ביאור:דניאל ג י

דניאל ג י: "אנתה (אַנְתְּ) מַלְכָּא שָׂמְתָּ טְּעֵם, דִּי כָל אֱנָשׁ דִּי יִשְׁמַע קָל קַרְנָא מַשְׁרֹקִיתָא קיתרס (קַתְרֹס) שַׂבְּכָא פְסַנְתֵּרִין וסיפניה (וְסוּפֹּנְיָה), וְכֹל זְנֵי זְמָרָא, יִפֵּל וְיִסְגֻּד לְצֶלֶם דַּהֲבָא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אַתָּה הַמֶּלֶךְ שַׂמְתָּ צַו, שֶׁכָּל אִישׁ שֶׁיִּשְׁמַע אֶת קוֹל הַקֶּרֶן, הֶחָלִיל, הַנֵּבֶל, הַכִּנּוֹר, הַמִּנִּים וְהָעוּגָב וְכָל מִינֵי הַזֶּמֶר, יִפֹּל וְיִסְגֹּד לְצֶלֶם הַזָּהָב.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג י.


אַתָּה הַמֶּלֶךְ שַׂמְתָּ צַועריכה

הכשדים באו להזכיר ולוודא מהמלך את הצו שהתפרסם על ידי הכרוז (ביאור:דניאל ג ד).

הם חוששים אולי המלך לא הוציא את הפקודה הזאת, וכך כאשר יציגו את הפקודה בפניו, הוא יכחיש או יתקן אותה.

הם מזכירים למלך מה היתה פקודת הכרוז, וכך הם יהיו בטוחים שזה בדיוק מה שהוא פקד.

יִפֹּל וְיִסְגֹּד לְצֶלֶם הַזָּהָבעריכה

הכשדים משתמשים במילות הפקודה, אולם בצורה זאת הם גם מעניקים לו כבוד אלוהים.

  • לא נאמר שכאשר הם הופיעו לפני המלך הם נפלו וסגדו לו בפניו. נוצר מצב שהצלם שלו יותר מכובד מהמלך עצמו. האם המוזיקה היא זאת שהעלתה את הצלם לאלוהים, ולמלך באו ללא מוזיקה?
  • הפקודה אומרת "דִּי כָל אֱנָשׁ" (שֶׁכָּל אִישׁ), והמילה "איש" מופיעה בזכר יחיד. נוצרות מספר בעיות:
  1. האם המלך עצמו חייב לסגוד לצלם הזהב שעשו בשבילו? או שהוא לא נחשב לאיש?
  2. האם נשים פטורות או שאסור לנשים לבוא לצלם? כאשר אסתר רצתה שיהיה ברור שנשים כלולות, היא אמרה: "אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה, אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ" (ביאור:אסתר ד יא).
  3. 'איש', לפי חוקי חמורבי מציין אדם ממעמד עליון, שאינו איש-חופשי ממעמד נמוך, או עבד. האם עבדים ואנשים ממעמד נמוך אינם חייבים לכבד את הצלם, כיוון שאסור להם להתקרב למקום ולשמוע את כלי הנגינה? כך היה בפקודת המן: שרק נכבדי המלך בשער המלך היו חייבים לכרוע בפניו, ולא אחרים שאינם יושבים בשער המלך, ככתוב: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן" (ביאור:אסתר ג ב).