ביאור:דניאל ג ח
דניאל ג ח: "כָּל קֳבֵל דְּנָה בֵּהּ זִמְנָא, קְרִבוּ גֻּבְרִין כַּשְׂדָּאִין וַאֲכַלוּ קַרְצֵיהוֹן דִּי יְהוּדָיֵא."
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - כָּל עֻמַּת זֶה בּוֹ בַּזְּמַן, קָרְבוּ אֲנָשִׁים כַּשְׂדִּים וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג ח.
וְהוֹצִיאוּ דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים
עריכהכָּל הָעַמִּים ... נוֹפְלִים ... סוֹגְדִים לְצֶלֶם הַזָּהָב
עריכההמלך בנה צלם של עצמו עשוי מזהב, והכרוז הודיע שכל נכבדי המלך חייבים לסגוד לצלם שלו.
כל הנכבדים נכנעו למלך ונתנו לו כבוד אלים.
הַיְּהוּדִים
עריכהכפי שנראה בהמשך, נכבדים כשדים הודיעו למלך: "יֵשׁ אֲנָשִׁים יְהוּדִים, אֲשֶׁר מִנִּיתָ אוֹתָם עַל עֲבוֹדַת מְדִינַת בָּבֶל, שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה לֹא שָׂמוּ עָלֶיךָ הַמֶּלֶךְ לֵב, אֶת אֱלֹהֶיךָ אֵינָם עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ אֵינָם סוֹגְדִים" (ביאור:דניאל ג יב).
היהודים לא היו חייבים להשתחוות לצלם. רק הנכבדים שבאו לצלם בפקודת המלך היו חייבים לתת לצלם כבוד אלים.
ניתן לראות שבגלל ששלושה נכבדים, שבגלל יהדותם, סרבו להשתחוות לפסל, הכשדים האשימו את כל היהודים.
דבר דומה קרה במגילת אסתר. המן הודיע בשם המלך, שכל נכבדי המלך בשער המלך, בזמן מילוי תפקידם הרשמי, חייבים לתת לו כבוד מלכים ואלים. מרדכי היה הנכבד היחיד בשער המלך, והוא לא כרע. כל שאר היהודים לא היו חייבים להשתחוות להמן, כי הפקודה היתה מוגבלת לנכבדי המלך בשער המלך. בניגוד לסיפור מרדכי, המן לא בא להתלונן למלך, כי למעשה המלך לא אישר לו את הכבוד הזה (ביאור:אסתר ג ב). כאן הכשדים מאמינים שהמלך הוציא את הפקודה, ולכן הם באים לברר את עניין היהודים.
דִּבָּתָם שֶׁל הַיְּהוּדִים
עריכההעורך מביע דעה שלילית על התנהגות הכשדים, ומאשים אותם בהוצאת דיבה - מלשינים שקרנים, משמיצים.
כאשר אנשים אומרים את האמת העובדתית, אין כאן הוצאת דיבה.
שדרך, מישך ועבד נגו באמת לא נתנו כבוד לצלם, והפרו את פקודת המלך ללא אישור מהמלך שהם פטורים ממתן כבוד אלים לפסל. אין ספק שחבריו של דניאל הופיעו לפני המלך ונתנו לו את הכבוד הרגיל. המלך לא היה מודע שהם מסרבים לתת לו כבוד. אם הצלם היה רק סמל של המלך, לא בטוח שהיהודים היו מסרבים לתת לו כבוד. אולם כאשר הפקודה כללה את המילה "וְתִסְגְּדוּ" (ביאור:דניאל ג ה) נוצרה בעיה ליהודים, שרק עכשו הוענשו על ידי אלוהים בגלות, לעבור על פקודת אלוהים: "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל ... לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם" (שמות כ ג-ד).
בסיפור יוסף נאמר: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (ביאור:בראשית לז ב). התוספת של המילה "רָעָה" מופיעה במספר פעמים בתנ"ך אולם במספר פעמים המילה 'דבה' מופיעה ללא התוספת "רָעָה".
דיבה היא דיבור מוגזם, ככתוב: "מְכַסֶּה שִׂנְאָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר, וּמוֹצִא דִבָּה הוּא כְסִיל" (ביאור:משלי י יח).
ניתן להבין שדיבה רעה זה דברי שקר רעים, וללא המילה "רָעָה" זה יכול להיות דברי שקר או אמת חלקית, שמביאים צרות לאדם גם אם הם טובים וגם אם הם רעים.