פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת מגילה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לוד ואונו וגיא החרשים [1] מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו, והני - יהושע בננהי. [2]

והא אלפעל בננהי, דכתיב (דברי הימים א ח יב) וּבְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶד הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ [3]!?

ולטעמיך אסא בננהי, [4] דכתיב (דברי הימים ב יד א,ה) וַיַּעַשׂ אָסָא [הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהָיו] [וגו' פסוק ה] וַיִּבֶן עָרֵי מְצוּרָה בִּיהוּדָה [כִּי שָׁקְטָה הָאָרֶץ וְאֵין עִמּוֹ מִלְחָמָה בַּשָּׁנִים הָאֵלֶּה כִּי הֵנִיחַ ה' לוֹ] [5]; אמר רבי אלעזר: הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו, חרוב בימי פילגש בגבעה [6], ואתא אלפעל בננהי, הדור אינפול, אתא אסא שפצינהו [7]; דיקא נמי דכתיב (דברי הימים ב יד ו) וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה [וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֹדֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָרַשְׁנוּ אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ דָּרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ] - מכלל דערים הוו מעיקרא - שמע מינה.

ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס [8].

ואמר רבי יהושע בן לוי: פורים שחל להיות בשבת - שואלין ודורשין בענינו של יום [9].

מאי אריא פורים? אפילו יום טוב נמי, דתניא: משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום: הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג!?

פורים איצטריכא ליה: מהו דתימא נגזור משום דרבה [10] - קא משמע לן.

ואמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום [11], שנאמר (תהלים כב ג) אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי [12]!

סבור מינה [13] למקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה [14] ביממא; אמר להו רבי ירמיה: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא, כגון דאמרי אינשי: "אעבור פרשתא דא ואתנייה [15]".

איתמר נמי: אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה [16]: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר (תהלים ל יג) לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ [17].


אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה:

אמר רבי חנינא: חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין.


עמוד ב

למימרא דתקנתא דכרכין הוי [18]? והתנן חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ואם איתא - ליקדמו ליום הכניסה!

הוו להו עשרה, ועשרה לא תקינו רבנן.

תא שמע: חל להיות בחמישי - כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא - ליקדמו ליום הכניסה, דאחד עשר הוא!?

מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן.

תא שמע: אמר רבי יהודה: אימתי? - במקום שנכנסים בשני ובחמישי, אבל מקום שאין נכנסים בשני ובחמישי - אין קורין אותה אלא בזמנה, ואי סלקא דעתך תקנתא דכרכין היא - משום דאין נכנסים בשני ובחמישי מפסדי להו לכרכין?

לא תימא 'כדי שיספקו מים ומזון', אלא אימא 'מפני שמספקים מים ומזון לאחיהם שבכרכין' [19].

כיצד? חל להיות בשני בשבת - כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום וכו':

מאי שנא רישא דנקט סידורא דירחא, ומאי שנא סיפא דנקט סידורא דיומי [20]?

[21] איידי דמיתהפכי ליה - נקט סידורא דיומי [22].

חל להיות בערב שבת [כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום]:

מתניתין מני [23]?: אי רבי, אי רבי יוסי?

מאי 'רבי'? – דתניא: חל להיות בערב שבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה, ומוקפין חומה קורין בו ביום; רבי אומר: אומר אני: לא ידחו עיירות ממקומן, אלא אלו ואלו קורין בו ביום;

מאי טעמא דתנא קמא? דכתיב: (אסתר ט כא) [לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ] בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה: [24] מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין - אף כאן עיירות קודמות למוקפין!

ואימא 'בכל שנה ושנה' - מה כל שנה ושנה אין נדחין עיירות ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן?

שאני הכא דלא אפשר [25].

ורבי מאי טעמא?

'בכל שנה ושנה': מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחין ממקומן - אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן!

ואימא: 'בכל שנה ושנה': מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן נמי עיירות קודמות למוקפין!?

שאני הכא דלא אפשר.

מאי 'רבי יוסי'?

דתניא [תוספתא מגילה פ"א ה"ב [26]]: חל להיות בערב שבת: מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בו ביום; רבי יוסי אומר: אין מוקפין קודמין לעיירות, אלא אלו ואלו קורין בו ביום;

מאי טעמא דתנא קמא?

דכתיב 'בכל שנה ושנה': מה כל שנה ושנה עיירות בארבעה עשר [27] וזמנו של זה לא זמנו של זה [28] - אף כאן עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה.

ואימא: 'בכל שנה ושנה': מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות?

שאני הכא דלא אפשר.

מאי טעמא דרבי יוסי?

'בכל שנה ושנה': מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות - אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות.

ואימא: 'בכל שנה ושנה': מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה?

שאני הכא דלא אפשר [29].

וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה? והתניא [תוספתא מגילה פ"א ה"ב [30]]: חל להיות בשבת - כפרים מקדימין ליום הכניסה, ועיירות גדולות קורין בערב שבת, ומוקפות חומה למחר; רבי אומר: אומר אני: הואיל ונדחו עיירות ממקומן - ידחו ליום הכניסה.

הכי? השתא: התם זמנם שבת היא, והואיל דנדחו – ידחו, והכא זמנם ערב שבת [31]!

כמאן אזלא הא דאמר רבי חלבו אמר רב הונא: 'פורים שחל להיות בשבת - הכל נדחין ליום הכניסה'?

'הכל נדחין' סלקא דעתך? והא איכא מוקפין דעבדי למחר!?

אלא 'כל הנדחה ידחה ליום הכניסה';

כמאן? – כרבי, דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן.

מאי טעמא?

אמר רבה: הכל חייבין בקריאת מגילה ואין הכל בקיאין במקרא מגילה [32]; גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים [33],

והיינו טעמא דשופר,

והיינו טעמא דלולב.

רב יוסף אמר: מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה [34].

תניא נמי הכי אף על פי שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה - גובין בו ביום [35] ומחלקין בו ביום [36]'; אף על פי שאמרו'? אדרבה, משום דאמרו הוא [37]! אלא: הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה - גובין בו ביום ומחלקין בו ביום, מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה; אבל

הערותעריכה

  1. ^ לוד ואונו וגיא החרשים - מערי בנימין היו
  2. ^ וגמרא גמיר לה רבי יהושע בן לוי מרביה דמוקפות חומה מימות יהושע בן נון הן, ובמתניתא דערכין תנן תרתי מינייהו, דקא מני לוד ואונו אצל ערי חומה שאינן נוהגות אלא מימות יהושע בן נון; ולפי שחומותיהן נראות חדשות כדאמרינן לקמן: שנפלו והחזיקן - הוזקק רבי יהושע בן לוי להעיד שבכלל מוקפות חומה הן לקרות מגילה בט"ו.
  3. ^ ובספר דברי הימים מיחסו [את אלפעל] על שבט בנימין
  4. ^ 'ויחזק אסא' אינו בכל המקרא, אבל מקרא אחר כתיב,
  5. ^ ואף על גב דהני [לוד ואונו וגיא החרשים] לאו מיהודה נינהו, ומבנימין היו - מלכי יהודה מושלים על בנימין, ומצינו באסא שאף ערי בנימין חיזק, דכתיב (מלכים א טו כב) [וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כָּל יְהוּדָה אֵין נָקִי] וַיִּשְׂאוּ אֶת אַבְנֵי הָרָמָה וְאֶת עֵצֶיהָ אֲשֶׁר בָּנָה בַּעְשָׁא וַיִּבֶן בָּם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶת גֶּבַע בִּנְיָמִן וְאֶת הַמִּצְפָּה, והן ערי בנימין כדכתיב בספר יהושע
  6. ^ שהחריבו ישראל את בנימין ואת עריו כדכתיב גַּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ (שופטים כ מח)
  7. ^ החזיק את בדקיהן, ודומה לו ביבמות (סג,א) טום ולא תשפץ, שפיץ ולא תבנה
  8. ^ שאף על הנשים גזר המן (אסתר ג יג) לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים וגו'
  9. ^ מעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש אגרת פורים ברבים
  10. ^ דגזר לקמן בקריאת מגילה שמא יעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים - אף כאן גזרו דרשה אטו קרייה
  11. ^ זכר לנס שהיו זועקין בימי צרתן יום ולילה
  12. ^ במזמור למנצח על אילת השחר הוא, שנאמר על אסתר, כדאמרינן במסכת יומא (כט,א): למה נמשלה אסתר כאילת כו'
  13. ^ בני הישיבה ששמעו שמועה זו בלשון הקודש ולשנותה ביום; היו סבורין דהאי ולשנותה - לשון שונה משנה הוא:
  14. ^ משניות של מסכת מגילה
  15. ^ אסיים פרשה זו ואשנה אותה פעם שניה
  16. ^ דמן בירי
  17. ^ יזמרך כבוד ביום ולא ידום בלילה; והאי קרא - במזמור ארוממך ה' כי דליתני דרשינן בפסיקתא במרדכי ואסתר והמן ואחשורוש, וקריאת מגילה שבח הוא: שמפרסמין את הנס, והכל מקלסין להקדוש ברוך הוא
  18. ^ כדי שיספקו משמע כדי שיהו פנויין ליום השמחה
  19. ^ שכר הוא להם בשביל שהן מספקין, הלכך היכא דאין נכנסין - לא קולא הוא לגבייהו, ואין כאן שכר
  20. ^ סידרא דירחא - דקתני בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו כסדר מנין החודש, וכשבא לפרשה נקט סדר ימי השבת, ושמעינן ימי החודש לאחריה: חל להיות ערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה - הרי י"ג; חל להיות בשבת הרי י"ב; 'חל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליום הכניסה' - הרי י"א
  21. ^ ומשני:
  22. ^ כלומר: על ידי שאם היה אוחז ימי השבת לפי סדר, ימי החדש יהו נהפכין לו וטועה בגירסתו השונה את המשנה, לפי שהיה צריך להזכירן לאחוריו: אחר השבת דהיינו י"א, בשבת - י"ב, ערב שבת - י"ג, מתוך כך הוא בא לדלג ולטעות - להכי נקט סידורא דיומא, וסדר החודש הבא לו לאחוריים אינו מזכירו בפיו, דהרי מאליו הוא נשמע, ואין כאן עוד טעות
  23. ^ דקתני 'חל להיות ערב שבת עיירות ומוקפות חומה קורין בו ביום'
  24. ^ כל השנים יהו שוות:
  25. ^ דאם כן לא יקדמו עיירות למוקפין, שאינן יכולין לקרות בשבת
  26. ^ ליברמן
  27. ^ לכך אין נדחות ממקומן, ודלא כתנא קמא דרבי
  28. ^ הלכך לא עבד כתנא דמתניתין
  29. ^ דאי לא מקדמת להו למוקפין - צריך אתה לעקור עיירות מפני מוקפין, או יקראו ביום אחד
  30. ^ ליברמן
  31. ^ ואין לך צורך לדחותן
  32. ^ ומתוך שהוא מחוייב בדבר - הוא בהול לצאת ידי חובה
  33. ^ ואפילו לן בשדה ומגילה בידו - יש לגזור על הדבר
  34. ^ לקבל מתנות האביונים, ואי אפשר בשבת
  35. ^ שמקדימין בו לקרות - גובין הגבאים מתנות האביונים
  36. ^ לעניים
  37. ^ משום דאמרו להקדים את הקריאה הוא דאמרו להקדים את המתנות כדמפרש תנא טעמא ואזיל מפני שעיניהן של עניים כו'