ביאור:דניאל ג כ

דניאל ג כ: "וּלְגֻבְרִין גִּבָּרֵי-חַיִל דִּי בְחַיְלֵהּ, אֲמַר לְכַפָּתָה לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לְמִרְמֵא לְאַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וְלַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אֲשֶׁר בְּחֵילוֹ אָמַר לִכְפֹּת אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, לְהַשְׁלִיךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כ.


אָמַר לִכְפֹּת אֶת שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹעריכה

וְלַאֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי חַיִל אֲשֶׁר בְּחֵילוֹעריכה

המלך בנה צלם זהב ודרש שנכבדיו יסגדו לצלם. ומי שלא יסגוד יזרק לאש.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ סרבו לסגוד.
הכשדים התלוננו למלך שהוא לא מקפיד על החוק.
המלך אהב את שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, והזמין אותם לברור. הוא וויתר על מה שקרה בעבר, ורצה לדעת מה הם יעשו בעתיד.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ העליבו את המלך בפניו לפני אנשיו.
המלך כעס ביותר, ופקד על אנשים גבורי חיל בצבאו לזרוק את שדרך, מישך ועבד-נגו לאש.

מדוע המלך היה צריך חילים גבורי חַיִל?

נראה שהמלך חשש שאנשיו כועסים עליו ורוצים לפגוע בו. המלך הבין שהפקודה שלו לא מצאה חן בעייני הנכבדים, וכבודו נפל.
חבריו של דניאל הוכיחו לכולם שהוא מלך בשר ודם, אינו אל, אינו יכול לשלוט בטבע, וחוץ מלהרוג הוא לא יכול לכפות את רצונו על אנשים.

המלך חשש שאנשיו לא יבצעו את פקודתו, לכן הוא בחר חיילים מיוחדים, שהוא ידע שהם יבצעו את פקודתו.
למרות שכך חשב המלך, לא בטוח שהחילים עשו כפי שהוא פקד, הן ידוע ש"אַרְיוֹךְ שַׁר הַטַּבָּחִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר יָצָא לַהֲרֹג אֶת חַכְמֵי בָבֶל" (ביאור:דניאל ב יד), לא מיהר לבצע את הפקודה, ואולי התחיל להרוג אבל ברור שלא גמר להרוג אותם. וגם לאחר הפקודה שהמלך פרסם ביד הכרוז, חבריו של דניאל סרבו לסגוד לצלם, והם לא הוענשו מיד, אלא הובאו למלך לחקירה.

לְהַשְׁלִיךְ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶתעריכה

המלך פקד לחמם את הכבשן יותר ממה שהתאים לתנור. הוא לא סידר מגלשה או דרך להפיל אנשים לתנור מרחוק.
כך היה צריך לכפות את הקורבנות, להתקרב לתנור ולזרוק אותם פנימה ממרחק של מטר או שנים.

כל התהליך נראה כמו הקרבת קורבנות אדם. המלך בנה מזבח, ואנשים שפגעו בו או העליבו אותו ואת אלוהיו, הוקרבו לאל כדי לרצות את האל ואת המלך.