ביאור:דניאל ג ו

דניאל ג ו: "וּמַן דִּי לָא יִפֵּל, וְיִסְגֻּד, בַּהּ שַׁעֲתָא יִתְרְמֵא לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּד, בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶת.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג ו.


בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶתעריכה

וְהַכָּרוֹז קוֹרֵא בְכֹחַעריכה

המלך בנה צלם ענקי של עצמו, והורה לכרוז לפרסם לאורחיו ונכבדיו, שכאשר הם שומעים את כלי הנגינה "תִּפְּלוּ וְתִסְגְּדוּ לְצֶלֶם הַזָּהָב" (ביאור:דניאל ג ה).

וּמִי שֶׁלֹּא יִפֹּל וְיִסְגֹּדעריכה

המלך מודע שהאנשים לא ירצו לכבד את הצלם. הוא יודע שהם ישנאו אותו ויכעסו. הוא יודע שהם יסרבו וימנעו.
לכן הכרוז מיד מודיע את העונש לסרבנים למלא את הפקודה במלואה.

עכשו ברור לכולם שכל הסוגדים לצלם עושים את זה מפחד, ובלב הם מזלזלים, שונאים וכועסים על המלך.

בָּהּ בַּשָּׁעָה יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ הַבּוֹעָרֶתעריכה

בה בשעה - מיד, ללא משפט, ללא ברור, ללא זכות להסביר. חד וחלק: 'לא נפלת לקרקע - תשרף'.
כך עושים שליטים רודנים ואכזריים. כל עבירה קלה, שפוגעת בכבודם, עונשה מוות בעינויים.
לפי דברי הפקודה, רק הסרבן יענש. לא נאמר שבני משפחתו ורכושו יפגעו, כפי שהמלך פקד בפעמים קודמות: "אִם לֹא תּוֹדִיעוּנִי אֶת הַחֲלוֹם וְאֶת פִּתְרוֹנוֹ, נְתָחִים תֵּעָשׂוּ, וּבָתֵּיכֶם אַשְׁפָּה יוּשָׂמוּ" (ביאור:דניאל ב ה).

למעשה, בהמשך נראה שלא היו שוטרים עוברים בקהל ותופסים אנשים שלא סוגדים לצלם מספיק טוב, וזורקים אותם לתנור. כאשר הכשדים ראו שחבריו של דניאל "שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ" (ביאור:דניאל ג יב), מסרבים לבצע את הפקודה, הם הלכו למלך כדי להלשין עליהם. המלך הזמין את חבריו של דניאל לחקירה, נתן להם הזדמנות להסביר, ורק כאשר הם סרבו להכנע, ועוד ענו למלך שאם אלוהים ירצה הוא יציל אותם, רק אז המלך עצמו פקד להשליך אותם לאש כדי לראות מה יקרה. ניתן להבין שאף איש אחר לא נשרף, והפקודה לא בוצעה כדברי הכרוז.

בַּהּ שַׁעֲתָאעריכה

גם אלוהים הזהיר את אדם, "כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ, מוֹת תָּמוּת" (ביאור:בראשית ב יז), ובסוף הוא לא עשה זאת. אלוהים נתן יום שלם לפני המוות, ולא תאר את צורת המוות.
כאן המלך הורה - הריגה מידית, באותו הזמן, תוך שעה אחת, הסרבן יאסר ויזרק לאש.

קורבן?עריכה

בתקופה ההיא העלו בני אדם כקורבן. ליד הצלם היה כבשן של אש תמידית, שהיה מיועד לקורבנות.
סביר שהמלך העלה קורבנות של שבויי מלחמה, ושל מורדים בו.

כאן, העונש יכול להיות חלק מהקרבת קורבנות אדם לצלם המלך, והמסרב לתת כבוד מינמלי, יתן כבוד מקסימלי.
אולם מקובל שהקורבן צריך להסכים להקרבתו. כאן המוענש לבטח יצעק ויסרב, ייתכן שיקלל ויגדף.