללבוש – מדינא אסור בכל גווני:


(כז) דכיבוס שלנו וכו' – רוצה לומר, מה שמוכח בגמרא דכיבוס שלנו מותר, היינו רק לשל בני בבל וכו':


(כח) קרי לשל בני בבל – כן צריך להיות, וכן איתא בשולחן ערוך דפוס ראשון מהמחבר בעצמו:


(כט) עד אחר התענית – ומי שאין לו אלא חלוק אחד, יש להתיר לכבס מראש חודש עד השבת:


(ל) מותרת לכבס – רוצה לומר, אפילו בשבוע שחל ט' באב להיות בתוכה:


(לא) רק לובשת חלוק בדוק ויפה – ואם אין לה, הסכימו הרבה אחרונים דמותרת ללבוש חלוק לבן, דלצורך מצווה לא גזרו. ועיין בדרך החיים, דמותרת ליתן לכובסת עכו"מ לצורך לבישת לבנים:


(לב) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן – המכובסים. ומשמע ממה שאמר וכן, שגם לכבוד שבת מותר לכבס ביום ה' ויום וי"ו. ובדרכי משה משמע שנהגו בזה לאיסור. אכן אם אין לו כתונת לשבת, יש להקל. ועל ידי עכו"מ פשיטא דשרי.

  • אבל בתספורת, אסור אפילו לכבוד שבת, דבלאו הכי אין רגילין לספר בכל שבוע [מגן אברהם]. ועיין בביאור הלכה:


(לג) ומציעין לבנים וכו' – היינו על השולחנות מותר להחליף לבנים. אבל להחליף סדינים לבנים נהגו איסור:


(לד) לכבס מראש חודש ואילך – ואפילו אומר לה לכבס אחר ט' באב, גם כן אסור מטעם מנהגא [מגן אברהם]. ובספר אליה רבא צידד להקל, ליתן לה מראש חודש ואילך לכבס אחר ט' באב, והביאו הפרי מגדים. ולעניין כלי פשתן בודאי יש לסמוך על זה:


(לה) אחר ראש חודש – והוא הדין אפילו אם תכבס בשבוע שחל בו ט' באב:

ביאור הלכה

(*) וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ:    לשון הטור לפי שאין חוששין לגוהצן שהן קרובין לבשר והרמב"ן כתב הלשון מפני שאינן מתגהצין ואין זיעה וטינוף יוצא מהם והיינו דמיירי מכלי פשתן הקרובים לבשר:


(*) שהרי יש מי שכתב וכו':    לפי טעם זה אסור אפילו בכיבוס של כלי פשתן דמה שאמרו כלי פשתן אין בהם משום גיהוץ דוקא גיהוץ לית בהו אבל כיבוס שייך בהו בא"י לפי שיטת רבינו יהודא בר ראובן וכיון דכל הארצות שוות לא"י לבד מבבל נמצא דכיבוס אסור בכל מקום אפילו בפשתן כן איתא בר"ן בהדיא ומה שכתב השו"ע ועוד יש מי שפירש טעם זה הוא רק לעורר לנו דכיבוס שלנו הוי כגיהוץ וא"כ אסור עכ"פ מדינא בכלי צמר אף להניח. ומה שסיים עוד אפילו בכלי פשתן ללבשן מיהא עיין בביאור הגר"א שמתמיה דללבשן בודאי אסור לכו"ע מדינא וכל מה שכתב המחבר ונהגו וכו' הוא רק לעורר לנו דאף להניח אסור. ולענ"ד אפשר שצ"ל ואפילו וכו' ור"ל דאפילו בכלי פשתן שאין לנו לאסור לפי טעם השני הזה עכ"פ ללבשן בודאי אסור מדינא:


(*) ואנו נוהגין להחמיר בכל זה וכו':    ר"ל בכל האמור לעיל בתחלת הסעיף לבד מי שאין לו אלא חלוק אחד בזה יש להקל כמש"כ הא"ר [ח"א] ומה שכתב בפתחי עולם מר"ח עד התענית מותר בזה ט"ס הוא וצ"ל עד השבת:


(*) וכן לכבוד שבת וכו':    עיין במ"ב שכתבנו לענין תספורת דאסור והנה המגן אברהם הביא זה בשם הגהת אשרי והוא הביא זה מאו"ז ועיינתי בא"ז בהלכות ת"ב וז"ל שם ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת פי' מותרין לכבס וללבוש בשבת אבל לספר בחמישי אסור כדאמר בירושלמי ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת רב הונא בשם רב המנונא אמר לתספורת חייש בה פי' שאסור לספר עכ"ל והנה המעיין בירושלמי גופא לפנינו הגירסא לתספורת הושבה ואף לפי גרסתו ג"כ אי אפשר לומר דכונת הירושלמי להחמיר כי לפי הענין מוכח שם להיפך דתספורת מותר בחמישי בשבת וצע"ג. ועיין בחידושי רע"א שהביא גם בשם התוספות דכביסה ותספורת שניהן שוין להקל:





▲ חזור לראש