ביאור:דניאל ג יא

דניאל ג יא: "וּמַן דִּי לָא יִפֵּל וְיִסְגֻּד, יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד, יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג יא.


יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶתעריכה

הכשדים מוודאים ומזכירים למלך את פקודתו ביד הכרוז: "וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד, בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת" (ביאור:דניאל ג ו), אולם הם השמיטו את המילים "בָּהּ בַּשָּׁעָה".

ללא המילים האלה, יש אפשרות להשליך את החוטאים בעתיד, בזמן בלתי מוגדר, אולי לאחר מותם בשיבה טובה, כפי שאלוהים אמר לאדם: "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (ביאור:בראשית ב יז), ובסוף אדם לא הומת באותו 'היום' שאלוהים קבע לכדור הארץ את זמנו, אלא מת בשיבה טובה בגיל "תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה" (בראשית ה ה).

במידה מסוימת הם מסתירים מהמלך, שעבדיו (אולי "אַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ" שמונה להרוג את חכמי בבל שלא ידעו לספר את חלום המלך) לא מבצעים את הפקודה במלואה וכדברה.


בהמשך נראה שהמלך ידע מפקודתו וידע שהם השמיטו את המילים ""בָּהּ בַּשָּׁעָה", כאשר הוא חוזר על פקודתו בגוף ראשון, שכללה את המילים האלה, ככתוב: "שֶׁבָּעֵת שֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, ... תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לַצֶּלֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי; וְאִם לֹא תִּסְגְּדוּ, בָּהּ בַּשָּׁעָה תָּשְׁלְכוּ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת" (ביאור:דניאל ג טו). אולם למרות שהמלך ידע שהוא פקד לשרוף את הפושעים בו במקום ובזמן, בכל זאת הוא לא כעס שאנשיו לא מילאו את פקודתו.