פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עבד" - עשה צורה של זהב קומתו היה ששים אמות ורחבו ו' אמות והעמידו בבקעת דורא וארז"ל על כי שמע בפתרון חלומו אשר ישראל ינחלו המלכות בארץ ישראל עד עולם לכן עשה הצורה בחשבו להכשילם בעון עכו"ם למען לא ינחלו המלוכה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למכנש" - לאסור את אחשדרפניא וגו' וכל שאר מושלי המדינה לבא לחנוכת הצורה אשר העמיד

מצודת ציון

"לאחשדרפניא וכו'" - כולם שמות מיני שררה זו למעלה מזו וידועים המה בלשון כשדים

"לחנכת" - התחלת תשמיש הדבר להיות משמש והולך קרוי חנוך בלשון המקרא

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז נאספו אחשדרפניא וגו'

"וקיימין" - ועמדו מול הצורה אשר העמיד

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכרוזא" - וכרוז קרא בכח ר"ל בהרמת קול גדול

"לכון" - וזהו דבר הכרוז לכם אומרים ומזרזים אתם עממיא וגו'

מצודת ציון

"וכרוזא" - ענין השמעת הדבר לרבים

"עממיא" - הם האומות שיש להם אלוה ותורה

"אומיא" - הם בלא אלוה ובלא תורה

"ולשניא" - הם החלוקים בלשונותם בין מבני אלוה ותורה ובין זולתם

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעדנא" - בעת אשר תשמעון קול קרן השופר וגו' וכל שאר מיני זמר אז תפלו על פניכם ותשתחוו אל צלם הזהב אשר העמיד נבוכדנצר המלך

מצודת ציון

"משרוקיתא וכו'" - כולם שמות מיני כלי זמר וידועים המה בלשון כשדים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן" - ומי אשר לא יפול וישתחוה אזי מיד בעת הזאת יושלך לתוך תנור אש הבוערת

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל קבל" - בעבור הכרוז הזה לכן בזה העת כאשר שמעו כל העמים קול קרן השופר וגו' נפלו כולם על פניהם והשתחוו אל הצורה (ולא זכר כאן סומפוניא וכללו בכל זני זמרא או מדעת לא הביאו ליתן פתחון פה למי שלא ישתחוה כי יוכל לומר הלא לא הביאו הסומפוניא כאשר קרא בחיל כי עצם הכוונה היה להכשיל את ישראל ודבר המלך שלטון אין להשיב ואם יביאו הכל ועכ"ז לא ישתחוו מה לו במיתתן לזה מנע את הסומפוניא בחשבו אם לא ישתחוו עדיין אין להם משפט מות ואולי יפתם להשתחוות בשניה)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל קבל" - בעבור זאת אשר כל העכו"ם השתחוו ולא מרו פיו

"בה זמנא" - בעת ההיא קרבו אנשי כשדים והלשינו מלשינות על היהודים

מצודת ציון

"ואכלו קרציהון" - הוא מענין רכילות ומלשינות כי לא תלך רכיל (ויקרא יט)תרגם אונקלוס לא תיכול קורצין על שם שדרך המלשין לרמז דברו ולקרוץ בעיניו למען לא יבינו כל העומדים ובהקריצה ההיא כאלו אוכל בשר מי אשר ילשין עליו

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענו" - הרימו קול ואמרו וגו' המלך לעולם יחיה והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנת" - אתה המלך עשית גזרת אומר אשר כל איש אשר ישמע קול קרן השופר וגו' וכל שאר מיני זמר יפול על פניו וישתחוה אל הצורה

מצודת ציון

"טעם" - ענינו בכל מקום דבר שיש בו ממש הנעשה בטעם ולא דבר של מה בכך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן" - ומי אשר לא יפול וישתחוה יושלך לתוך תנור אש הבוערת

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איתי" - יש אנשים יהודים אשר הפקדת אותם על מלאכת מדינות בבל והם חנניה מישאל ועזריה

"גובריא" - האנשים האלה לא עשו לעצמן טעם ועצה לחוש עליך המלך לקיים מאמריך לאלהיך אינם עובדים ואל הצורה אשר העמדת לא השתחוו (ולא הלשינו על דנייאל בעבור כי ראו שהמלך חשבו לאלוה ואיך ישתחוה הוא אל הצורה)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז אמר נבוכדנצר בכעס וחמה להביא לחנניה מישאל ועזריה

"באדין" - אז האנשים האלה הובאו לפני המלך

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענה" - הרים נבוכדנצר את קולו ואמר עליהם

"הצדא" - וכי חוק גזרתי היא דברי ריק ושממה אתם חנניה מישאל ועזריה אל אלוהי לא ישכם עובדים ולצורה של זהב אשר העמדתי לא תשתחוו

מצודת ציון

"הצדא" - ענין שממה כי תהו ובהו (בראשית א)תרגם אונקלוס צדיא ורקניא

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כען" - עתה אם ישכם מוכנים אשר בעת אשר תשמעון קול קרן וגו' וכל שאר מיני זמר אז תפלון ותשתחוו להצורה אשר עשיתי וכאומר אם עתה תשתחוו לא אעשה לכם מאומה רע על אשר לא השתחויתם בראשונה

"והן" - ואם לא תשתחוו אזי מיד בעת הזאת תושלכו אל תוך תנור אש הבוערת ומי הוא האלוה אשר יציל אתכם מידי

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ענו" - השיבו חנניה מישאל ועזריה ואמרו למלך

"נבוכדנצר" - אתה נבוכדנצר ולא קראוהו בשם מלך כאומר בדבר זה לא תמלוך עלינו ולא תמשול בנו

"לא חשחין" - אין אנחנו חוששין על הפחד הזה להשיבך אמרי רצוי וטענות

מצודת ציון

"חשחין" - כמו חוששין הידוע בדרז"ל

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הן איתי" - הנה יש אלהים הוא אלהינו אשר אנחנו עובדים הוא יכול להציל אותנו מן תנור אש הבוערת ואף מן ידך המלך יציל כאומר ובכל אופן שתרצה להמית אותנו יכול הוא להציל מכולם

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והן לא" - ואף אם לא יחפוץ להציל ידוע יהיה לך המלך אשר עכ"ז לא יש עמנו לעבוד לאלהיך ואל צורת הזהב אשר העמדת לא נשתחוה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז נבוכדנצר נתמלא חמה ודמות פניו נשתנה בכעסו על חנניה מישאל ועזריה

"ענה" - הרים קול ואמר להבעיר ולהסיק את התנור

"חד שבעה" - ר"ל להוסיף ולהסיק בפעם אחת כשיעור שבעה הסקות על אשר ראוי להסיקו

מצודת ציון

"למזא" - ענין הסקה ושריפה וכן מזי רעב (דברים לב)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולגוברין גברי" - ולאנשים אנשי חיל אשר בצבאו צוה לאסור ולקשור לחנניה מישאל ועזריה ולהשליך לתנור אש הבוערת

מצודת ציון

"לכפתה" - ענין קשירה ובדרז"ל עבד כפות לו (ב"ק כב)

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז האנשים האלה קשרו אותם כשהם לבושים בסרבליהון וגו'

"ולבושיהון" - ר"ל שאר המלבושים

"ורמיו" - והשליכו אותם לתוך התנור וגו'

מצודת ציון

"בסרבליהון" - הוא שם מלבוש ובדרז"ל בסרבלי חתימי (שבת נח)

"פשטיהון" - הם המכנסים

"וכרבלתהון" - מין לבוש עשוי להתעטף בו ודוגמתו ודוד מכורבל במעיל (דברי הימים א טו)

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל קבל" - בעבור זאת מן אשר דבר המלך היתה ממהרת והתנור הוסק בהסקה מרובה

"גובריא אלך" - האנשים האלה אשר העלו את חנניה מישאל ועזריה אל פה התנור להשליכם בו

"קטיל" - המית אותם הנצוצות של האש כי היו מרובות ועשו בבהלה ולא היו נשמרים ונזהרים

מצודת ציון

"שביבא" - ניצוצות כמו ולא יגה שביב אשו (איוב יח)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וגובריא" - והאנשים האלה שלשתם חנניה מישאל ועזריה נפלו לתוך התנור כשהם קשורים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדין" - אז נבוכדנצר המלך חרד ועמד בבהלה והרים קול ואמר ליועציו הלא שלשה אנשים השלכנו לתוך האש כשהם קשורים

"ענין" - השיבו ואמרו למלך אמת המלך כן היא

מצודת ציון

"להדברוהי" - הם היועצים המנהיגים כי וינהג את הצאן (שמות ג)תרגם אונקלוס ודבר

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הא אנה" - הלא אני רואה ארבעה אנשים והמה מותרים מן הקשורים והולכים בתוך האש והשחתה לא יש בהם

"ורוה" - ותוארו של הרביעי דומה למלאך

מצודת ציון

"לבר אלהין" - כן יקרא המלאך כאלו הוא מבני בית של השכינה וכן ויבואו בני האלהים (איוב א)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז קרב נבוכדנצר אל שער התנור

"עבדוהי" - עבדיו של אלהים עליון צאו מן התנור ובואו אלי

"באדין" - אז יצאו מן תוך האש כי עד לא דבר אליהם רכות פחדו לצאת כי האדם הוא בעל בחירה ופן ימיתם בידו

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומתכנשין" - ונאספו אחשדרפניא וגו' יועצי המלך וראו את האנשים האלה אשר לא שלט האש בגופם ושער ראשם לא נשרף ונחרך וסרבליהון לא נשתנו מן האש ואף ריח אש לא עברה בהם

מצודת ציון

"בגשמיהון" - בגופם כי ושבט לגו כסילים (משלי כו)תרגם יונתן ושבטא לגושמיהון

"התחרך" - ענין שריפה כמו לא יחרוך רמיה (שם יב)

"עדת" - עברה כמו לא עדה עליו שחל (איוב כח)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בריך" - ברוך אלהיהם של שדרך מישך ועבד נגו אשר שלח מלאכו והציל את עבדיו אשר בטחו עליו ודבר המלך בטלו ושנו ומסרו גופם אשר לא יעבדו ולא ישתחוו לשום אלוה כי אם לאלהיהם

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומני" - וממני נעשה גזרת אומר אשר כל עכו"ם ולשון אשר יאמר לתלות דבר שגגה ומשגה על אלהיה של שדרך מישך ועבד נגו אזי יעשה גופו לנתחים וביתו יושם לאשפה ולמקום נוול

"כל קבל" - בעבור אשר לא יש אלוה אחר אשר יכול להציל כהצלה הזאת

מצודת ציון

"שלו" - שגגה ומשגה כמו על השל (שמואל ב ו)

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באדין" - אז המלך הצליח לשדרך מישך ועבד נגו ר"ל המשילם ממשל רב בכל המדינה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נבוכדנצר מלכא" - עתה יחל לספר דברי האגרת אשר כתב נבוכדנצר לכל העמים וראשית הדברים היו נבוכדנצר מלכא לכל עממיא וגו' אשר שוכנים בכל הארץ לכולכם יאמר שלומכם יתרבה ויתגדל

מצודת ציון

"ישגא" - יתגדל ויתרבה כמו כארז בלבנון ישגה (תהלים צב)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתיא" - האותות והמופתים התמוהים אשר עשה עמי אלהים עליון יאה ונאה לפני להגיד ולספר

מצודת ציון

"שפר" - נאה ויאה כמו אמרי שפר (בראשית מט)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתוהי" - אותותיו מאוד גדולים ומופתים התמוהים מאוד חזקים מלכותו מלכות עולמים וממשלתו עם כל הדורות רצה לומר בזמן כל הדורות

מצודת ציון

"כמה" - הוא כענין מאד ובדרז"ל כמה גדולים מעשה חייא (כתובות קג)