פתיחת התפריט הראשי

ביאור:הנצחון האמיתי - נצחון תודעתי

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



מדינה חזקה יכולה לגרום לאויביה נזק חומרי רב, אבל אין זה אומר שהיא נצחה אותם מבחינה רוחנית. נצחון אמיתי מתבטא בכך שהאויבים מבינים שכדאי להם להפסיק להיות אויבים, ומנסים להכחיש את העובדה שהם אויבים. כדי להשיג נצחון כזה דרוש יותר מאשר כוח פיסי - דרושה עזרת ה':

  • (דברים לג כט): "אשריך ישראל, מי כמוך, עם נושע בה' , מגן עזרך, ואשר חרב גאותך. ויכחשו איביך לך, ואתה על במותימו תדרך"
  • (שמואל ב כב מה): "בני נכר יתכחשו לי, לשמוע אזן ישמעו לי... חי ה' וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי."(ודומה לזה תהלים יח מה.
  • (תהלים סו ג): "אמרו לאלהים 'מה נורא מעשיך , ברב עזך יכחשו לך איביך'"
  • (תהלים פא טז): "משנאי ה' יכחשו לו, ויהי עתם לעולם"

כחש = "שכח" בכוונה, כפר בחובתו כלפי הזולת . בפסוקים שקראנו, משמעות הפועל " כחש " היא שהאויבים כופרים ב"חובתם" להיות אויבים, דבר שמבטא את הנצחון האמיתי של ה', או של עם ישראל, על אויביו.

חז"ל הביאו כמה דוגמאות לאויבים ש"התכחשו" לדבריהם נגד ה' (מתוך שמות רבה כ י ) :

  • נבוכדנאצר מלך בבל אמר: (דניאל ג כה): "הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא, וחבל לא איתי בהון, ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין"- "אני רואה ארבעה אנשים הולכים בתוך האש ללא פגע, ומראהו של הרביעי דומה לבן אלהים"; הוא ניסה לפרסם את האמונה האלילית שלו שלפיה לאלהים יש בן. אבל זמן קצר לאחר מכן, הוא התכחש לדבריו ותיקן את עצמו: (דניאל ג כח): "בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו, די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי..."- "ברוך אלהיהם של שדרך מישך ועבד-נגו, אשר שלח את מלאכו והציל את עבדיו" - מלאך ולא בן-אלהים.
  • מאוחר יותר, אמר נבוכדנאצר: דניאל ד לב: " ... "ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת" " -  ה' הוא חזק, "אין מי שימחה בידו ויאמר לו 'מה עשית?'" - גם כאשר הוא עושה עוול; מייד אחר-כך הוא התכחש לדבריו ותיקן: (דניאל ד לד): "כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא, די כל מעבדוהי קשט, וארחתה דין..."- "כעת אני נבוכדנאצר משבח ומרומם ומהדר את מלך השמיים, שכל מעשיו אמת ודרכיו צדק" - לא צריך למחות כי ה' אינו עושה עוול.
  • פרעה מלך מצרים אמר: (שמות ה ב): "מי ה' אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל? לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח",  והתכחש לדבריו פעמיים: קודם-כל התכחש לדבריו " מי ה '": (שמות ט כז): "וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן, ויאמר אלהם 'חטאתי הפעם, ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים'", ואחר-כך התכחש לדבריו " לא אשלח ": (שמות יב לא): "ויקרא למשה ולאהרן לילה, ויאמר ' קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל, ולכו עבדו את ה' כדברכם'"
  • וגם בפורים: (אסתר ח יז): "ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע, שמחה וששון ליהודים, משתה ויום טוב, ורבים מעמי הארץ מתיהדים, כי נפל פחד היהודים עליהם"- מתחזים ליהודים, כלומר מתכחשים לעוינותם כלפי היהודים.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-13.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kxjoyv