קטגוריה:דניאל ג כה
ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די
רביעיא [רביעאה] דמה לבר אלהין
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עָנֵה וְאָמַר הָא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹא נוּרָא וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן וְרֵוֵהּ דִּי
רביעיא [רְבִיעָאָה] דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עָנֵ֣ה וְאָמַ֗ר הָֽא־אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֙יִן֙ מַהְלְכִ֣ין בְּגֽוֹא־נוּרָ֔א וַחֲבָ֖ל לָא־אִיתַ֣י בְּה֑וֹן וְרֵוֵהּ֙ דִּ֣י רביעיא רְֽבִיעָאָ֔ה דָּמֵ֖ה לְבַר־אֱלָהִֽין׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עָנֵ֣ה וְ/אָמַ֗ר הָֽא־אֲנָ֨ה חָזֵ֜ה גֻּבְרִ֣ין אַרְבְּעָ֗ה שְׁרַ֙יִן֙ מַהְלְכִ֣ין בְּ/גֽוֹא־נוּרָ֔/א וַ/חֲבָ֖ל לָא־אִיתַ֣י בְּ/ה֑וֹן וְ/רֵוֵ/הּ֙ דִּ֣י רביעי/א [רְֽבִיעָ/אָ֔ה] דָּמֵ֖ה לְ/בַר־אֱלָהִֽין׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"שרין מהלכין בגו נורא" - מותרין מאסוריהן והולכים בתוך האש
"וחבל לא איתי בהון" - וחבלה לא יש בהם
"ורוה די רביעאה" - ותוארו של רביעי
"דמה לבר אלהין" - דומה למלאך שראיתי בהיותי עם סנחרב כשנשרפו אוכלוסיו שנאמר (ישעיהו לז) ויך במחנה אשור ונבוכדנצר היה שם ונמלט בתוך עשרה שנמלטו מהםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הא אנה" - הלא אני רואה ארבעה אנשים והמה מותרים מן הקשורים והולכים בתוך האש והשחתה לא יש בהם
"ורוה" - ותוארו של הרביעי דומה למלאך
מצודת ציון
"לבר אלהין" - כן יקרא המלאך כאלו הוא מבני בית של השכינה וכן ויבואו בני האלהים (איוב א)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כד - כה) "אדין, אז נבוכדנצר תמה וקם בבהלה, ואמר לשריו הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך הכבשן נאסרים, ואמרו לו כן הדבר, ענה ואמר הלא אני רואה ארבעה אנשים, מותרים, מהלכים בתוך האש, וחבלה לא יש בהם, ותואר הרביעי דומה למלאך", הוא אמר, הלא, א] ששלשה השלכנו, ב] שהיו כפותים, ג] שהושלכו לתוך הכבשן, וראוי שיוזקו ע"י הנפילה, ואיך אני רואה תחת שלש ארבע, ותחת מוכפתים אני רואה מהלכים, ותחת האש אני רואה הולכים בגו נורא, ותחת היזק ההשלכה חבל לא איתי בהון, והוסיף שצורת הרביעי דומה למלאך, כי המלאך שירד להצילם נתגלה לנגד עיניו בצורה נוראה כצורת המלאך שראה בעת שנשרפו מחנה סנחריב כמ"ש חז"ל, וכבר אמרו חז"ל בפרק ערבי פסחים, ששר הברד רצה לרדת ולצנן את האש, וא"ל גבריאל שאין כבודו של הקב"ה בכך, רק הוא ירד ויקדיח מבחוץ ויקרר מבפנים ויהיה נס בתוך נס, ר"ל שהיו שני אפשריות להצלתם, א] שתבוטל האש ע"י קרירות נגדי לו, וזה אינו נס גדול כ"כ, ויותר יתעלה כבוד ה' אם ירד גבריאל להצילם, שהוא המלאך הממונה על כח האש, שאז יסוד האש התחתון יבוטל בשרשו למעלה, שהוא אש אוכלה אש, שכל כח טבעיי יבוטל ע"י שרשו העליון, כמ"ש בפי' תהלות על ראוך מים אלהים ראוך מים, ועתה תחת שחשבו שהאש הוא כח טבעיי ועושה פעולתו בהכרח, ידעו כי גבוה מעל גבוה שומר עליו ממונה משכיל, ובשלוט כח האש המלאכיי שאז יבוטל כח האש החלקי למטה בכח הכללי הבא מלמעלה, יקדיח מבחוץ לשרוף את המשליכים, ויקרר מבפנים להציל את הנשלכים, כי הוא עושה פעולתו בשכל ובבחירה לא בהכרח כדבר טבעי, וכח הזה שנתגלה בצורת בר אלהין ראה מהלך תוך האש:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) -עוֹנֶה וְאוֹמֵר: הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים, מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כה.
הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים
עוֹנֶה וְאוֹמֵר
לאחר שהמלך ווידא שרק שלושה אנשים כפותים נשלכו לאש, הוא מספר ליועצים מה הוא רואה.
הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים
המלך לא שאל מה היועצים רואים. הוא קבע: 'את זה אני רואה, ואם אתם לא רואים את זה, זה לא חשוב. מה שאני רואה זאת האמת.' ואכן היועצים לא ענו לו.
המלך מודיע שהוא רואה ארבעה אנשים שאינם כפותים מהלכים בתוך האש ואין עליהם חבל או חבלה.
לא ברור איך קשרו את שלושת חבריו של דניאל: האם רק את הידים, או גם מנעו מהם לעמוד וללכת? האם קשרו אותם באזיקי מתכת או חבלים?
בכל אופן כל ההחבלים והאזיקים נפלו מהם, והם הולכים חופשי.
מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם
המלך מכריז ששלושת החברים של דניאל הולכים בתוך האש ללא חבלים או חבָּלה.
הם לא רצים, לא צורחים, לא מתגלגלים, וגם לא עומדים קפואים - אלא הולכים בשלוה בתוך האש.
המלך רואה מראה פלאי ביותר, נס, קסם, דבר אלוהי.
לא נאמר שהיועצים ראו את האנשים באש, ולא בטוח האם האנשים היו באש או שאלוהים העניק למלך חזון בדימיונו.
בהמשך המלך קורא לשלושת החברים של דניאל לצאת, והם יוצאים, ורק אז היועצים רואים אותם עומדים ללא כל נזק, ככתוב: "וּמִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ, רוֹאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם וּשְׂעַר רֹאשָׁם לֹא נֶחֱרַךְ, וְשִׂמְלוֹתֵיהֶם לֹא נִשְׁתַּנּוּ, וְרֵיחַ אֵשׁ לֹא עָבַר בָּהֶם" (ביאור:דניאל ג כז). במידה ושלושת האנשים לא נזרקו לאש, והמלך טען שהוא ראה אותם באש, אבל זאת לא היתה אמת, עכשו הם מחוץ לאש ואין סימן קל שבקלים שהם היו באש. המלך לא שאל אותם איך הם נצלו מהאש, או מה הם יכולים לספר על בן-האלוהים, כדי לאמת את דבריו. המלך לא שאל האם השומרים שלו ראו מכל צידי התנור, שהאנשים היו באש, ולא הלכו מאחורי האש.
וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים
לא ברור לנו איך נראה בן-אלוהים.
בספר בראשית נאמר: "וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ" (ביאור:בראשית ו ב), וגם אלוהים אמר: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (ביאור:בראשית א כו), ואיך נראה אדם - אנחנו יודעים. ניתן להבין שהתנ"ך שלנו רואה את משרתיו של אלוהים כצלם אדם, והם גם נהנים כבני אדם ממגע מיני. מבני האלוהים ובנות האדם נולדו הנפילים (ביאור:בראשית ו ד).
אנחנו חושבים שיצור הכפוף לאלוהי השמים בא להציל את שלושת חבריו של דניאל.
אולם מלך בבל לא ידע את התורה, וכאשר הוא אומר בן-אלוהים הוא מתכוון לדמות של האלים שלו - אדם עם כנפים או סימני אלים בבלים. המלך מבין שהאיש הרביעי מיצג את אלוהי היהודים, כפי שמֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ אמרו למלך "אִם יֵשׁ אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת ... יַצִּיל" (ביאור:דניאל ג יז), כלומר, אם מישהו הציל אותם, זה חייב להיות שליח אלוהי היהודים.
הזמנה
הנסיון הזה נעשה כדי לשכנע את מלך בבל שיש אלוהים שיכול להציל אנשים מאש, והוא חזק יותר מהמלך. ובנוסף הסיפור נועד לשכנע את גולי בבל, הבוכים על נהרות בבל, להאמין באלוהים.
המלך היה יכול לחשוב שאלוהים יציל גם אותו ויתן גם לו הזדמנות ללכת באש, כדי לקבל נסיון אישי ולא רק חזון.
המלך היה יכול לנסות להתקרב לאש, באמונה שלמה, ואולי אפילו להשבע לאלוהים כפי שיעקב אמר: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי ... וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כ-כא). כך גם קרה בחצית הים כאשר אלוהים אמר למשה: "מַה תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" (שמות יד טו). לא ברור מה אלוהים היה עושה, והאם המלך היה מקיים את שבועתו. אולם מלך בבל פחד להכנס לאש. הוא לא היה מעוניין להיות כפוף לאלוהי השמים. הוא הסתפק בנס שהוא ראה, ולא רצה להסתכן.
אם חבריו של דניאל היו דורשים מהמלך, לפני שהם נזרקו לאש, שבמידה ואלוהים יציל אותם הם מזמינים אותו להצטרף אליהם, והמלך היה נכנס ויוצא בשלום, כל תולדות היהודים היו יכולים להשתנות.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ג כה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.