ביאור:דניאל ג כה

דניאל ג כה: "עָנֵה וְאָמַר, הָא אֲנָה חָזֵה גֻּבְרִין אַרְבְּעָה שְׁרַיִן מַהְלְכִין בְּגוֹ נוּרָא, וַחֲבָל לָא אִיתַי בְּהוֹן; וְרֵוֵהּ דִּי רביעיא (רְבִיעָאָה) דָּמֵה לְבַר אֱלָהִין."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) -עוֹנֶה וְאוֹמֵר: הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִים, מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶם, וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִים.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כה.


הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִיםעריכה

עוֹנֶה וְאוֹמֵרעריכה

לאחר שהמלך ווידא שרק שלושה אנשים כפותים נשלכו לאש, הוא מספר ליועצים מה הוא רואה.

הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֲנָשִׁים אַרְבָּעָה מֻתָּרִיםעריכה

המלך לא שאל מה היועצים רואים. הוא קבע: 'את זה אני רואה, ואם אתם לא רואים את זה, זה לא חשוב. מה שאני רואה זאת האמת.' ואכן היועצים לא ענו לו.

המלך מודיע שהוא רואה ארבעה אנשים שאינם כפותים מהלכים בתוך האש ואין עליהם חבל או חבלה.

לא ברור איך קשרו את שלושת חבריו של דניאל: האם רק את הידים, או גם מנעו מהם לעמוד וללכת? האם קשרו אותם באזיקי מתכת או חבלים?
בכל אופן כל ההחבלים והאזיקים נפלו מהם, והם הולכים חופשי.

מְהַלְּכִים בְּתוֹךְ הָאֵשׁ וְחַבָּלָה אֵין בָּהֶםעריכה

המלך מכריז ששלושת החברים של דניאל הולכים בתוך האש ללא חבלים או חבָּלה.
הם לא רצים, לא צורחים, לא מתגלגלים, וגם לא עומדים קפואים - אלא הולכים בשלוה בתוך האש.
המלך רואה מראה פלאי ביותר, נס, קסם, דבר אלוהי.

לא נאמר שהיועצים ראו את האנשים באש, ולא בטוח האם האנשים היו באש או שאלוהים העניק למלך חזון בדימיונו.

בהמשך המלך קורא לשלושת החברים של דניאל לצאת, והם יוצאים, ורק אז היועצים רואים אותם עומדים ללא כל נזק, ככתוב: "וּמִתְכַּנְּסִים הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים, הַסְּגָנִים וְהַפַּחוֹת וְיוֹעֲצֵי הַמֶּלֶךְ, רוֹאִים אֶת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לֹא שָׁלְטָה הָאֵשׁ בְּגוּפָם וּשְׂעַר רֹאשָׁם לֹא נֶחֱרַךְ, וְשִׂמְלוֹתֵיהֶם לֹא נִשְׁתַּנּוּ, וְרֵיחַ אֵשׁ לֹא עָבַר בָּהֶם" (ביאור:דניאל ג כז). במידה ושלושת האנשים לא נזרקו לאש, והמלך טען שהוא ראה אותם באש, אבל זאת לא היתה אמת, עכשו הם מחוץ לאש ואין סימן קל שבקלים שהם היו באש. המלך לא שאל אותם איך הם נצלו מהאש, או מה הם יכולים לספר על בן-האלוהים, כדי לאמת את דבריו. המלך לא שאל האם השומרים שלו ראו מכל צידי התנור, שהאנשים היו באש, ולא הלכו מאחורי האש.

וּמַרְאֵהוּ שֶׁל הָרְבִיעִי דּוֹמֶה לְבֶן אֱלֹהִיםעריכה

לא ברור לנו איך נראה בן-אלוהים.
בספר בראשית נאמר: "וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ" (ביאור:בראשית ו ב), וגם אלוהים אמר: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (ביאור:בראשית א כו), ואיך נראה אדם - אנחנו יודעים. ניתן להבין שהתנ"ך שלנו רואה את משרתיו של אלוהים כצלם אדם, והם גם נהנים כבני אדם ממגע מיני. מבני האלוהים ובנות האדם נולדו הנפילים (ביאור:בראשית ו ד).

אנחנו חושבים שיצור הכפוף לאלוהי השמים בא להציל את שלושת חבריו של דניאל.

אולם מלך בבל לא ידע את התורה, וכאשר הוא אומר בן-אלוהים הוא מתכוון לדמות של האלים שלו - אדם עם כנפים או סימני אלים בבלים. המלך מבין שהאיש הרביעי מיצג את אלוהי היהודים, כפי שמֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ אמרו למלך "אִם יֵשׁ אֱלֹהֵינוּ, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים יָכוֹל לְהַצִּילֵנוּ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת ... יַצִּיל" (ביאור:דניאל ג יז), כלומר, אם מישהו הציל אותם, זה חייב להיות שליח אלוהי היהודים.

הזמנהעריכה

הנסיון הזה נעשה כדי לשכנע את מלך בבל שיש אלוהים שיכול להציל אנשים מאש, והוא חזק יותר מהמלך. ובנוסף הסיפור נועד לשכנע את גולי בבל, הבוכים על נהרות בבל, להאמין באלוהים.

המלך היה יכול לחשוב שאלוהים יציל גם אותו ויתן גם לו הזדמנות ללכת באש, כדי לקבל נסיון אישי ולא רק חזון.
המלך היה יכול לנסות להתקרב לאש, באמונה שלמה, ואולי אפילו להשבע לאלוהים כפי שיעקב אמר: "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי ... וְהָיָה יְהוָה לִי לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית כח כ-כא). כך גם קרה בחצית הים כאשר אלוהים אמר למשה: "מַה תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" (שמות יד טו). לא ברור מה אלוהים היה עושה, והאם המלך היה מקיים את שבועתו. אולם מלך בבל פחד להכנס לאש. הוא לא היה מעוניין להיות כפוף לאלוהי השמים. הוא הסתפק בנס שהוא ראה, ולא רצה להסתכן.

אם חבריו של דניאל היו דורשים מהמלך, לפני שהם נזרקו לאש, שבמידה ואלוהים יציל אותם הם מזמינים אותו להצטרף אליהם, והמלך היה נכנס ויוצא בשלום, כל תולדות היהודים היו יכולים להשתנות.